במקרה של אובדן עין בתאונת עבודה, בית המשפט העליון קבע כי ככלל שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות יעמוד על 30%, בדומה לשיעור הנכות הרפואית הישירה בגין אובדן הראייה. בנוסף, כאשר העובד הנפגע שימש כמנהל עבודה האחראי על אכיפת כללי הבטיחות במפעל, בית המשפט מטיל עליו אשם תורם בשיעור של 20% עקב אי־הקפדה על נהלי המגן. פסיקה זו מאזנת בין חובת הזהירות המוטלת על המעסיק לבין האחריות האישית והמקצועית של בעלי תפקידים בכירים באתר העבודה.
פגיעות עיניים במקומות עבודה עלולות להוביל לנזק גופני בלתי הפיך ולשינוי קיצוני במסלול המקצועי והאישי של העובד. במקרה של אובדן עין בתאונת עבודה, בית המשפט נדרש לאזן בין אחריות המעביד לבין התנהלות הנפגע. במסגרת ע״א 9721/07 איסכור שירותי גילוון בע״מ נ' חנניה גוזלן, בחן בית המשפט העליון את גבולות האחריות של מנהל עבודה שנפגע בעינו. פסק הדין מהווה הלכה מנחה בכל הנוגע לשיעור הנכות התפקודית עקב עיוורון בעין אחת, וכן בשאלת הטלת אשם תורם על מי שהופקד על הבטיחות במפעל.
מעסיק חב בחובת זהירות רחבה כלפי עובדיו, הכוללת הדרכה, פיקוח ואספקת ציוד מגן אישי. לפיכך, חובה זו דורשת הנהגת שיטת עבודה בטוחה שתמנע סיכונים מיותרים במהלך הפעילות השוטפת. לפיכך, כאשר מעסיק אינו דואג לזמינות מיידית של משקפי מגן באזורי סכנה. הוא מפר את חובתו החוקית.
יתרה מכך, לחץ עבודה אינו פוטר מעסיק מנקיטת אמצעי מיגון קפדניים.
עם זאת, הפסיקה בוחנת במקביל גם את שאלת האשם התורם של העובד. בנוסף, אשם תורם הינו דוקטרינה נזיקית המפחיתה משיעור הפיצוי כאשר הנפגע נהג בחוסר זהירות עצמית. ככלל, בתי המשפט נוטים להקל עם עובדים שנפגעו במהלך עבודתם. אולם, כאשר מדובר בעובד הנושא בתפקיד ניהולי, רמת האחריות המצופה ממנו עולה באופן משמעותי.
פרטי ההליך: נסיבות הפציעה בבריכת האבץ הרותח
פסק הדין ניתן בערעור בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. עם זאת, במסגרת ע״א 9721/07 איסכור שירותי גילוון בע״מ ואח' נ' חנניה גוזלן. ההכרעה ניתנה לפני כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין. כבוד השופטת ע' ארבל וכבוד השופט י' עמית ביום 12.09.2010.
התובע, מכונאי רכב ורס״ן במילואים, שימש כמנהל עבודה במפעל גילוון. כתוצאה מכך, במהלך עבודתו ניגש לבריכת גילוון כדי לסייע לעובדים בטיפול בעמודי מתכת ארוכים. המשיב לא הרכיב משקפי מגן בעת שסייע לעובדים.
כתוצאה מכך, ניתז אבץ רותח בטמפרטורה של כ-420 מעלות צלזיוס הישר לעינו הימנית. לעומת זאת, הפגיעה גרמה לאובדן מוחלט של הראייה באותה עין, לצד צלקת ופזילה. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה וקבע נכות יציבה בשיעור 37%. לאחר התאונה שב הנפגע לעבודתו ואף קודם לתפקיד מנהל ייצור, אך בהמשך פוטר.
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לו פיצוי של כ-3.3 מיליון ש״ח ללא אשם תורם. לדוגמה, תוך קביעת 50% נכות תפקודית.
אזהרה: עבודה בסביבת חומרים מותכים ללא אמצעי מיגון פנים מלאים חושפת את העובד לפגיעות קשות ולנזקים בלתי הפיכים.
טענות הצדדים בשאלת האחריות וגובה הפיצויים
בערעור שהגישו המערערות. נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא ייחס למשיב כל אשם תורם. המערערות הדגישו כי הנפגע היה בעצמו מנהל עבודה שתפקידו כלל תדרוך ואכיפת בטיחות. בנוסף, המערערות קבלו על העמדת הפגיעה בכושר ההשתכרות על 50%.
שעה שהנכות הרפואית בגין העין עומדת על 30% בלבד. יתרה מזאת, שכרו של הנפגע עלה ביותר מ-50% לאחר שובו למפעל.
מנגד, המשיב הגיש ערעור שכנגד וטען כי נכותו התפקודית בפועל מגיעה ל-60%. לטענתו, מעסיקים חוששים להעסיק עובד בעל עין אחת מחמת החשש לפגיעה בעין השנייה ומראהו החיצוני. בנוסף לכך, המשיב עתר להגדלת הפיצוי עבור כאב וסבל ולהכללת הנכויות האסתטיות בחישוב כושר ההשתכרות. לפיכך, דרש המשיב להותיר את היעדר האשם התורם על כנו ולהגדיל את סכומי הפיצוי.
הכרעת בית המשפט העליון בסוגיית אובדן עין בתאונת עבודה
השופט י' עמית, בהסכמת המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופטת ע' ארבל. קיבל את ערעור המערערות ודחה את הערעור שכנגד. בית המשפט העליון פסק כי יש לייחס לנפגע אשם תורם בשיעור 20%. השופט עמית הדגיש את עקרון ״מי ישמור על השומרים״.
שכן הנפגע היה מופקד על הבטיחות והיה מוסמך לדאוג לזמינות ציוד המגן. עם זאת, התאונה אירעה בלהט העבודה, ולכן שיעור האשם התורם הועמד על 20% בלבד.
בסוגיית אובדן כושר ההשתכרות. נקבעה הלכה עקרונית לפיה יש להשוות את שיעור אובדן כושר ההשתכרות לנכות הרפואית של העין. העומדת על 30%. בית המשפט העליון קבע כי אדם בעל עין אחת יכול לתפקד ברוב תחומי החיים.
הפגיעה בכושר ההשתכרות נובעת בעיקרה מחסימת מקצועות בודדים ומחשש לפגיעה עתידית בעין הבריאה. בהתאם לכך, התוצאה האופרטיבית שמתקבלת היא הפחתת רשלנות תורמת בשיעור של 20%. ולאחר מכן ניכוי קצבאות המל״ל כפי שנפסק בבית משפט קמא.
-
הפחתת שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות מ-50% ל-30%.
-
הטלת אשם תורם בשיעור 20% על מנהל העבודה.
-
העמדת בסיס השכר לחודש על סך 16,875 ש״ח עקב תנאים סוציאליים של 12.5%.
-
ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ודמי אבטלה מהפיצוי הסופי.
השוואת עמדות הפסיקה בעניין פגיעה בכושר השתכרות עקב עיוורון בעין אחת
השוואת קביעות שיפוטיות בגין אובדן ראייה בעין אחת הליך משפטי שיעור נכות רפואית אובדן כושר השתכרות עיקרי הנימוק המשפטי ע״א 9721/07 גוזלן 30% (עין ימין) 30% השוואת הפגיעה התפקודית לנכות הרפואית עקב סיכוני העין הבריאה. ע״א 354/79 מעין 20% (פגיעה חלקית) סכום גלובלי נמוך פגיעה חלקית אינה גורעת באופן משמעותי מכושר הראייה הכללי. ת״א 275/94 אבו זר 35% 15% מקצוע המשפטים מאפשר עבודה משרדית מלאה חרף הפגיעה.
מה עושים לאחר פגיעת עיניים בעבודה: צעדים מעשיים
-
קבלת טיפול רפואי דחוף. יש לפנות לחדר מיון באופן מיידי ולתעד את כל נסיבות הפציעה.
-
דיווח על תאונת עבודה. יש למסור הודעה למעסיק ולדרוש טופס בל/250 לצורך קבלת טיפול ראשוני.
-
תיעוד זירת האירוע. מומלץ לצלם את מקום התאונה, לרבות מיקום משקפי המגן וסביבת העבודה.
-
מיצוי זכויות בביטוח לאומי. יש להגיש תביעה להכרת תאונת עבודה ולקביעת דרגת נכות יציבה.
-
התייעצות עם עורך דין. עורך דין יבחן קיומה של עילת רשלנות ויעריך את סוגיית האשם התורם.
שאלות ותשובות
כיצד משפיע אובדן עין בתאונת עבודה על גובה הפיצוי הכספי?
בית המשפט העליון קבע. כי אובדן ראייה בעין אחת מקנה ככלל פיצוי בגין פגיעה בכושר השתכרות של 30%. חישוב הפיצוי נגזר מגיל הנפגע, מבסיס שכרו ומתוחלת שנות עבודתו עד גיל פרישה. בנוסף, הנפגע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות.
מדוע בית המשפט מטיל אשם תורם על מנהל עבודה שנפגע?
מנהל עבודה אמון על אכיפת הוראות הבטיחות ומשמש דוגמה אישית לעובדיו. כאשר בעל תפקיד זה פועל ללא ציוד מגן, הוא תורם להיווצרות נורמות עבודה לקויות. לפיכך, בית המשפט מייחס לו רשלנות תורמת המפחיתה מחלקו של המעסיק בפיצוי.
האם עלייה בשכר לאחר התאונה מונעת קבלת פיצוי על אובדן השתכרות?
עליית שכר אינה שוללת פיצוי עתידי באופן אוטומטי. עם זאת, היא מקשה על הוכחת פגיעה תפקודית גבוהה מהנכות הרפואית. בית המשפט מכיר בחשש מפיטורים עתידיים ומצמצום אפשרויות התעסוקה של העובד בשוק הפתוח.
האם פגיעה אסתטית בעין מגדילה את שיעור הנכות התפקודית?
צלקת בעפעף או פזילה מהוות נכויות רפואיות בעלות אופי אסתטי בעיקרן. בדרך כלל, בית המשפט אינו רואה בהן גורם המגביל את כושר העבודה הפיזי. יחד עם זאת. פגיעות אלו נלקחות בחשבון במסגרת פסיקת פיצוי על נזק לא ממוני וכאב וסבל.
סיכום והמלצות משפטיות לנפגעי תאונות עבודה
פסיקת בית המשפט העליון בעניין גוזלן מחדדת את גבולות האחריות המשפטית במקרי פגיעות גוף חמורות. מחד, המעביד נושא בחובה עליונה להבטחת תנאי עבודה וציוד מיגון זמין. מאידך, מנהלי עבודה אינם חסינים מטענת אשם תורם כאשר הם מפרים את ההנחיות שהופקדו עליהן. תביעות נזיקין עקב תאונות עבודה מורכבות מחייבות ניתוח מעמיק של הנסיבות העובדתיות.
פנייה לייעוץ משפטי מקצועי תסייע בהערכה מדויקת של ראשי הנזק ובמיצוי מלוא הזכויות מול המעסיק. והביטוח הלאומי.
