בעלות קק״ל בקרקע במרום הגליל – פסק דין בית המשפט העליון
החלטת בית המשפט העליון בבעלות קק״ל בקרקע במרום הגליל
בית המשפט העליון דחה את הערעור שהוגש נגד פסקת בית המשפט המחוזי. הוא קבע כי קרן קיימת לישראל (קק״ל) היא הבעלים החוקיים של חלקי הקרקע במרום הגליל. השופטים הסתמכו על ייפויי כוח נוטריוניים שנחתמו בשנים 1952-1953, ואף על כך שהטענות בהתיישנות ובשיהוי לא הועלו בזמן נדרש.
הפסק דין מדגיש את חשיבותם של מסמכים נוטריוניים. לפיכך, ואת התנאים המחמירים לדחיית תביעות קנייניות ארוכות שנים.
רקע משפטי
ההליך המדובר הוא ע״א 5574/09 – הזימה סעיד קזל נ' קרן קיימת לישראל. בנוסף, פסק הדין ניתן ב-16.11.2011 על ידי השופטים מ' נאור, א' לוי (בדיומ’) ו-י' דנציגר.
הערעור נוגש על פסקת בית המשפט המחוזי בנצרת (ת״א 1007/04) מ-19.5.2009. עם זאת, שבה קיבל בית המשפט את תביעת קק״ל. וקבע את בעלותה של קרקע בחלקה 4/60 בחלקה 10, גוש 15557, במועצה האזורית מרום הגליל.
השאלות המשפטיות המרכזיות
- האם ייפויי הכוח הנוטריוניים משנים 1952-1953 תקפים ואותנטיים.
- האם בית המשפט המחוזי פעל כדין כאשר סירב לקבל את טענת ההתיישנות.
- לפיכך, האם קיימת טענת שיהוי או ויתור שמונעת את תביעת קק״ל.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה
בית המשפט העליון דחה את הערעור והורה על תשלום הוצאות של 25,000 ש״ח לצד קק״ל. כתוצאה מכך, השופטים קבעו שאין עילה להתערב בממצאי עובדה של הערכאה הדיונית. ממצאים אלו נבדקו על-ידי מומחים והוכחו כמשכנעים.
בנוסף, בית המשפט ציין כי תעודות נוטריוניות נחשבות לתעודות ציבוריות ותעודות נושנות לפי פקודת הראיות. לפיכך, חזקת האמת חלה עליהן.
ההחלטה גם קבעה כי טענת ההתיישנות לא הועלתה בזמן. ולכן נדחתה בהתאם לסעיף 3 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי הטענה לשיהוי דורשת הוכחת נזק ממשי, שלא הוצגה.
משמעויות מעשיות של פסק הדין
הפסיקה מחזקת את העיקרון שערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה שנקבעו בידי בית משפט ראשון. בנוסף, היא מדגישה כי תעודה נוטריונית ישנה נהנית מחזקת אמיתות משמעותית. עם זאת, על המבקש להציג ראיות משכנעות כדי לערער על אמיתותה.
לכן, על צדדים בתביעות קנייניות ארוכות שנים להקפיד להעלות טענות התיישנות ושיהוי במועד הראשון. ובכתב ההגנה.
חשיבותם של ייפויי כוח נוטריוניים
נוטריון פועל בהתאם לחוק הנוטריון הזמני מ-1913. הוא נדרש לאמת את זהות הצדדים ואת רצונם החופשי. לפיכך, החובה להוכיח שמסמך מזויף או נחתם שלא כדין נופלת על הצד הטוען לזיוף. בנוסף, טענות בעל-פה כנגד מסמך כתוב נדחות לפי סעיף 80 לחוק ההליך האזרחי.
התיישנות ושיהוי במקרקעין
הפסיקה קבעה שהטענה להתיישנות חייבת להיות מועלית בהזדמנות הראשונה בכתב ההגנה. אם לא, בית המשפט עלול לדחות אותה, גם אם היא מוצדקת בגובהה.
לגבי שיהוי, החלפת זמן בלבד אינה מספיקה. על הנתבע להוכיח שינוי מצב משמעותי כתוצאה משיהוי, וכן הוכחת חוסר תום לב של התובע.
שאלות ותשובות
מהו המשקל הראייתי של ייפוי כוח נוטריוני ישן בתביעת מקרקעין?
הייפוי נחשב לתעודה ציבורית ולתעודה נושנת, ולכן חזקת האמת חלה עליו. מי שמבקש לערער נושא בנטל הוכחה גבוה.
מתי יש להעלות טענת התיישנות בתביעה משפטית?
הטענה צריכה להיות מוצגת במכתב ההגנה, במועד הראשון שבו ניתן להציג אותה.
מהם התנאים לקבלת טענת שיהוי בתביעת מקרקעין?
הנתבע חייב להוכיח נזק ממשי שנגרם כתוצאה משיהוי, וכן חוסר תום לב של התובע.
האם העדר פירוט התמורה בייפוי כוח פוגע בתוקפו?
לאו דווקא. אם הפרטים המהותיים – זיהוי הקרקע וקבלת תמורה מלאה – מצוינים. העדר פירוט אינו פוגע בתוקף הייפוי.
מהי תקופת ההתיישנות על אכיפת התחייבות במקרקעין שנוצרה לפני חוק המקרקעין?
התקופה היא 25 שנה, בהתאם לסעיף 5(2) לחוק ההתיישנות.
סיכום
פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין הזימה סעיד קזל נ' קרן קיימת לישראל מדגיש עקרונות יסודיים בדיני מקרקעין. ובדיני ראיות. הוא קבע כי קק״ל היא הבעלים החוקיים של הקרקע במרום הגליל. בנוסף, הוא חיזק את מעמדן של תעודות נוטריוניות נושנות.
והבהיר את הדרישות המחמירות להעלאת טענות התיישנות ושיהוי.
המאמר נכתב לצורך שירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


