כן, התבטאות בוטה והטחת עלבונות עלולות להוביל להרשעה משמעתית. עורך דין מחויב לשמור על ריסון, איפוק וכבוד המקצוע גם בעת מאבק משפטי עיקש עבור לקוחו. בית המשפט העליון הבהיר כי הטחת ביטויים מעליבים ללא בירור עובדתי מספק חורגת מגבולות הלשון הנקייה. על כן, בתי הדין המשמעתיים יטילו סנקציות במקרים שבהם הסגנון גולש לשפת רחוב פוגענית.
עורכי דין רבים מתמודדים יום-יום עם מאבקים טעונים, סכסוכים קשים ומתחים בין צדדים יריבים. במסגרת ייצוג לקוחות, עלול עורך הדין לחוש תסכול רב כאשר הצד השני אינו מקיים הבטחות. עם זאת, הדין דורש מהפרקליט לשמור תמיד על שפה מאופקת ותרבותית. עבירת התנהגות שאינה הולמת עורך דין נועדה להגן על כבוד המקצוע ועל אמון הציבור במערכת המשפט. במאמר זה נסקור פסק דין מרכזי של בית המשפט העליון, אשר קבע גבולות ברורים לסגנון ההתבטאות המותר, ונלמד כיצד נכון לפעול במצבי מחלוקת מבלי לחצות את הקווים האדומים.
סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961. לפיכך, מגדיר עבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע. מדובר בהוראת מסגרת רחבה, אשר בתי הדין המשמעתיים יוצקים לתוכה תוכן מעשי בכל מקרה ומקרה.
לפיכך, חובת הנאמנות והמסירות ללקוח אינה מעניקה לעורך הדין חסינות מפני ביקורת אתית. בנוסף, עורך הדין אינו פועל כ״שופר״ עיוור לכעסו של הלקוח. יתרה מכך, לשון החוק והפסיקה דורשות רמת איפוק גבוהה יותר מזו המצופה מאדם מן היישוב.
בית המשפט העליון שב והדגיש לאורך השנים את חשיבות הריסון העצמי. עם זאת, עורך דין שמנסח מכתב נדרש לשיקול דעת מעמיק, משום שהכתב מעיד על מחשבה תחילה. בניגוד לדברים הנאמרים בלהט הרגע.
פרטי ההליך: על״ע 9/89 עו״ד רמי יובל נ' הוועד המחוזי
פסק הדין המנחה ניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. כתוצאה מכך, במסגרת על״ע 9/89 עו״ד רמי יובל נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בבאר שבע. את פסק הדין המרכזי כתב השופט ת' אור. ואליו הצטרפו הנשיא מ' שמגר והשופט י' מלץ ביום 21.1.1990.
ראשית, המערער ייצג עובד מגן דוד אדום במסגרת סכסוך עבודה מול המעסיק. לעומת זאת, בתום דיון שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה. פנה עורך הדין למנהל אגף כוח אדם בעניין שלילת תוספת כוננות ממרשו.
שנית, לטענת עורך הדין. לדוגמה, מנהל כוח האדם הבטיח לטפל בעניין באופן מיידי ואף חזר על כך במסעדה. אולם, כעבור זמן מה הודיעה מזכירתו של המנהל כי התקבלה החלטה לשלול את התוספת. כתוצאה מכך, שיגר עורך הדין מכתב חריף שבו הטיח במנהל.
כי שיקר ״במצח נחושה ובנוכחות עדים״, ואף הפיץ עותקים למנכ״ל ולוועד העובדים.
ההכרעה השיפוטית: גבולות חופש הביטוי והסגנון הראוי
בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את עורך הדין בעבירה של התנהגות שאינה הולמת עורך דין, והטיל עליו עונש אזהרה והוצאות בסך 500 ש״ח. בית הדין המשמעתי הארצי דחה את ערעורו, ובעקבות כך פנה עורך הדין לבית המשפט העליון.
השופט ת' אור קבע כי עורך הדין ביסס את האשמתו על תחושה סובייקטיבית בלבד. לדוגמא, מבלי לבצע בירור עובדתי מעמיק. ייתכן בהחלט שהמנהל התכוון לקיים את הבטחתו, אך גורמים אחרים מנעו זאת ממנו בהמשך הדרך.
בנוסף, בית המשפט קבע כי גם אילו חשד עורך הדין בחוסר כנות. כלומר, השימוש בביטוי ״במצח נחושה״ נועד להעליב ולפגוע. לשון זו אינה נקייה, אינה מאופקת, ואינה נחוצה כלל לשם הגנה על עניינו של הלקוח. הנשיא מ' שמגר והשופט י' מלץ הסכימו עם קביעות אלה.
ובית המשפט העליון דחה את הערעור באופן מלא.
אזהרה: ניסוח מכתבים חריפים בתפוצה רחבה עלול לחשוף את עורך הדין לא רק לקובלנה משמעתית בגין התנהגות שאינה הולמת, אלא אף לתביעות לשון הרע אזרחיות מצד הנפגע.
התנהגות שאינה הולמת עורך דין מול תקיפות מקצועית לגיטימית
בתי המשפט מבחינים בין עמידה נחרצת על זכויות הלקוח לבין גלישה לסגנון משתלח ומבזה. הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים בין שני המצבים:
השוואה בין ייצוג תקיף ומקצועי לבין התבטאות פסול המאפיין ההתנהגות ייצוג תקיף ולגיטימי התנהגות פסולה ובלתי הולמת סגנון השפה לשון נקייה, מאופקת, עובדתית ומנומסת שפת שוק, ביטויי גידוף, השמצות והעלבות אישיות בסיס הטענות עובדות מוצקות שנבדקו ואומתו כראוית חושות סובייקטיביות והטחת שקר ללא בדיקה נמעני המכתב פנייה ישירה לגורם הרלוונטי בלבד תפוצה רחבה שנועדה לבייש ולהפעיל לחץ פסול מטרת הביטוי קידום עניינו המשפטי של הלקוח ביעילות פריקת כעס אישי ופגיעה בכבודו של הצד השני
לפיכך, עורך דין המבקש לטעון כי הצד השני אינו דובר אמת. חייב לנסח זאת בצורה עובדתית ומתונה. לדוגמה, במקום לייחס שקר בזדון. ראוי לציין כי הנתונים שנמסרו אינם תואמים את המציאות העובדתית הידועה.
מה עושים בעת התמודדות עם הפרת הבטחה מצד יריב?
כאשר צד שכנגד מפר התחייבות שניתנה בעל פה או בכתב, חשוב לפעול בצורה שקולה ומובנית:
-
תיעוד ההתרחשות. עורך הדין יערוך תרשומת מפורטת ומיידית הכוללת את תאריך השיחה, מיקומה ושמות העדים הנוכחים.
-
פנייה לבירור עובדתי. הפרקליט ישלח פנייה עניינית ומנומסת, המבקשת הבהרה מדוע לא מומשה ההבטחה שניתנה למרשו.
-
שמירה על לשון נקייה. עורך הדין יקפיד על ניסוח שאינו כולל ביטויי גנאי, גם כאשר עולה חשש כבד לחוסר תום לב.
-
הגבלת רשימת הנמענים. עורך הדין יימנע משליחת העתקים לגורמים שאינם נוגעים ישירות לפתרון הסכסוך המשפטי.
-
נקיטת הליכים משפטיים מתאימים. אם הבירור אינו מניב תוצאה, יגיש הפרקליט תובענה או בקשה מתאימה לערכאה המוסמכת.
שימו לב: קביעות עובדתיות וממצאים על חוסר מהימנות יש להשאיר לערכאה השיפוטית. עורך הדין מייצג ומציג ראיות, אך אינו משמש כשופט המכריע בדבר אופיו המוסרי של היריב.
מעמדם של בתי הדין המשמעתיים בעיצוב הנורמה
פסק הדין בעניין יובל מבצר את מעמדם הייחודי של בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. בתי הדין הם המופקדים על התוויית שביל המותר והאסור בהתנהלותם של עורכי דין.
משכך, בית המשפט העליון אינו ממהר להחליף את שיקול דעתם של בתי הדין המשמעתיים. התערבות שיפוטית שמורה למקרים חריגים בלבד, שבהם נרשמה חריגה קיצונית בהגדרת גבולות האתיקה.
כתוצאה מכך, החלטות בתי הדין יוצקות תוכן מחייב למושג המסגרת של התנהגות שאינה הולמת עורך דין. כל פרקליט נדרש להכיר נורמות אלה ולפעול לפיהן בעת ניהול תיקים ופניות בכתב.
שאלות ותשובות
האם האשמת אדם בשקר תמיד תיחשב עבירת משמעת?
הקביעה תלויה בנסיבות העניין, בביסוס העובדתי ובסגנון הלשוני. אם קיימת הוכחה מוצקה לאי-אמירת אמת, מותר לציין זאת בלשון עניינית, מאופקת ומכבדת. אך הוספת ביטויי עלבון כגון ״במצח נחושה״ מהווה התנהגות שאינה הולמת.
מדוע בית המשפט העליון החמיר במקרה של מכתב כתוב?
העלאת דברים על הכתב מאפשרת ומחייבת יתר יישוב הדעת. בניגוד לדברים הנאמרים בעל פה בסערת רגשות רגעית. כתיבת מכתב והפצתו מעידות על שיקול דעת מוקדם ועל כוונה ברורה להעליב.
האם חופש הביטוי מגן על סגנון בוטה של פרקליטים?
חופש הביטוי חל גם על עורכי דין, אך הוא כפוף לחובות האתיקה המקצועית. עורך דין חב חובת כבוד למקצוע ולזולת. ולכן חופש הביטוי אינו מתיר שימוש בלשון ביבים או פגיעה בלתי מרוסנת באחרים.
מהו העונש המקובל בגין התבטאות בלתי הולמת?
העונש נע בין אזהרה ונזיפה לבין השעיה בפועל במקרים חמורים וחוזרים. בעניין על״ע 9/89. בית המשפט אישר עונש מתון של אזהרה לצד חיוב בהוצאות בסך 500 ש״ח בלבד.
האם הפצת המכתב לגורמים נוספים השפיעה על ההרשעה?
כן, שליחת העתקים לגורמים רבים, דוגמת מנכ״ל הארגון ויו״ר ועד העובדים, העצימה את הפגיעה במתלונן. התנהלות זו לימדה על כוונה לבייש את הנפגע ברבים ולא רק לפתור את המחלוקת.
סיכום: חשיבות האיפוק והשמירה על כבוד המקצוע
ההליך המשפטי בעניין על״ע 9/89 מבהיר היטב את גבולות המותר והאסור בשיח המקצועי. עורך הדין מחויב לנהוג במסירות למען שולחו, אך עליו להקפיד על לשון נקייה, מנומסת ומרוסנת. הטחת עלבונות אישיים והפצת מכתבים פוגעניים ללא בירור מוקדם מהוות התנהגות שאינה הולמת עורך דין ומסכנות את המייצג בענישה משמעתית. בית המשפט העליון הכריע בסוגיה זו ודחה את הערעור, תוך מתן גיבוי מלא להחלטות בתי הדין המשמעתיים. ייעוץ משפטי מקצועי והקפדה על כללי האתיקה יבטיחו ייצוג אפקטיבי, מכובד ומוגן מפני תקלות אתיות.
