דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דיני משפחה / שיתוף נכסים בין בני זוג שעלו ארצה: מה נחשב רכוש משותף?
דיני משפחה

שיתוף נכסים בין בני זוג שעלו ארצה: מה נחשב רכוש משותף?

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 8 דקות קריאה
האם חל שיתוף נכסים בין בני זוג שעלו ארצה לפני חוק יחסי ממון?
כן. חזקת השיתוף חלה גם על בני זוג שנישאו מחוץ לגבולות המדינה ועלו אליה לפני שהחוק נכנס לתוקף. היא נלמדת מהסכם מכללא, מאורח החיים המשותף ומהמאמץ המשותף בניהול משק הבית וגידול הילדים, גם כשרק אחד מבני הזוג עבד מחוץ לבית. שיתוף זה מתגבש לגבי נכסים שנצברו עד למועד הפירוד המוחלט בין הצדדים, ואינו נפגע מהוראות ברירת הדין המאוחרות. רכוש שנרכש אחרי הפירוד שייך למי שרכש אותו.

סוגיית חלוקת הרכוש בין בני זוג שנולדו ונישאו בארצות מוצאם מעוררת מורכבות משפטית רבה בעת משבר בחיי הנישואין. במקרים רבים, שיתוף נכסים בין בני זוג שעלו מחוץ לארץ נקבע על פי עקרונות הלכת השיתוף שנוצרו בפסיקה. מאמר זה סוקר את ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, מסביר את השפעת מועד הפירוד על היקף הרכוש ומציג כלים מעשיים להגנה על הזכויות הממוניות.

בתי המשפט פיתחו לאורך השנים את חזקת שיתוף הרכוש על יסוד תפיסה חברתית המכירה בתרומת שני בני הזוג למאמץ המשפחתי. חזקה זו מבוססת על הסכם מכללא הנלמד מאורח חייהם של הצדדים ומהתנהגותם המשותפת. בהתאם לכך, נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים שייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים, ללא תלות ברישום הפורמלי.

בשנת 1973 חוקקה הכנסת את חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, אשר קבע הסדר איזון משאבים חדש. עם זאת, סעיף 14 לחוק קבע במפורש כי הסדר זה אינו חל על מי שנישאו לפני יום 1 בינואר 1974.

לפיכך, על זוגות שנישאו לפני מועד זה ממשיכים לחול כללי הלכת השיתוף הוותיקים.

בנוסף, סעיף 15 לחוק יחסי ממון קובע כי על יחסי הממון יחול דין מקום מושבם של הצדדים בשעת הנישואין. הוראה זו יצרה קושי פרשני לגבי עולים חדשים שהשתקעו בארץ שנים רבות קודם לכן. בית המשפט נדרש להכריע האם יש להחיל עליהם דין זר או שמא עקרונות הדין המקומי גוברים.

ההליך המשפטי: פרשת אזוגי נגד אזוגי

סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת ע״א 2/77 ז'ולייט אזוגי נ' מישל אזוגי. פסק הדין ניתן על ידי הרכב השופטים י' כהן, מ' אלון וא' ברק. ההליך היווה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת.א. 10/74 (השופט א' גלסנר), אשר דחה את תביעת האישה לחלוקת הרכוש.

בני הזוג נישאו בשנת 1957 בעיר רבאט שבמרוקו, ובהמשך עלו ארצה בשנת 1967 יחד עם ארבעת ילדיהם. לאחר עלייתם שכרו הצדדים דירה באשדוד, ובסוף שנת 1969 נולדה בתם החמישית. בעוד האישה דאגה למשק הבית, הבעל פיתח עסקים ורכש נכסים, לרבות בית מלון באשדוד ומגרשים נוספים.

זמן קצר לאחר מכן הבעל הכיר אישה אחרת ועזב את הבית המשפחתי באופן מוחלט ביום 18.12.1969. האישה נותרה להתגורר בדירה השכורה עם חמשת הילדים וגידלה אותם לבדה. תביעת גירושין שהגיש הבעל בבית הדין הרבני נדחתה, והאישה פנתה לבית המשפט המחוזי לקבלת סעד הצהרתי על זכויותיה ברכוש.

טענות הצדדים בפני הערכאות השיפוטיות

במסגרת ההליך המשפטי העלו הצדדים טענות עובדתיות ומשפטיות מנוגדות באשר לתחולת שיתוף הנכסים:

  • טענות האישה: המערערת טענה לזכות שווה במחצית מכלל הנכסים שנצברו עד לפירוד. היא הדגישה את עבודתה רבת השנים כתופרת מיומנת, את מסירת הכנסותיה לקופה המשותפת ואת תרומתה להקמת המלון של הבעל בתפירת וילונות וכיסויי מיטה לחדרים רבים. כמו כן הדגישה את המאמץ הממושך בגידול הילדים.

  • טענות הבעל: המשיב טען כי חיי הנישואין לוו בסכסוכים בלתי פוסקים השוללים חזקת שיתוף. בנוסף טען כי יש להחיל את הדין המרוקאי מכוח סעיף 15 לחוק יחסי ממון, השולל שיתוף זכויות. יתרה מכך, הוא הכחיש את תרומתה הכלכלית של האישה וטען להפרדה רכושית מלאה.

שימו לב: טענה לסכסוכים ומריבות בין בני זוג אינה שוללת באופן אוטומטי את חזקת השיתוף, כל עוד הצדדים שמרו על מסגרת משפחתית משותפת והמשיכו להרחיב את התא המשפחתי.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

בית המשפט העליון קיבל את הערעור פה אחד והכיר בשיתוף נכסים בין בני הזוג. השופט מ' אלון הבהיר כי סעיף 15 לחוק יחסי ממון אינו חל למפרע על נישואין שנערכו לפני תחילת החוק. לפיכך, אין להפקיע זכויות מוקנות שהתגבשו לאורך שנים רבות תחת המשטר המשפטי הקודם.

כמו כן, השופט אלון הדגיש כי קיומן של מריבות אינו מפקיע את חזקת השיתוף כאשר בני הזוג ממשיכים לחיות יחד. המאמץ שהשקיעה האישה בגידול חמשת הילדים, לצד סיועה בעסקי המלון, מהווה ראיה מובהקת לקיומו של הסכם מכללא לשיתוף מלא בכלל המשאבים שנצברו באותה עת.

השופט א' ברק הגיע לאותה תוצאה אופרטיבית בדרך משפטית חלופית. לגישתו, סעיף 15 חל עקרונית גם על עבר, אך המחוקק לא התכוון לפגוע בזכויות מוקנות. על כן, אורח חיי המשפחה ביסס הסכם מכללא שהחיל שיתוף גם על נכסים שמקורם במרוקו. השופט י' כהן הצטרף למסקנה זו והצביע על ליקויים בחוק הדורשים תיקון חקיקתי.

אשר על כן, בית המשפט קבע כי חזקת השיתוף חלה על כל רכוש הבעל עד ליום עזיבתו ב-18.12.1969. ממועד זה ואילך חדל השיתוף, ורכוש שנרכש מאוחר יותר נותר בבעלותו הבלעדית. בהתאם לכך, בית המשפט העליון החזיר את הדין לבית המשפט המחוזי לקביעת היקף הרכוש, וחייב את הבעל בהוצאות משפט בסך 25,000 לירות.

השוואה בין עמדות השופטים בפסק הדין ע״א 2/77
הסוגיה המשפטית עמדת השופט מ' אלון עמדת השופט א' ברק התוצאה האופרטיבית
תחולת סעיף 15 לחוק אינו חל כלל על נישואין שנערכו לפני שנת 1974. חל עקרונית, אך אינו פוגע בזכויות מוקנות של הצדדים. הלכת השיתוף חלה על בני הזוג במלואה.
הבסיס לחזקת השיתוף מאמץ משותף בבית, גידול הילדים ועזרה בעסק. הסכם מכללא הנלמד מאורח חיי הנישואין הממושכים. הכרה בשיתוף שווה בכל הרכוש שנצבר.
השפעת מועד הפירוד השיתוף פוקע במועד העזיבה המוחלטת ב-18.12.1969. הסכמה מלאה עם קביעת מועד סיום השיתוף. הרכוש שנצבר לאחר הפירוד שייך לבעל בלבד.

השלכות פסק הדין על זכויות עולים ברכוש

פסיקת בית המשפט יצרה הגנה מהותית עבור עולים שהקימו את ביתם המשפחתי וצברו רכוש לאורך תקופה משמעותית. הלכה זו מבטיחה כי שינוי מקום המגורים והגירה לא יפגעו בזכויות הרכושיות שנבנו במאמץ משותף. בכך נמנע מצב שבו בן זוג אחד נותר חסר כל בעקבות החלת דין זר שאינו משקף את מציאות החיים.

יתרה מכך, ההחלטה מבהירה את החשיבות של קביעת מועד הקרע המדויק. החל מרגע הפרידה המוחלטת, כל צד פועל באופן עצמאי מבחינה כלכלית. כתוצאה מכך, זכויות או חובות שנוצרו לאחר מועד זה אינן נכללות עוד במסת הרכוש המשותף, למעט פירות של נכסים משותפים קיימים.

אזהרה: עזיבת הבית ללא הסדרה משפטית מתועדת עלולה ליצור מחלוקות קשות לגבי מועד הקרע, ולהשפיע ישירות על הזכויות בנכסים שנרכשו בסמוך לאותה תקופה.

מה עושים בעת פירוד וחלוקת רכוש שנצבר בעבר?

כאשר עולה צורך בהסדרת שיתוף נכסים בין בני זוג שעלו ארצה לפני שנים רבות, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:

  1. איסוף מסמכי נישואין ועלייה. יש לאתר תעודות נישואין ומסמכי עלייה המעידים על מועדי הנישואין וההשתקעות בארץ, לצורך סיווג המשטר הרכושי החל.

  2. תיעוד מועד הפירוד המדויק. חשוב לגבש ראיות ברורות לגבי המועד שבו חל הקרע הסופי והפירוד המוחלט בין בני הזוג.

  3. מיפוי מצבת הנכסים שנצברו. יש לערוך רשימה מפורטת של כלל הנכסים, החשבונות והזכויות העסקיות שהיו בידי הצדדים במועד הפירוד.

  4. הוכחת מאמץ משותף. מומלץ לאסוף עדויות ומסמכים המלמדים על תרומה לכלכלת המשפחה, עבודה בעסק משפחתי או טיפול בילדים.

  5. פנייה לקבלת ליווי משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בתחום יבחן את מכלול הנתונים ויפעל להגשת תביעה מתאימה להגנה על הזכויות.

סיכום והמלצות מעשיות

פסק הדין בעניין אזוגי מהווה אבן דרך בהגנה על זכויותיהם של בני זוג ותיקים ועולים חדשים כאחד. בית המשפט העליון הבהיר כי חזקת השיתוף גוברת על כללי ברירת דין נוקשים כאשר התקיים מאמץ משפחתי משותף לאורך שנים.

עם זאת, יישום הלכות אלו דורש הוכחה עובדתית מדויקת של נסיבות החיים, מועדי הרכישה ומועד הפירוד.

צריכים עורך דין דיני משפחה?

לבדיקת המקרה שלכם

או התקשרו: 1-700-555-996

שאלות ותשובות

האם חוק יחסי ממון חל על זוגות שנישאו לפני 1974?

לא, הוראות פרק איזון המשאבים בחוק יחסי ממון אינן חלות על זוגות שנישאו לפני 1 בינואר 1974. על זוגות אלה ממשיכה לחול הלכת השיתוף שפותחה בפסיקה, המקנה זכות קניינית מיידית במחצית הנכסים המשותפים.

כיצד משפיע סעיף 15 לחוק יחסי ממון על שיתוף נכסים בין בני זוג שעלו?

סעיף 15 קובע כי על יחסי ממון יחול דין מקום המושב בשעת הנישואין. עם זאת, בית המשפט קבע כי סעיף זה אינו פוגע בזכויות מוקנות של זוגות שעלו קודם לכן, וניתן להכיר בהסכם מכללא לשיתוף לפי הדין המקומי.

האם אישה שלא עבדה מחוץ לבית זכאית למחצית מהרכוש?

כן, הפסיקה הכירה בכך שניהול משק הבית וגידול הילדים מהווים מאמץ משותף שווה ערך לעבודה מחוץ לבית. מאמץ זה מאפשר לבן הזוג השני לפתח עסקים ולצבור נכסים, ולכן הוא מקנה זכות שווה ברכוש.

מתי נפסק שיתוף הרכוש בין בני הזוג?

שיתוף הרכוש נפסק במועד שבו מתרחש פירוד מוחלט בין בני הזוג וחל קרע בלתי הפיך ביחסיהם. נכסים שנרכשים לאחר מועד זה על ידי מי מהצדדים שייכים לו בלבד ואינם נכללים בחלוקה.

האם מריבות וסכסוכים מבטלים את חזקת השיתוף?

לא בהכרח. בית המשפט קבע כי מריבות ותקופות משבר הן חלק טבעי מחיי נישואין ממושכים. כל עוד בני הזוג שבו לחיות יחד והמשיכו לנהל תא משפחתי, חזקת השיתוף נותרת בעינה.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום דיני משפחה?

מידע וייצוג בדיני משפחה