דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / חברות / מסחרי / שיקול דעת רשם בצו כינוס: מתי רשאי בית המשפט לדחות בקשה?
חברות / מסחרי

שיקול דעת רשם בצו כינוס: מתי רשאי בית המשפט לדחות בקשה?

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 6 דקות קריאה

כן, לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת שיפוטי רחב לסרב לבקשת חייב לפתוח בהליכי כינוס. עם זאת, הרשם מחויב לבחון לעומק את מכלול נסיבות המקרה. בנוסף, בדיקה זו כוללת את תום ליבו של החייב, מקור היווצרות החובות. יכולת השתכרותו והתועלת הצפויה לנושים.

סירוב אינו יכול להישען רק על מכשול טכני או על כישלון נקודתי במכירת נכס.

שיקול דעת רשם בצו כינוס: איזון בין זכויות החייב לאינטרס הנושים

סוגיית היקף שיקול דעת רשם בצו כינוס מהווה צומת מרכזי בהליכי פשיטת רגל וגביית חובות. עם זאת, מצד אחד עומדת זכותו של החייב לפתוח דף חדש בחייו. מצד שני, עומד האינטרס המובהק של הנושים להיפרע מנכסיו. פסיקת בית המשפט העליון הבהירה את גבולות הסמכות הזו והתוותה את האיזון הראוי.

סעיף 94 לחוק בתי המשפט מסדיר את סמכויות הרשם בענייני פשיטת רגל. בנוסף, לשון הסעיף קובעת. כתוצאה מכך, כי רשם בית משפט "רשאי" לתת צו כינוס ולהכריז על חייב כפושט רגל לבקשתו. בעבר, הליך זה התנהל באופן כמעט אוטומטי, ללא שיקול דעת מהותי.

כיום, הפרשנות המשפטית מעניקה למונח משמעות מהותית ועדכנית. עם זאת, אין מדובר רק בהסמכה טכנית גרידא שמחייבת מתן צו. לפיכך, בית המשפט מכיר בסמכותו של הרשם להפעיל שיקול דעת שיפוטי ולדחות את הבקשה. לעומת זאת, סמכות זו קיימת גם כאשר מוגשת התנגדות מצד הנושים או מצד כונס הנכסים הרשמי.

השוואת סמכויות הרשם בחקיקה לפי קיומה של התנגדות

לשם השוואה, ניתן לראות כיצד סעיפי חוק שונים מתייחסים לסמכות הרשם כאשר מוגשת התנגדות של בעלי עניין:

השוואת סמכויות הרשם בחקיקה לפי קיומה של התנגדות

דבר החקיקה נושא הסמכות השפעת התנגדות על סמכות הרשם
חוק הירושה, התשכ"ה-1963 מתן צווי ירושה וקיום צוואה הרשם רשאי לפעול רק אם לא הוגשה התנגדות
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 אישור פעולות אפוטרופוס מותנה במפורש בהיעדר התנגדות
סעיף 94 לחוק בתי המשפט צו כינוס לבקשת חייב הרשם מוסמך להכריע ולהפעיל שיקול דעת גם אם הוגשה התנגדות

פרטי ההליך: ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי

פסק הדין המנחה בסוגיה ניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. לדוגמה, ההליך התנהל במסגרת ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, בפני השופטים ד' לוין. ג' בך וא' מצא ביום 17.11.1993. המערער ערער על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר דחה את בקשתו.

המערער צבר חובות של כ-580,000 ש"ח ל-25 נושים שונים. לדוגמא, במקביל, הוא הגיש בקשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. רשם בית המשפט הורה על עיכוב הליכי הוצאה לפועל. הרשם הורה למערער להפקיד 500 ש"ח מדי חודש.

ולפעול למכירת זכויותיו כדייר מוגן בחנות שבחזקתו לצורך פירעון החובות.

המערער לא עמד בתשלומים במועדם ולא איתר רוכש לחנות. לאחר מספר ארכות, החליט הרשם לדחות את הבקשה לצו כינוס. לדוגמה, הרשם ביסס את החלטתו אך ורק על היעדר הצעה ריאלית למכירת החנות. כתוצאה מכך, המערער פנה לבית המשפט העליון.

טענות הצדדים בערעור בעניין שיקול דעת רשם בצו כינוס

בא כוח המערער העלה שתי טענות מרכזיות כנגד החלטת הרשם:

  • היעדר סמכות עניינית לרשם: נטען כי כאשר מוגשת התנגדות לבקשת כינוס, הסמכות לדחותה נתונה לשופט בלבד ולא לרשם.
  • פגם בהפעלת שיקול הדעת: נטען כי הרשם התעלם מנסיבות היווצרות החובות, מתום ליבו של החייב ומיכולת הפירעון האמיתית שלו.

מנגד, כונס הנכסים הרשמי טען כי הרשם פעל כדין במסגרת סמכותו. כלומר, לגישתו, אי עמידה בתנאים שנקבעו וכישלון מכירת הנכס מצדיקים את דחיית ההליך.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

בית המשפט העליון קיבל את עמדת השופט ג' בך בשאלת הסמכות. השופט פסק כי לרשם יש סמכות שיפוטית לדחות את הבקשה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הרשם שגה באופן שבו הפעיל את שיקול דעתו. סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל מחייב בדיקה מקיפה של נסיבות העניין ולא בדיקה שטחית.

השופט ג' בך הדגיש כי מכירת נכס אינה מהווה תנאי סף לקבלת צו כינוס. יתרה מכך, מינוי נאמן עשוי להביא למימוש יעיל יותר של הנכסים לטובת הנושים. המערער הוכיח כי חובותיו נוצרו עקב קריסה עסקית בענף הטקסטיל שנבעה מאירועים ביטחוניים. ולא עקב מירמה.

שימו לב: בית המשפט בוחן תמיד את תום ליבו של החייב בעת יצירת החובות ולא רק את התנהלותו בתוך ההליך המשפטי עצמו.

השופט א' מצא הצטרף להכרעה זו. השופט ד' לוין הדגיש בפסק דינו מבחן מהותי נוסף: מידת התועלת שתצמח לנושים מההליך. בסופו של דבר. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והחזיר את התיק לערכאה הראשונה לבירור מלא של העובדות.

קריטריונים מהותיים בהפעלת שיקול דעת רשם בצו כינוס

פסיקת העליון הבהירה כי רשם בית המשפט אינו יכול להסתפק במבחנים טכניים. בבוא הערכאה השיפוטית לבחון בקשה, עליה לשקול מכלול רחב של היבטים:

  • תום ליבו של החייב: האם החובות נוצרו בהימורים או בפזרנות, או שמא בעקבות כישלון עסקי בלתי נמנע.
  • התנהלות בהליכי גבייה: האם החייב שיתף פעולה עם רשויות הגבייה או ניסה להבריח נכסים מנושיו.
  • כושר השתכרות עתידי: מהי היכולת הכלכלית של החייב ומשפחתו להשיב חלק מהחובות לאורך זמן.
  • מידת התועלת לנושים: האם הליכי כינוס יניבו לנושים דיבידנד גבוה יותר מאשר הליכי הוצאה לפועל רגילים.
  • סבירות הסיכוי להפטר: בחינת המגבלות הקבועות בסעיף 63(ב) לפקודה לגבי סיכויי קבלת הפטר עתידי.

אזהרה: ניסיון להסתיר נכסים או פנייה להליכי כינוס אך ורק כדי לעכב הליכים בחוסר תום לב יובילו לדחיית הבקשה על הסף.

שלבים מומלצים בהגשת בקשת חייב להסדרת חובות

  1. איסוף מסמכים מלא. החייב ירכז את מלוא המידע הפיננסי, תדפיסי חשבון בנק, פירוט נכסים ורשימת נושים עדכנית ומדויקת.
  2. הוכחת מקור החובות. המבקש יצרף תצהיר מפורט המסביר כיצד נוצרו החובות, תוך הדגשת תום הלב ונסיבות שאינן בשליטתו.
  3. הצגת הצעה להסדר נושים. החייב יגבש מתווה תשלומים ריאלי בהתאם לכושר השתכרותו הממשי לצורך תועלת הנושים.
  4. עמידה מדויקת בצווי תשלומים. המבקש יקפיד על ביצוע כל תשלום חודשי שנקבע ללא פיגורים עד למועד הדיון.
צריכים עזרה בחברות?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

האם רשם בית המשפט רשאי לדחות בקשה גם ללא התנגדות נושים?

כן, הרשם מחזיק בסמכות שיפוטית עצמאית לבחון את תנאי הבקשה. יחד עם זאת. אם הרשם מוצא כי החייב פועל בחוסר תום לב או מנצל לרעה את ההליך. הוא רשאי לדחותה אף ביוזמתו.

מה הדין כאשר לחייב אין כלל נכסים או כושר השתכרות?

בתי המשפט קבעו כי אין לנעול את שערי ההליך בפני חייב חסר כל. מאידך, החוק נועד להציל חייבים ממצב של חובות אין-קץ. כל עוד הם פעלו בתום לב מוחלט.

האם אי עמידה בצו תשלומים זמני מובילה לדחייה אוטומטית?

לא, פסיקת בית המשפט העליון הבהירה כי יש לברר את הסיבה לפיגור. הערכאה השיפוטית נדרשת לבחון האם הפיגור נבע מזלזול או ממצוקה כלכלית אובייקטיבית.

כיצד משפיע כישלון מכירת דירה או חנות על הבקשה?

כישלון מכירה אישי של החייב אינו מהווה עילה לדחיית צו כינוס. לעיתים קרובות מינוי בעל תפקיד מאפשר מימוש נכסים יעיל יותר לטובת כלל הנושים.

סיכום הדברים ומשמעות ההלכה

פסיקת בית המשפט העליון קבעה מסמרות באשר להיקף שיקול דעת רשם בצו כינוס. רשמי בתי המשפט מוסמכים להכריע בבקשות אלו. אך מוטלת עליהם חובה מוגברת לבצע בדיקת עומק עובדתית. לא ניתן לסגור את שערי ההליך בשל כשלים טכניים בלבד.

איזון האינטרסים מחייב מתן הזדמנות אמיתית לחייב תם לב לפתוח דף חדש. לצד שמירה על זכויות הנושים. כאשר אתם מתמודדים עם חובות כבדים או הליכי כינוס. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני כדי להציג את התמונה העובדתית המלאה בפני הערכאות.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. לפיכך, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי