בית המשפט יימנע מלהיעתר לבקשה כאשר מטרת התיקון היא לרפא פגם ראייתי מהותי שהתגלה רק לאחר סיום פרשת התביעה. אם התיקון מחייב הבאת ראיות חדשות ומשנה את התשתית העובדתית המוסכמת שעליה התנהל המשפט, הדבר פוגע בהגינות ההליך כלפי הנאשם.
התמודדות עם אישום פלילי מציבה את האזרח בעמדה מורכבת מול רשויות האכיפה. לפיכך, כאשר התביעה מגישה בקשה מאוחרת לתיקון כתב אישום. מתעוררת שאלת גבולות שיקול הדעת השיפוטי וזכות הנאשם להליך הוגן. במאמר זה ננתח את ההכרעה המכוננת של בית המשפט העליון בפרשת כדורי.
ההליך מעצב את הכללים המהותיים בסוגיית תיקון אישומים פליליים. בנוסף, נבחן כיצד שימוש נכון בטענות דיוניות שומר על זכויות הנאשם. בנוסף, ומגן עליו מפני ניסיונות התביעה לתקן מחדלים ראייתיים בדיעבד.
סעיף 82 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה-1965. עם זאת, מקנה לבית המשפט סמכות לתקן כתב אישום בכל עת לאחר תחילת המשפט. עם זאת, אין מדובר בסמכות בלתי מוגבלת. בית המשפט מפעיל כאן שיקול דעת שיפוטי זהיר, שנועד להבטיח עשיית צדק.
כאשר התביעה מגישה בקשה מאוחרת לתיקון כתב אישום, בית המשפט שוקל מספר שיקולים מהותיים:
-
השלב שבו נמצא המשפט הפלילי.
-
האם התביעה סיימה כבר את הבאת ראיותיה.
-
האם עובדות כתב האישום המקורי היו מוסכמות בין הצדדים.
-
לפיכך, האם התיקון יפגע בהגנת הנאשם או בסדרי הדין.
לפיכך, נקבע מבחן ברור בפסיקה: אם לאחר התיקון יישארו ההליכים פגומים מחמת חוסר הוכחה. כתוצאה מכך, אין להתיר את התיקון. בית המשפט לא יפתח מחדש את שמיעת הראיות רק כדי לחפות על מחדלי החקירה של הקטגוריה.
עובדות המקרה: ע״פ 329/68 מדינת ישראל נ' יחזקאל כדורי
בפני בית המשפט העליון הובא ע״פ 329/68, מדינת ישראל נ' יחזקאל כדורי14.08.1968. לעומת זאת, ההליך עסק בערעור היועץ המשפטי לממשלה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' גביזון). השופט המחוזי זיכה את הנאשם.
המדינה האשימה את כדורי בעבירה לפי חוק בכוונה להשתמט משירות בטחון. לדוגמה, לפי סעיף 35 (ב) (1) לחוק שירות בטחון, תשי״ט-1959. כתב האישום ייחס לו אי-התייצבות לרישום ולבדיקות רפואיות ביום 25.9.52, בהתאם לצו שפורסם ביום 18.9.52.
העובדות בכתב האישום ציינו כי הנאשם נולד בשנת 1934 ועלה ארצה בשנת 1952. לדוגמא, בתשובתו לאישום הודה הנאשם כי עלה בשנת 1952. הוא הודה שלא התייצב, אך כפר בכך שהצו חל עליו ובתכלית ההשתמטות.
בהמשך לכך, התביעה הביאה עד יחיד בלבד להוכחת הודעת הנאשם במשטרה. כלומר, והכריזה כי אלו כל ראיותיה. בשלב זה העלה הסנגור טענה מכרעת: מכיוון שלא צוין חודש העלייה. יש להניח לטובת הנאשם כי עלה לאחר ספטמבר 1952.
משמעות הדבר היא כי הצו כלל לא חל עליו במועד הנקוב.
השתלשלות ההליך: בקשה מאוחרת לתיקון כתב אישום ודחייתה
בעקבות טענת הסנגור, ביקשה התביעה שהות להצביע על צו חלופי. אולם, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ודחה את הדיון. אולם בישיבה הבאה לא הצביעה התביעה על צו אחר. תחת זאת, הגישה הקטגוריה בקשה מאוחרת לתיקון כתב אישום.
התביעה ביקשה לשנות את שנת העלייה ל-1951, ולצרף ראיה חדשה בדמות תעודת עובד ציבור. אמנם, סנגורו של כדורי התנגד לבקשה. השופט המחוזי דחה את בקשת התיקון וזיכה את הנאשם, בנימוק שהבקשה הוגשה בשלב מאוחר מדי.
אזהרה: הסתמכות על הודאת נאשם בעובדות כלליות מבלי לבסס ראיות מדויקות עלולה להוביל לקריסת תיק התביעה ולזיכוי מלא, שכן בית המשפט לא יאפשר מקצה שיפורים ראייתי בלתי מוגבל.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי השופטים
הרכב בית המשפט העליון, בראשות הנשיא ש' אגרנט ובהשתתפות השופטים מ' לנדוי וי' קיסטר. ואולם, דן בערעור המדינה. הנשיא אגרנט קבע כי שיקול הדעת של הערכאה הדיונית הופעל כהלכה ואין עילה להתערב בו.
הנשיא אגרנט הדגיש כי תיקון הניסוח כשלעצמו לא היה מרפא את הפגם. התביעה כבר סיימה את שלב הראיות. ללא הגשת ראיה חדשה באיחור, כתב האישום המתוקן עדיין היה נותר ללא הוכחה.
בנוסף, בית המשפט דחה את טענת התביעה כי הסנגור איחר להעלות את טענתו המקדמית. לפי סעיפים 133-135 לחוק סדר הדין הפלילי. נאשם רשאי להעלות טענה כי העובדות אינן מהוות עבירה גם בשלבים מאוחרים יותר.
שימו לב: טענה מקדמית לפיה העובדות אינן מהוות עבירה אינה חסומה רק לשלב פתיחת המשפט, ונאשם שומר על זכותו להעלותה גם לאחר סיום פרשת התביעה.
השופט לנדוי הצטרף לפסק הדין והצביע על טעויות התביעה:
-
טעות משפטית בניסוח כתב האישום ללא התחשבות במועדי הצו.
-
טעות עובדתית באי-בירור מועד העלייה המדויק לפני תחילת המשפט.
-
אי-הוכחת כוונת מרמה מצד הנאשם, אשר לא הכיר במדויק את לוח השנה הלועזי.
השופט קיסטר הצטרף לתוצאה והסכים כי לא היה מקום להתרת עדות נוספת. לפיכך הוחלט לדחות את הערעור.
מה עושים כאשר התביעה מבקשת לתקן אישום באיחור?
-
בחינת השלב הדיוני. יש לבדוק האם פרשת התביעה נסגרה והאם הובאו כל הראיות הדרושות.
-
בדיקת התשתית המוסכמת. יש לעמוד על כך שהמשפט התנהל על בסיס עובדות שכבר הוגדרו והוסכמו.
-
העלאת התנגדות מנומקת. יש להציג לבית המשפט את הפגיעה בהגנת הנאשם ואת הפגם הראייתי שלא ניתן לריפוי.
-
דרישה לסיום ההליך. יש לעתור לזיכוי הנאשם בשל היעדר הוכחה מספקת של יסודות העבירה.
שאלות ותשובות
האם בית המשפט רשאי לאשר בקשה מאוחרת לתיקון כתב אישום?
כן, הסמכות קיימת בחוק בכל עת לאחר תחילת המשפט. עם זאת, שיקול הדעת השיפוטי מוגבל מאוד לאחר סיום הבאת הראיות. במיוחד כשהתיקון נועד לכסות על חסר ראייתי מהותי.
מה ההבדל בין תיקון טכני לתיקון ראייתי מהותי?
תיקון טכני כולל שינוי ניסוח קל או תיקון פגם פורמלי שאינו משנה את חזית הראיות. תיקון מהותי משנה את העובדות המרכזיות ודורש הבאת עדים וראיות חדשות לאחר סיום הפרשה.
מתי רשאי נאשם להעלות טענה מקדמית?
נאשם רשאי להעלות טענה כי העובדות אינן מהוות עבירה גם בשלבים מאוחרים של ההליך. סדרי הדין מאפשרים זאת ללא צורך בקבלת רשות מיוחדת מראש.
כיצד משפיעה הודאת נאשם בעובדות על המשך המשפט?
הודאה בפרט עובדתי הופכת אותו למוסכם ומייתרת הבאת ראיות לגביו. כתוצאה מכך, התביעה אינה יכולה לחזור בה לפתע לאחר סיום ראיותיה. ולנסות להפריך את העובדה שהוסכמה.
פסק הדין בעניין כדורי מבהיר את האיזון הנדרש בהליך הפלילי. כאשר מוגשת בקשה מאוחרת לתיקון כתב אישום, בית המשפט מעמיד את הזכות להליך הוגן במרכז. שמירה על כללי הדיון מונעת עיוות דין ומגינה על נאשמים מפני מחדלי תביעה בלתי הפיכים.
