בית המשפט קבע כי תקופת מאסר ממושכת, המהווה חלק משמעותי מתקופת המגורים הנדרשת לפי החוק, אינה נחשבת היעדרות ארעית. כאשר אדם מרצה עונש מאסר במשך מספר שנים, הוא מנתק את רציפות המגורים הנדרשת עם הזכאי בדירה הציבורית. כתוצאה מכך, שוללת תקופה זו את הזכאות לקבל את זכויות השכירות בדירה לאחר פטירת ההורה.
סוגיית הזכאות לדיור ציבורי מעוררת לא פעם מתחים עמוקים בין מצוקה אישית לבין עקרון השוויון. לפיכך, במסגרת זו, עולה השאלה האם תקופת מאסר ארוכה שוללת מעמד דייר ממשיך כאשר קרוב המשפחה הלך לעולמו. המאבק המשפטי נוגע לצורך להוכיח מגורים משותפים ורצופים בדירה עובר לפטירת הזכאי המקורי. במאמר זה נבחן את פסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו.
את משמעות היעדרויות ממושכות ואת השיקולים שמובילים לדחיית בקשות אלו.
חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח-1998. בנוסף, קובע את התנאים שבהם קרוב משפחה יכול להמשיך להחזיק בדירה ציבורית. בעבר העניק החוק הגנה רחבה לילדיו או לבני זוגו של זכאי שנפטר. עם זאת, תיקוני חקיקה מאוחרים הידקו את התנאים הללו באופן משמעותי.
סעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס״ט-2009. עם זאת, קובע הוראות מעבר מחייבות. לפיהן, על המבקש להוכיח. כי התגורר עם הזכאי בדירה לפחות ארבע שנים ברציפות בסמוך למועד פטירתו.
לפיכך, רציפות המגורים מהווה תנאי יסודי שאין בלעדיו.
שימו לב: נהלי משרד הבינוי והשיכון מכירים בהיעדרויות קצרות וארעיות, כמו שירות מילואים או אשפוז רפואי, ככאלו שאינן קוטעות את רצף המגורים.
עובדות ההליך: עע״ם 2653/13 חיים חדידא נ' עמידר
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים דן בהליך עע״ם 2653/13 חיים חדידא נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע״מ ומשרד השיכון. כתוצאה מכך, ההרכב כלל את כבוד הנשיאה מ' נאור ואת כבוד השופטים י' עמית ונ' סולברג. פסק הדין ניתן ביום 29.01.2015.
אביו המנוח של המערער התגורר עד ליום מותו בדירת קרקע בת חמישה חדרים בבאר שבע. לעומת זאת, האב נפטר ביום 29.11.2010, ולאחר מכן ביקש המערער לקבל מעמד של דייר ממשיך. אולם, בין התאריכים 21.5.2005 ועד 20.11.2008 ריצה המערער עונש מאסר בפועל בכלא דקל.
נוסף על כך, נציגי חברת עמידר ערכו שני ביקורי מעגל בדירה לאחר שחרורו של המערער. לדוגמה, בביקורים מיום 9.2.2009 ומיום 27.4.2010 מצאו הפקחים כי האב גר לבדו. יתרה מכך, האב חתם על תצהיר שבו אישר כי הוא מתגורר בגפו בדירה. עובדה זו אפשרה לו לקבל הנחה מרבית בתשלומי שכר הדירה.
אזהרה: חתימה על תצהיר שקרי לחברת הדיור עלולה לפגוע בזכויות עתידיות של בני המשפחה ולהוביל לתביעות פינוי מידיות.
השאלה המשפטית והאם תקופת מאסר ארוכה שוללת מעמד דייר ממשיך
השאלה המרכזית שעמדה להכרעה הייתה האם המערער עמד בתנאי רציפות המגורים במשך ארבע השנים שקדמו לפטירת אביו. לדוגמא, בית המשפט נדרש לבחון שתי שאלות עיקריות:
-
האם המערער התגורר בדירה בפועל בשנתיים שלאחר שחרורו ממאסר (2009-2010).
-
האם מאסר בן שלוש וחצי שנים מהווה היעדרות ארעית שאינה קוטעת את הרציפות הנדרשת.
המערער טען כי מאסרו היה היעדרות כפויה שאינה פוגעת בזיקתו לבית. לעומת זאת, המשיבים טענו כי המאסר הממושך שולל את טענת המגורים המשותפים.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
כבוד הנשיאה מ' נאור דחתה את הערעור בהסכמת השופטים עמית וסולברג. כלומר, בית המשפט אימץ את קביעות בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע. נקבע כי ממצאי ביקורי המעגל ותצהיר האב מוכיחים שהמערער לא גר בדירה בשנים 2009-2010.
מעבר לכך, הנשיאה נאור הבהירה. אולם, כי תקופת מאסר בת שלוש וחצי שנים מהווה כמעט מחצית מתקופת הזכאות. לפיכך, לא ניתן לראות בה היעדרות קצרה או ארעית. בית המשפט קבע כי תקופת מאסר ארוכה שוללת מעמד דייר ממשיך במקרה זה.
אם כי נמנע מלקבוע כלל גורף לגבי כל מאסר קצר.
השופט נ' סולברג הדגיש בחוות דעתו את השיקול החלוקתי ואת עקרון השוויון. אמנם, הוא ציין כי רחמים כלפי מבקש שאינו עומד בתנאים פוגעים בזכויותיהם של ממתינים אחרים. מאחר שמשאבי הדיור הציבורי מוגבלים, יש להקפיד על הכללים באופן שוויוני.
בנוסף, המשיבים הציעו למערער דירה חלופית קטנה יותר בקומה שנייה. ואולם, המערער סירב להצעה זו, ובית המשפט הביע צער על כך. שכן הדירה המקורית יועדה למשפחות ברוכות ילדים עם מוגבלות ניידות.
המשמעות המעשית: ראיות וביקורי מעגל
פסק הדין מדגיש את החשיבות המכרעת שמייחסים בתי המשפט לממצאי ביקורי המעגל. דוחות אלה נערכים על ידי נציגי חברות השיכון בזמן אמת. כאשר הדוחות נתמכים בתצהיר של הזכאי המקורי. קשה מאוד לסתור אותם באמצעות עדויות מאוחרות של שכנים או מכרים.
בשל כך, מי שמעוניין להבטיח את זכויותיו נדרש לוודא כי נוכחותו מעוגנת במסמכים הרשמיים. דיווח אמת בזמן אמת הוא הבסיס למניעת תביעות פינוי בעתיד.
מה עושים בעת הגשת בקשה להכרה כדייר ממשיך
-
איסוף מסמכים שוטף. שמרו חשבונות, קבלות, אישורי קופת חולים ומכתבים המעידים על כתובת מגורים קבועה בדירה.
-
הסדרת הרישום בביקורי המעגל. ודאו כי נציגי חברת השיכון רושמים את כל המתגוררים בדירה בעת ביקור המעגל השנתי.
-
בדיקת עמידה בתקופת הרציפות. בחנו מראש האם התקיימו תנאי המגורים הנדרשים בחוק ברציפות מלאה.
-
הגשת בקשה מסודרת לוועדת האכלוס. הגישו את כל האסמכתאות יחד עם הבקשה הראשונית כדי למנוע עיכובים מיותרים.
-
פנייה לייעוץ משפטי מקצועי. במקרה של סירוב או טענה להיעדרות ממושכת, היוועצו בעורך דין הבקיא בדיני דיור ציבורי.
שאלות ותשובות
האם כל תקופת מאסר שוללת באופן אוטומטי מעמד של דייר ממשיך?
בית המשפט העליון הבהיר כי אין לקבוע כלל גורף בעניין זה. מאסר קצר ביותר עשוי להיחשב היעדרות ארעית. אולם תקופת מאסר ארוכה שוללת מעמד דייר ממשיך אם היא תופסת חלק ניכר מתקופת הזכאות.
מהי החשיבות של תצהיר הזכאי המקורי לחברת השיכון?
לתצהיר הזכאי יש משקל ראייתי כבד מאוד בבית המשפט. אם הזכאי הצהיר כי הוא מתגורר לבדו לצורך קבלת הנחה. הדבר יקשה מאוד על קרוב המשפחה להוכיח מגורים משותפים.
מה קורה אם דייר ממשיך מסרב לדירה חלופית שהוצעה לו?
סירוב להצעת פשרה עשוי להוביל לפינוי מלא ללא כל פתרון דיור. בתי המשפט רואים בחומרה סירוב להצעות סבירות. בייחוד כאשר הדירה המקורית נדרשת למשפחות גדולות הממתינות בתור.
כיצד משפיע עקרון השוויון על החלטות ועדת האכלוס?
הדיור הציבורי מהווה משאב מוגבל במיוחד. השופטים מדגישים כי הענקת זכויות למי שאינו עומד בתנאי החוק פוגעת ישירות בנזקקים אחרים הממתינים לדיור תקופה ארוכה.
סיכום ההליך המשפטי
ההליך בעניין חיים חדידא ממחיש את המדיניות השיפוטית הברורה בנוגע לרציפות מגורים בדיור הציבורי. בית המשפט קבע. כי תקופת מאסר ארוכה שוללת מעמד דייר ממשיך כאשר היא נמשכת שנים. ומהווה נתח מרכזי מתקופת הבדיקה.
לבסוף, סוף דבר: הערעור נדחה, והמערער חויב לפנות את הדירה ללא צו להוצאות. אם אתם מתמודדים עם מחלוקת מול חברות השיכון. מומלץ להקדים ולפנות לייעוץ משפטי פרטני כדי להגן על זכויותיכם בצורה מיטבית.
