בית הדין לעבודה דוחה בדרך כלל בקשות מעין אלה כאשר המומחה מספק מענה ענייני ומנומק. עמידה על מסקנה רפואית קיימת אינה מהווה כשלעצמה עילה של נעילת דעת. בית הדין מעדיף להסתמך על מומחה יחיד, אלא אם התגלו פגמים מהותיים או אסכולה מחמירה במיוחד. לפיכך, ללא עובדות רפואיות חדשות, בית הדין ישאיר את חוות הדעת על כנה.
סוגיית מינוי מומחה נוסף בבית הדין מעוררת שאלות מורכבות בתביעות נזקי גוף וביטוח לאומי. נפגעים רבים חשים תסכול עמוק כאשר חוות דעת רפואית שוללת את הקשר הסיבתי בין עבודתם לבין מצבם הבריאותי. במאמר זה ננתח החלטה שיפוטית הממחישה את הקריטריונים הנוקשים לפסילת מומחה או להחלפתו.
ההליך התברר במסגרת ב״ל (תל אביב) 40191-01-16 כ ע נ' המוסד לביט…04.10.2017. לפיכך, כב' השופטת אירית הרמל מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו הכריעה בבקשת התובעת. החלטה זו מדגישה את חשיבות התיעוד הרפואי ההיסטורי. ואת הגבולות הברורים של התערבות שיפוטית בשיקול דעת המומחה.
בית הדין לעבודה ממנה מומחים רפואיים כדי שישמשו לו זרוע ארוכה בתחום המקצועי. בנוסף, השופט אינו רופא, ולכן הוא נעזר במומחה לבחינת שאלות של קשר סיבתי. מומחה זה נהנה מחזקת אובייקטיביות ומעמד עצמאי בהליך המשפטי.
עם זאת, בעלי הדין מבקשים לעיתים לפסול את חוות הדעת כאשר מסקנותיה אינן משרתות את עמדתם. עם זאת, הנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה קובעות כללים מחמירים ביותר בסוגייה זו. הכלל המנחה הוא שבית הדין ימנה מומחה יחיד לכל פגימה רפואית.
הנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה
הנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה מסדירות את שיקול הדעת השיפוטי במינוי מומחים. כתוצאה מכך, הנחיה 16 קובעת כי בית הדין יסתפק ככלל במומחה אחד בלבד. מינוי מומחה אחר עלול לפתוח פתח להתארכות מיותרת של ההליך כולו.
בנוסף, הנחיה 17 מונה את החריגים המצדיקים מינוי מומחה רפואי נוסף:
-
המומחה לא סיפק מענה לכל השאלות החיוניות להכרעה בהליך.
-
המומחה דוגל באסכולה רפואית מחמירה במיוחד בהשוואה לאסכולות אחרות.
-
נדרש תחום מומחיות שונה או נוסף לבחינת הפגימה הנטענת.
-
קיימים טעמים מיוחדים אחרים המצדיקים סטייה מחוות הדעת.
עילות חריגות המצדיקות פסילת חוות דעת
פסילת מומחה שונה במהותה ממינוי מומחה נוסף. לעומת זאת, כאשר בית הדין פוסל מומחה, חוות דעתו נמחקת כליל מתיק בית הדין. צעד חריג זה שמור למצבים נדירים של משוא פנים, ניגוד עניינים או פגם אישי חמור.
לעומת זאת, מינוי של מומחה נוסף מותיר את חוות הדעת הראשונה בתיק בית המשפט. לדוגמה, במצב כזה, השופט בוחן את שתי חוות הדעת ומכריע ביניהן לפי מיטב שיקול דעתו.
רקע עובדתי: פיטורים והתפרצות מחלת עור כרונית
התובעת עבדה וקיבלה מכתב פיטורים ביום 25.2.2014, אירוע אשר גרם לה למתח נפשי רב. לדוגמא, בעקבות זאת, היא טענה כי האירוע גרם להתפרצות מחלת פסוריאזיס פוסטולרית בכפות ידיה ורגליה. התובעת פנתה אל המוסד לביטוח לאומי להכרה באירוע כפגיעה בעבודה.
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, והתובעת הגישה תביעה לבית הדין לעבודה. כלומר, בית הדין מינה את פרופ' אריה אינגבר, רופא עור מומחה. כדי שיחווה דעתו בסוגיית הקשר הסיבתי.
חוות דעתו של מומחה העור מטעם בית הדין
המומחה קבע בחוות דעתו כי מתח נפשי עשוי להחמיר פסוריאזיס או לגרום להתפרצותה. אולם, קביעה זו מהווה נכס צאן ברזל ברפואת העור. אולם, במקרה זה מצא המומחה כי המחלה התקיימה זמן רב לפני הפיטורים.
לפיכך, המומחה ביסס את מסקנתו על רישומים רפואיים קודמים. אמנם, רישום מספטמבר 2013 הציג פריחה פוסטולרית בכפות הידיים והרגליים. רישום נוסף מביקור באוגוסט 2015 תיאר דלקות חריפות שנמשכו מעל שנתיים, כלומר עוד מקיץ 2013.
שימו לב: תיעוד רפואי מזמן אמת גובר כמעט תמיד על תיאורים רטרוספקטיביים שנמסרו לרופאים בשלב מאוחר יותר.
שאלות ההבהרה ותשובות המומחה הרפואי
התובעת הגישה שאלות הבהרה מפורטות למומחה מטעם בית הדין. ואולם, היא הפנתה לרישומים שהציגו החמרה במצבה ואשפוז בבית החולים שיבא. לטענתה, הרישומים הראו כי המחלה התפשטה לאזורים חדשים בגופה.
המומחה השיב לשאלות ודחה את טענות התובעת באופן מנומק. יחד עם זאת, הוא הסביר כי פסוריאזיס מאופיינת בתקופות של הפוגה והתלקחות טבעית. אשפוז לצורך טיפול אינטנסיבי אינו מעיד בהכרח על החמרה קבועה שמקורה באירוע בעבודה.
טענות הצדדים סביב בקשת מינוי מומחה נוסף בבית הדין
התובעת הגישה בקשה לפסילת המומחה או למצער להורות על מינוי מומחה נוסף בבית הדין. לטענתה, המומחה התבצר בעמדתו וגילה ״נעילת דעת״ מוחלטת. יתרה מכך, היא טענה כי המומחה ביסס את קביעתו על חוסר אמון אישי בגרסתה.
מנגד, המוסד לביטוח לאומי התנגד לבקשה בכל תוקף. מאידך, בא כוח המוסד טען כי המומחה ענה לכל השאלות בצורה עניינית ומקיפה. המוסד הדגיש כי אי הסכמה עם מסקנות המומחה אינה מצדיקה פסילה או מינוי נוסף.
הכרעת בית הדין לעבודה: מדוע נדחתה הבקשה?
כב' השופטת אירית הרמל בחנה את חוות הדעת ואת תשובות ההבהרה. בית הדין קבע כי המומחה נימק היטב על איזה תיעוד רפואי נשענת קביעתו. המומחה לא התעלם מהנתונים שהציגה התובעת, אלא שילב אותם בתפיסתו הרפואית.
כתוצאה מכך, בית הדין דחה את הבקשה על שני ראשיה במלואה. השופטת הדגישה כי המומחה פעל במסגרת תפקידו והסתמך על עובדות רפואיות אובייקטיביות בלבד.
היעדר נעילת דעת בהתבססות על תיעוד רפואי
השופטת הרמל הבהירה כי אי שינוי עמדה לאחר שאלות הבהרה אינו מצביע על נעילת דעת. מומחה רפואי אמור לגבש עמדה מקצועית מוצקה בהתאם לחומר שלפניו. התובעת לא הציגה מסמכים חדשים שלא עמדו בפני המומחה בעת עריכת חוות דעתו.
לפיכך, חזרתו של המומחה על מסקנתו היא תוצאה טבעית והגיונית. השופטת קבעה כי עמידה על המסקנה אינה מהווה התבצרות פסולה בעמדה.
ההבחנה בין מהימנות לבין סתירה עובדתית
בית הדין דחה גם את הטענה בדבר חוסר אמון בתובעת. השופטת ציינה כי המומחה רק הצביע על פער עובדתי בין גרסתה לבין הרשום בתיק הרפואי. הצבעה על סתירה כזו אינה מהווה קביעה שיפוטית של חוסר מהימנות.
בשל כך, קבע בית הדין כי חוות הדעת אינה לוקה בפגם נגלה לעין. המומחה לא חרג מסמכותו והקפיד לבסס כל מסקנה על ממצאים רפואיים מתועדים.
השוואת עילות: בקשת פסילה לעומת מינוי מומחה נוסף בבית הדין
הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים בין שתי הבקשות בהליכי ביטוח לאומי:
השוואה בין עילות לפסילת מומחה לבין עילות למינוי מומחה נוסףמאפיין ההליךבקשה לפסילת מומחהבקשה למינוי מומחה נוסףעילת הבקשה המרכזיתמשוא פנים, פגם אתי, ניגוד עניינים מובהקחוסר מענה לשאלות, אסכולה מחמירה, תחום מומחיות חסרמעמד חוות הדעת הקיימתחוות הדעת נמחקת מתיק בית הדיןחוות הדעת נשארת בתיק לצד החדשהרמת ההוכחה הנדרשתגבוהה וקפדנית במיוחדגבוהה, בהתאם להנחיות הנשיאהתוצאה המעשית בתיקמינוי מומחה אחר במקום הקודםהכרעה בין שתי חוות דעת שונות
אזהרה: הגשת בקשות סרק לפסילת מומחה עלולה להוביל לחיוב בהוצאות משפט ולפגיעה בניהול התביעה.
מה עושים כאשר שוקלים מינוי מומחה נוסף בבית הדין?
כאשר חוות הדעת של המומחה הרפואי אינה מיטיבה עמכם, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
ניתוח מעמיק של חוות הדעת. קראו בעיון את נימוקי המומחה והשוו אותם למסמכים הרפואיים המקוריים שבתיק.
-
ניסוח שאלות הבהרה מדויקות. הפנו את המומחה לעובדות ספציפיות, תוך הימנעות משאלות קנטרניות או תוקפניות.
-
בדיקת קיומה של אסכולה רפואית מקילה. אספו ספרות רפואית מקצועית המוכרת בתחום כדי להוכיח קיומה של גישה שונה.
-
הגשת בקשה מנומקת בזמן. הקפידו להגיש את הבקשה בתוך 15 ימים מקבלת התשובות, בהתאם להנחיות בית הדין.
-
היערכות לשלב הסיכומים. אם בית הדין דחה את הבקשה, מקדו את הטיעונים בסיכומים המשפטיים על בסיס מכלול הראיות.
טעויות נפוצות בהתמודדות עם חוות דעת רפואית
תובעים רבים נוטים לטעון כי המומחה ״נעול בדעתו״ רק מפני שלא קיבל את עמדתם. טענה זו נדחית כמעט תמיד בהיעדר ראיה ממשית למשוא פנים. בית הדין מצפה ממומחה מקצועי לעמוד על דעתו כאשר אין נתונים המצדיקים שינוי.
טעות נפוצה נוספת היא הימנעות מאיסוף תיעוד רפואי מלא לפני פתיחת ההליך. אם קיימים רישומים על מחלה קודמת, יש להתמודד עמם מראש. התעלמות מתיעוד קודם מובילה לקריסת הטיעון בעת מינוי המומחה.
שאלות ותשובות
מהי טענת נעילת דעת נגד מומחה רפואי?
טענה זו גורסת כי המומחה גיבש דעה מוקדמת ואינו מוכן להקשיב לטענות. בית הדין דורש הוכחות כבדות משקל לקיומה של נעילת דעת אמיתית.
מתי יורה השופט על מינוי מומחה נוסף בבית הדין?
בית הדין יורה על מינוי כזה רק כאשר חוות הדעת אינה שלמה. או כשהמומחה מחזיק באסכולה רפואית קיצונית ומחמירה במיוחד.
כיצד משפיע תיעוד רפואי קודם על קשר סיבתי?
רישומים רפואיים קודמים מוכיחים לעיתים כי המחלה התפרצה לפני האירוע בעבודה. במצב כזה, נטל ההוכחה לקיומה של החמרה מוטל במלואו על כתפי התובע.
האם שאלות הבהרה עשויות לשנות את עמדת המומחה?
כן, שאלות הבהרה עשויות להאיר היבטים שהמומחה החמיץ. אולם, ללא נתונים עובדתיים חדשים, המומחה ישמור לרוב על מסקנתו המקורית.
לסיכום, פסק דינה של כב' השופטת אירית הרמל בעניין כ.ע. נ' המוסד לביטוח לאומי ממחיש את המדיניות השיפוטית הברורה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את בקשת התובעת לפסילת המומחה או למינוי מומחה נוסף. והורה על הגשת סיכומים.
ניהול הליך מול מומחה רפואי דורש היכרות מעמיקה עם הדין, אסטרטגיה זהירה וליווי משפטי צמוד.
