כאשר בורר שנבחר מסרב לקבל את התפקיד, בית המשפט אינו כופה עליו לכהן. במקום זאת, השופטים פונים לצדדים ומעניקים להם שהות להגיע להסכמה משותפת על זהות של בורר חלופי. רק אם הצדדים לא מגיעים להסכמה במועד שהוקצב, בית המשפט נכנס לתמונה וממנה בורר בעצמו.
הליך בוררות נועד להוות חלופה יעילה, מהירה ודיסקרטית לניהול סכסוכים אזרחיים ומסחריים מורכבים. עם זאת, לעיתים מתעורר מקרה של סירוב בורר למינוי מטעמים אישיים או מקצועיים של המועמד. במצבים אלו עולה השאלה כיצד על הצדדים לפעול ומי מוסמך לקבוע את זהות הבורר הבא.
מוסד הבוררות מבוסס בראש ובראשונה על רצון הצדדים ועל הסכמתם ההדדית. לפיכך, בתי המשפט מכבדים ככל הניתן את האוטונומיה של בעלי הדין לבחור את הגורם שיכריע בעניינם.
בנוסף, איש אינו יכול לחייב אדם לשמש כבורר בניגוד לרצונו החופשי. כתוצאה מכך, כאשר מועמד מודיע על חוסר יכולת לכהן, ההליך דורש איתור חלופה ראויה במהירות.
מעבר לכך, חוק הבוררות מעניק לבית המשפט סמכות שיורית למנות בעל תפקיד. לפיכך, סמכות זו מופעלת רק כאשר הצדדים נקלעים למבוי סתום ואינם מסוגלים לגבש הסכמה עצמאית.
ההליך ברע״א 296/08: רקע ועובדות המקרה
הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת רע״א 296/08. בנוסף, בהליך שניהלה ארט בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז״ל. בוריס ליברמן ועזבון המנוח ליאון ליברמן ז״ל. השופטים שדנו בתיק היו כבוד השופט א' רובינשטיין.
כבוד השופט י' דנציגר וכבוד השופט נ' הנדל.
בהמשך לפסק דין קודם שניתן בתיק. עם זאת, עלה צורך במינוי גורם מקצועי שינהל את הבוררות בין הצדדים. לצורך כך, בית המשפט פנה אל המשנה לנשיא (בדימוס) השופט א' מצא כדי שישמש כבורר בסכסוך.
אולם, השופט בדימוס הודיע במכתב רשמי כי הוא נאלץ לדחות את הפנייה. כתוצאה מכך, השופט נימק זאת בכך שמאז פרישתו מכהונה שיפוטית. הוא נמנע באופן עקרוני מנטילת בוררויות או גישורים.
החלטת בית המשפט העליון ומשמעותה הדיונית
בהחלטתם מיום 08.03.2011, השופטים א' רובינשטיין, י' דנציגר ונ' הנדל לא מיהרו להנחית מינוי חדש. לעומת זאת, בית המשפט בחר להחזיר את כוח ההכרעה לידיהם של הצדדים עצמם.
על כן, בית המשפט קצב לצדדים פרק זמן של שבוע ימים להודיע על עמדתם. השופטים ביקשו לדעת האם הצדדים מסוגלים להצביע על מועמד מוסכם. או שמא הם מבקשים שבית המשפט יבצע את המינוי.
שימו לב: בית המשפט מעדיף תמיד לאפשר לצדדים למצות את זכותם לבחור בורר בעצמם, לפני שהוא מפעיל את סמכות המינוי השיפוטית.
משכך, המקרה של סירוב בורר למינוי מלמד על היררכיה ברורה: עדיפות עליונה להסכמה הדדית. ורק בהיעדרה התערבות שיפוטית כפויה. גישה זו שומרת על אמון הצדדים בכל שרשרת ההליך.
השלכות מעשיות במקרה של סירוב בורר למינוי
כאשר נתקלים בסירוב של מועמד מוסכם, מומלץ שלא להיגרר למאבקים אלא לפעול באופן ענייני. ראשית, ראוי לבחון מחדש את מאגר המועמדים הפוטנציאליים המתאימים למאפייני המחלוקת.
שנית, שיתוף פעולה מקצועי בין באי כוח הצדדים חוסך זמן יקר ומונע עיכובים מיותרים. לדוגמה, הסכמה מהירה על חלופה מונעת פנייה לערכאות ומאפשרת שמירה על יחסי עבודה תקינים.
יתרה מכך, כאשר בית המשפט ממנה בעל מקצוע מטעמו, הצדדים מאבדים את השליטה בזהות המכריע. מסיבה זו, עדיף להשקיע מאמץ כנה במשא ומתן ישיר לפני החזרת ההכרעה לשופט.
אזהרה: התעלמות מלוח הזמנים שקצב בית המשפט להודעה על מועמד מוסכם עלולה להוביל למינוי שאינו לשביעות רצונכם.
השוואת דרכי פעולה בעת סירוב בורר
השוואה בין הסכמה עצמאית לבין מינוי על ידי בית המשפט מאפיין ההליך הסכמה על בורר חלופי מינוי בורר על ידי בית המשפט שליטת הצדדים בזהות המכריע מלאה – הצדדים קובעים יחד מוגבלת – שיקול דעת השופט משך הזמן הנדרש להחלטה קצר יחסית ומותנה בהמתנה להחלטה שיפוטי תאמון הצדדים בבוררות גבוה עקב הבחירה המשותפת עלול לעורר תחושת כפייה
מה עושים כאשר בורר מסרב לקבל מינוי
-
בחינת הודעת הסירוב. הצדדים ובאי כוחם מוודאים את הנימוקים ואת סופיות ההודעה שנמסרה לתיק.
-
החלפת שמות של מועמדים חלופיים. עורכי הדין מגבשים רשימת אנשי מקצוע בעלי מומחיות מתאימה לתחום הסכסוך.
-
קיום הידברות מהירה. הצדדים מקיימים שיח ענייני במטרה להגיע להסכמה הדדית במסגרת הזמנים שהוקצבה.
-
הגשת הודעה משותפת לעליון. בעלי הדין מגישים הודעה ברורה המפרטת את שם המועמד המוסכם או דרישה להכרעה שיפוטית.
שאלות ותשובות
האם שופט בדימוס חייב לקבל על עצמו תפקיד בורר?
לא, איש אינו חייב לכהן כבורר בניגוד לרצונו. כפי שהבהיר השופט בדימוס א' מצא ברע״א 296/08. זכותו המלאה של שופט לשעבר להימנע מקבלת בוררויות או גישורים מאז פרישתו.
כמה זמן מקבלים הצדדים לאיתור בורר חלופי?
משך הזמן תלוי בשיקול דעת השופט. במקרה של רע״א 296/08 קבע בית המשפט העליון פרק זמן של שבוע ימים לצורך מתן הודעה מסודרת.
מה מתרחש אם הצדדים אינם מצליחים להסכים על מועמד?
במצב של חוסר הסכמה, בית המשפט מפעיל את סמכותו הסטטוטורית ובוחר בעצמו את הבורר. החלטה זו מחייבת את שני הצדדים ומאפשרת את המשך ניהול ההליך.
האם סירוב של בורר מבטל את הסכם הבוררות כולו?
באופן עקרוני לא. אלא אם כן נקבע במפורש שהסכסוך יוכרע רק על ידי אדם מסוים זה. ברוב המוחלט של המקרים, הסכם הבוררות נותר בתוקף והצדדים מאתרים גורם חלופי.
