תיקון פגם בזימון ישיבת מועצה: מתי בג״ץ יאשר כינוס חוזר?

דיני הרשויות המקומיות קובעים סדרים מדויקים לניהול ישיבות מליאה. כאשר רשות אינה פועלת לפי הכללים, חברי המועצה רשאים לעמוד על זכויותיהם. הליך תיקון פגם בזימון ישיבת מועצה מהווה אבן יסוד בשמירה על מנהל תקין ועל זכות הטיעון של נבחרי הציבור.

בפסק הדין בתיק בג״צ 554/89 שלום כהן ואח' נ' המועצה המקומית ראש העין. לפיכך, ויו״ר המועצה יגאל יוסף, נדונה השאלה כיצד משפיע כינוס מחדש על עתירה תלויה ועומדת. מאמר זה סוקר את עובדות המקרה. את ההכרעה השיפוטית ואת משמעויותיה המעשיות עבור נבחרי ציבור ותושבים.

סעיף 15 לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א-1950, קובע הוראות ברורות לכינוס ישיבות מליאה. בנוסף, החיקוק קובע כי הזמנה לישיבה בנושאי תקציב. תשלומי חובה או חוקי עזר תימסר עשרה ימים לפחות מראש. קיצור של פרק זמן זה מתאפשר.

אך ורק בהסכמת כל חברי המועצה ללא יוצא מן הכלל.

המחוקק קבע פרק זמן זה מתוך מטרה מהותית. עם זאת, חברי המועצה זקוקים לזמן מספק לעיון במסמכים מורכבים. להלן התנאים המרכזיים שנקבעו בדין לזימון ישיבה תקציבית:

• מסירת הודעה מראש בכתב עשרה ימים לפחות לפני מועד המפגש.

• צירוף סדר היום וכל החומר התקציבי הנדרש לעיון חברי המליאה.

• קבלת הסכמה פה אחד מכלל חברי המועצה לצורך קיצור המועד.

נסיבות המקרה בבג״צ 554/89 נגד מועצת ראש העין

יושב ראש המועצה המקומית ראש העין, יגאל יוסף. כתוצאה מכך, זימן ישיבת מליאה ליום 5.7.89 לצורך דיון בנושא תקציבי. הישיבה התקיימה בפועל מבלי שנמסרה הודעה מוקדמת בת עשרה ימים ומבלי שניתנה הסכמת כל החברים. בעקבות זאת, שלושה חברי מועצה – שלום כהן, אמנון חלה ויגאל ינאי – עתרו לבג״ץ.

בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי נגד המועצה. לעומת זאת, בעקבות הצו, החליטה המועצה לכנס ישיבה נוספת שבה חילקה הודעות מראש כנדרש בדין. העותר אמנון חלה טען בדיון. כי המועצה לא הייתה רשאית לקיים את הדיון החוזר כל עוד עומד צו על תנאי.

שימו לב: צו על תנאי אינו מקפיא באופן אוטומטי את פעולות הרשות. רק צו ביניים מפורש יוצר מניעה משפטית לפעול.

הכרעת בית המשפט: תיקון פגם בזימון ישיבת מועצה מרפא את ההליך

הנשיא מאיר שמגר, בהסכמת השופטים אליעזר גולדברג ושולמית אלוני. לדוגמה, דחה את טענת העותרים ביחס למניעות המועצה. בית המשפט קבע כי פגם בהליך דיוני ברשות מקומית ניתן לתיקון בדרך הקבועה בדין. רשות מקומית אינה מנועה מלכנס ישיבה חדשה ותקינה בעת שתלוי צו על תנאי.

השופטים הבהירו כי משהתקיים דיון שזומן כדין, אין עוד צורך בהתערבות שיפוטית נוספת. לפיכך, בית המשפט דחה את העתירה וביטל את הצו על תנאי. לדוגמא, לצד זאת, הטיל בית המשפט על המשיבים תשלום הוצאות משפט בסך 1,000 ש״ח לטובת העותרים בשל הפגם המקורי.

השוואה בין הישיבה המקורית שנפסלה לישיבה החוזרת שתוקנה פרמטר לבחינה הישיבה המקורית (5.7.89)הישיבה החוזרת המתוקנת מועד מתן ההודעה פחות מעשרה ימים מראש עשרה ימים לפחות כדין הסכמת חברי המועצה לא ניתנה הסכמת כל החברים עמדה בכל תנאי החוק תוקף החלטות התקציב פגם דיוני שחייב התערבות החלטות תקפות לפי הדין

חשיבות ההקפדה הדווקנית על דיני זימון ישיבות

פסק הדין הדגיש כי הרשות מחויבת למלא אחר הכללים בצורה קפדנית. כלומר, חברי המועצה זקוקים לשהות הוגנת כדי ללמוד את מסמכי התקציב ולייצג את הציבור נאמנה. בית המשפט הדגיש כי החובה חלה ביתר שאת על נושאים כספיים ומשקיים.

על כן, כאשר מתגלה מחדל, מוטב לרשות להודות בטעותה ולתקן אותה מיוזמתה. תיקון פגם בזימון ישיבת מועצה מונע את ביטול ההחלטות בדיעבד וחוסך התדיינות משפטית ממושכת. בדרך זו, ההליך המנהלי שומר על תקינות ועל זכויות החברים.

אזהרה: התעלמות מכללי הזימון עלולה לחשוף החלטות מהותיות לביטול ולהוביל לחיוב הרשות בהוצאות משפט כבדות.

שלבים לטיפול בפגם שנפל בזימון ישיבת מועצה

1. בדיקת מניין הימים. יש לוודא האם חלפו עשרה ימים מלאים ממועד מסירת ההודעה ועד יום כינוס המליאה.

2. הגשת התנגדות בכתב. על חבר המועצה לשלוח מחאה מנומקת ליושב ראש המועצה מיד עם קבלת הזימון הפגום.

3. בחינת הסכמות החברים. יש לבדוק האם כל חברי המועצה נתנו את הסכמתם לקיצור המועד.

4. כינוס ישיבה מתקנת. על יושב ראש המועצה להוציא זימון חדש כדין ולרפא את הפגם שנוצר.

5. פנייה לסעד שיפוטי. במידה שהרשות מסרבת לתקן את הפגם, ניתן לעתור לבית המשפט ולבקש צו ביניים.

שאלות ותשובות