לאיזו ערכאה נתונה סמכות משמורת ילדים מוסלמים לאחר אישור הסכם גירושין?
כאשר הורים חותמים על הסכם כולל בבית המשפט לענייני משפחה, ערכאה זו מחזיקה בסמכות השיפוט להמשך הדיונים. שופטי בית המשפט העליון קבעו כי בית הדין השרעי אינו רשאי לפתוח מחדש את הדיון במשמורת. הכרעה זו נשענת על כוונת הצדדים בהסכם ועל כלל הסמכות הנמשכת. לפיכך, בית המשפט האזרחי יכריע בכל שינוי עתידי בהסדרי ההורות.
סוגיית סמכות משמורת ילדים מוסלמים מעוררת שאלות משפטיות ואנושיות רגישות. לפיכך, לעיתים קרובות, הורים גרושים מוצאים את עצמם בעיצומו של מאבק סמכויות כפול ומתיש. מצד אחד פועלת מערכת בתי הדין השרעיים, ומצד שני פועלים בתי המשפט לענייני משפחה.
בפסק דין מכונן בהליך בג״ץ 2621/11 פלונית ואח' נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים ואח'. בנוסף, הכריע בית המשפט העליון בסוגייה זו. פסק הדין ניתן ביום 27.12.2011 מפי השופט סלים ג'ובראן. בהסכמת המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין והשופט ניל הנדל.
בית המשפט קיבל את עתירת האם ושתי בנותיה הקטינות. עם זאת, וביטל את החלטות בית הדין השרעי לערעורים.
ההיסטוריה החקיקתית מעניקה לבתי הדין השרעיים מעמד ייחודי בענייני מעמד אישי. כתוצאה מכך, סימן 52 לדבר המלך במועצה העניק בעבר שיפוט בלעדי לערכאה השרעית בתחומים אלה. סעיף 7 לחוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלמים הדתיים 1933 כולל בתוכו גם ענייני משמורת. והחזקת ילדים.
עם זאת, המחוקק חולל שינוי יסודי במסגרת תיקון מס' 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה-1995. סעיף 3(ב1) לחוק העניק לבית המשפט למשפחה סמכות מקבילה לדון בכל ענייני המשפחה של אזרחים מוסלמים. כתוצאה מכך, בעלי דין מוסלמים נהנים מברירה חופשית בין שתי המערכות המשפהערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
