בית המשפט העליון פסק כי סוחר נשק שסיכל בעצמו את האפשרות לקבל היתר ייצוא בשל מעשיו הפליליים, אינו זכאי להשבת ציוד למשרד הביטחון. תכלית החוזה אינה להגן על מי שפעל בחוסר תום לב או בניגוד לחוק. עקרונות משפטיים כמו תום לב ואי הנאה מפרי עוולה עומדים בבסיס החלטה זו.
חברה שסוחרת בציוד צבאי רכשה פריטים ממשרד הביטחון. כוונתה הייתה לייצא אותם לחו״ל. עם זאת, היא לא הצליחה לקבל אישור ייצוא חוזר מהרשויות האמריקאיות. הסיבה לכך הייתה, בין היתר, כתבי אישום והרשעות פליליות שהוגשו נגדה ונגד מנהלה בארה״ב. משום כך, ביקשה החברה להשיב את הציוד למשרד הביטחון ולקבל בחזרה את מלוא התמורה. היא עשתה זאת מכוח סעיף בחוזה שהעניק זכות כזו, כאשר ״לא יוכל המשרד להעניק״ היתר ייצוא. הערעור העיקרי עסק בשאלה, האם סעיף זה חל גם כאשר הסיבה לאי מתן ההיתר נעוצה במעשים הפליליים של הרוכשת עצמה. בית המשפט העליון קבע כי סוחר נשק שסיכל בעצמו קבלת היתר ייצוא אינו זכאי להשבת ציוד ממשרד הביטחון.
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דן בקמטק מערכות בע״מ נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון. judges״>השופט ע' פוגלמן נתן את פסק הדין ברקע עובדתי: מדיניות משרד הביטחון והסתבכות המערערת
משרד הביטחון שינה את מדיניותו בעבר. בנוסף, הוא אפשר לסוחרים לרכוש ממנו ציוד צבאי, גם בטרם נמצא לו קונה ספציפי. המטרה של מדיניות זו הייתה לעודד מסחר בתחום הביטחוני. לצורך כך, הוא כלל ״כרית ביטחון״ חוזית, בסעיף 4 לחוזה.
סעיף זה אפשר להשיב את הציוד אם לא יינתן היתר ייצוא. עם זאת, קמטק מערכות בע״מ רכשה ציוד זה בהתאם למדיניות החדשה. עם זאת, בנסיבות מורכבות, היא נקלעה להליכים פליליים חמורים.
בשנת 1998, המערערת ומנהלה הואשמו בעבירות הסדר כובל. כתוצאה מכך, במקביל, הם נחקרו ונעצרו בארה״ב בחשד לייצוא ציוד ללא אישור ייצוא חוזר. ומסירת מידע כוזב על יעדו הסופי. עבירות אלה הובילו להרשעות במסגרת הסדרי טיעון, הן בישראל והן בארה״ב.
בעקבות ההליכים המשפטיים, משרד הביטחון השעה את קשריו עם החברה. לעומת זאת, הרשויות האמריקאיות סירבו לצמיתות להעניק למערערת אישור ייצוא חוזר. משנמנעה ממנה האפשרות לשווק את הציוד שרכשה, דרשה החברה להחזירו ולקבל את כספה בחזרה. בהסתמך על סעיף 4 לחוזה.
השאלה המשפטית המרכזית: פרשנות סעיף 4 לחוזה
השאלה המשפטית המרכזית שהונחה בפני בית המשפט העליון הייתה כיצד לפרש את סעיף 4 לחוזה. לדוגמה, סעיף זה מעניק לרוכש זכות השבה כאשר ״לא יוכל המשרד להעניק״ היתר ייצוא. סעיף זה אינו כולל הגבלה מפורשת בלשונו. השאלה הייתה האם הוא חל בכל מקרה של אי מתן היתר, ללא קשר לגורם.
לרבות מעשים בלתי חוקיים של הרוכש עצמו. לדוגמא, אפשרות נוספת הייתה לפרש את הסעיף על רקע תכליתו. לפי פרשנות זו. הוא מוגבל למקרים שבהם הסיבה לאי מתן ההיתר נעוצה בנסיבות שאינן תלויות ברוכש.
המערערת טענה שהלשון הפשוטה של הסעיף תומכת בפרשנותה. כלומר, לגישתה, משלא נכלל סייג מפורש, הזכות להשבה חלה בכל מקרה. לעומתה, משרד הביטחון טען שיש לפרש את הסעיף בהתאם לתכליתו. המטרה של הסעיף הייתה להגן על סוחרים מפני אי ודאות שאינה בשליטתם.
ולא להגן על מי שסיכל את קבלת ההיתר במעשיו הפליליים. אולם, לשון החוזה, בהקשר המשפטי הרחב יותר, אינה מכריעה באופן מוחלט. היא מאפשרת מספר פרשנויות סבירות.
הכרעה ונימוקי בית המשפט: תום לב ואי הנאה מפרי עוולה
בית המשפט העליון דחה את הערעור פה אחד. אמנם, השופטים קבעו שאף על פי שלשון הסעיף אינה מכילה סייג מפורש. וניתן לקרוא בה את שתי הפרשנויות המוצעות, יש לפרש חוזה גם לאור תכליתו. תכלית זו כוללת את כוונת הצדדים הסובייקטיבית וכן את התכלית האובייקטיבית.
תכלית הסעיף הייתה להעניק לסוחרים ״כרית ביטחון״. ואולם, כרית זו נועדה להגן מפני חוסר ודאות ביטחונית-פוליטית שאינה בשליטתם. היא לא נועדה להגן על מי שסיכל בעצמו את האפשרות לקבל היתר ייצוא באמצעות מעשיו הפליליים המכוונים.
בית המשפט נסמך על מספר חזקות פרשניות מצטברות:
-
חזקת תום הלב: החוזה צריך להתפרש באופן שמחייב ביצוע חיוביו בתום לב. התנהגות עבריינית אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון זה.
-
העיקרון ש״מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה״: אין לאפשר ל״רשע״ ליהנות מפרי מעלליו.
-
היקש מדיני ביטוח: מבטח פטור ממקרה ביטוח שנגרם בכוונת המבוטח.
-
היקש מסעיף 28 לחוק החוזים: סעיף זה עוסק בסיכול תנאי במתכוון על ידי צד לחוזה. אין צד יכול להסתמך על אי קיום תנאי שהוא עצמו גרם לו במכוון.
בית המשפט דחה את הכלל הפרשני ״נגד המנסח״ בנסיבות העניין. יחד עם זאת, הוא קבע שמדובר בכלל ״ממדרגה שנייה״ שאינו רלוונטי כאשר התכלית האובייקטיבית של הסעיף ברורה דיה. השופט פוגלמן ציין כי המערערת פעלה ביודעין בניגוד להיתרי הייצוא. פעולות אלה טירפדו את מתן אישור הייצוא החוזר, וכפועל יוצא.
את היכולת לתת לה היתרי ייצוא.
השלכותיו של פסק הדין על השבת ציוד ממשרד הביטחון
פסק הדין הזה ממחיש עיקרון יסוד בפרשנות חוזים. מאידך, הוא קובע שגם כאשר לשון הסעיף החוזי אינה כוללת הגבלה מפורשת. תכליתו האובייקטיבית עשויה לצמצם את תחולתו. תכלית זו כוללת את חזקות תום הלב ואיסור ההנאה מפרי עוולה.
פסק הדין מונע מצד שגרם בהתנהגותו הפסולה לאי קיום תנאי, מלנצל זאת לטובתו. כלומר, לא ניתן להרוויח מפעולות בלתי חוקיות. מצד שני, הפסיקה מספקת דוגמה יישומית מאלפת. היא מדגימה את ההיקש בין מנגנונים חוזיים ״מעין-ביטוחיים״ לבין דיני הביטוח הקלאסיים.
בנוסף, היא מרחיבה את תחולת העיקרון ״מונע קיום התנאי אינו רשאי להסתמך עליו״ (סעיף 28 לחוק החוזים) גם מעבר לגדרו הפורמלי-דווקני.
שימו לב: פסק דין זה מחזק את עקרון תום הלב במשפט הישראלי ואת החובה לפעול ביושר ובהגינות, גם כאשר לשון החוזה לכאורה מאפשרת פרשנות רחבה יותר.
שאלות ותשובות
מהו עקרון ״מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה״ וכיצד הוא בא לידי ביטוי בפסק הדין?
עקרון ״מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה״ קובע שאדם שפעל באופן בלתי חוקי או בחוסר יושר לא יוכל ליהנות מתוצאות מעשיו הפסולים. לסיכום, בפסק הדין, בית המשפט העליון השתמש בעקרון זה כדי לקבוע שהמערערת. שסיכלה את קבלת היתר הייצוא במעשיה הפליליים, אינה זכאית ליהנות מהזכות להשבת ציוד ממשרד הביטחון.
כיצד השפיעה חזקת תום הלב על פרשנות החוזה במקרה זה?
חזקת תום הלב מחייבת שכל חוזה יפורש באופן שמטרתו היא ביצוע חיוביו בתום לב. לאור, בית המשפט קבע שהתנהגות המערערת, אשר כללה פעולות עברייניות שסיכלו את מתן היתרי הייצוא. אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון תום הלב. לכן, בית המשפט לא פירש את סעיף ההשבה בחוזה ככזה המאפשר או מעודד התנהלות פסולה שכזו.
האם כלל ״נגד המנסח״ היה רלוונטי במקרה זה?
כלל ״נגד המנסח״ קובע שחוזה הניתן לפירושים שונים, כשיש לצד אחד עדיפות בעיצוב תנאיו. בהתאם, יפורש לרעת הצד המנסח. עם זאת, בית המשפט דחה את תחולת כלל זה במקרה הנדון. הוא קבע כי מדובר בכלל ״ממדרגה שנייה״ שאינו רלוונטי כאשר התכלית האובייקטיבית של הסעיף ברורה דיה.
כפי שהיה במקרה זה.
מהי המשמעות המעשית של פסק הדין עבור סוחרים בענף הביטחוני?
פסק הדין מדגיש כי סוחרים בענף הביטחוני, ואף בעסקאות חוזיות באופן כללי. חייבים לפעול בתום לב ובהתאם לחוק. הוא מבהיר כי גם אם לשון החוזה אינה מכילה סייגים מפורשים, עקרונות יסוד במשפט. כגון תום לב ואי הנאה מפרי עוולה.
יצמצמו את תחולת הסעיפים וימנעו מצד שגרם בהתנהגותו הפסולה לאי קיום תנאי מלנצל זאת לטובתו.
מה עושים: שיעורים חשובים לעסקאות סחר ביטחוני
-
הקפידו על תום לב ויושרה: פעלו תמיד בתום לב ובאופן חוקי בכל עסקאותיכם. בית המשפט רואה בחומרה רבה התנהגות עבריינית או חוסר יושרה.
-
בחנו היטב את תנאי החוזה: גם אם לשון החוזה נראית לכאורה ברורה, תמיד יש לזכור כי בית המשפט יפרש את החוזה גם על פי תכליתו הסובייקטיבית והאובייקטיבית.
-
קבלו ייעוץ משפטי מקצועי: במיוחד בתחום הסחר הביטחוני המורכב, יש לקבל ייעוץ משפטי מקיף לפני חתימה על חוזים וביצוע עסקאות, כדי למנוע טעויות יקרות.
-
הימנעו מסיכול תנאים במכוון: אל תגרמו במכוון לאי קיום תנאים בחוזה. בית המשפט לא יאפשר לכם ליהנות מפרי מעשים אלה.
אזהרה: פעולה שלא כדין או בחוסר תום לב במסגרת חוזים, ובפרט בתחומים רגישים כמו סחר בנשק, עלולה להוביל לשלילת זכויות חוזיות, להשלכות פליליות חמורות, ולנזקים כלכליים ואף תדמיתיים משמעותיים.
סיכום
פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בקמטק מערכות בע״מ נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, מהווה אבן דרך חשובה בפרשנות חוזים. הוא קובע כי חברה שסיכלה בעצמה את קבלת היתר הייצוא לציוד ביטחוני בשל מעשים פליליים, אינה זכאית להשבת ציוד ממשרד הביטחון. השופטים, בהובלת
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. בהתאם, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
