כיצד מחשבים דמי פגיעה לעובד שהמעסיק העסיק זמנית בתפקיד חלופי בשכר מופחת?
בית הדין הארצי לעבודה קבע כלל חשוב. לפיכך, כאשר המעסיק מעביר עובד זמנית לתפקיד בשכר נמוך מסיבות שאינן תלויות בו. אסור לחשב את גמלתו רק לפי שכרו המופחת בפועל. בית הדין מיישם פרשנות תכליתית.
פרשנות זו נועדה לשקף את עברו ההשתכרותי האמיתי של הנפגע ואת פוטנציאל השתכרותו העתידי. בהתאם לכך, רואים בתקופת העבודה הזמנית ובתקופת החופשה כימי היעדרות. בנוסף, אלה ימים לצורך שחזור השכר הרגיל בתפקיד הקבוע. יחד עם זאת, בית הדין מפצל את הזכאות.
בעד התקופה שבה העובד היה אמור להמשיך בתפקיד הזמני. עם זאת, מחשבים את הגמלה לפי שכר התפקיד הזמני. רק ממועד החזרה המיועד לתפקיד הקבוע, מחשבים אותה לפי השכר המלא.
סוגיית חישוב השכר לצורך קבלת גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי מעוררת לא פעם מחלוקות קשות בין מבוטחים לבין הרשות. תהליך חישוב דמי פגיעה נועד להעניק רשת ביטחון כלכלית מהירה לעובד שאיבד את כושר עבודתו.
עם זאת, המציאות התעסוקתית מורכבת. כתוצאה מכך, היא אינה תמיד מתכנסת לתבניות שכר אחידות. במקרים רבים עובדים נאלצים לעבור לתפקידים חלופיים באופן זמני. לעיתים המעבר כרוך בירידה זמנית ברמת ההכנסה.
כאשר תאונת עבודה מתרחשת דווקא בפרק זמן זה, עולה השאלה: לפי איזה שכר תיקבע הגמלה.
השלכות הקביעה חורגות מתשלום דמי הפגיעה הראשוניים. לפיכך, שכר הבסיס שקובעים מהווה גם את התשתית הבלעדית לחישוב קצבת נכות מעבודה. לעומת זאת, קצבה זו עשויה לשלם המוסד לנפגע למשך כל ימי חייו. לכן, הכרעה בסוגיה זו משפיעה באופן דרמטי על עתידו הכלכלי של העובד.
בית הדין הארצי לעבודה בירושלים נתן פסק דין מנחה בעניין זה. לדוגמה, הוא נתן את הפסק במסגרת עב״ל 39/99. בנוסף, המערער בהליך היה המוסד לביטוח לאומי. המשיב היה גבע ראובן.
השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי ארד והשופט רמי כהן נתנו את פסק הדין. נציג העובדים מנחם לוין ונציג המעבידים דניאל וקס גם כן השתתפו. התאריך היה 06.06.2002.
המשיב עבד כנהג אוטובוס בקואופרטיב ״דן״ במשך כשלושים שנה. עם זאת, מעמדו המשפטי היה כשל עובד במשכורת, כחבר אגודה שיתופית. ביום 10.10.93 יצא העובד לחופשה שנתית בתשלום. יומיים לאחר מכן, ביום 12.10.93, שללו לו את רישיון הנהיגה לשלושה חודשים.
קבעו את תקופת השלילה עד ליום 12.1.94.
חופשתו של העובד הסתיימה ביום 21.11.93. כתוצאה מכך ובעקבות שלילת הרישיון, המעסיק שיבץ אותו באופן זמני כעוזר קופאי. תפקיד זה היה כרוך בשכר נמוך משמעותית משכרו הרגיל כנהג. ביום 24.12.93 נפגע העובד בתאונת עבודה.
באותה עת, נותרו 19 ימים בלבד עד לתום תקופת שלילת הרישיון. לעומת זאת, אלמלא התאונה, העובד היה שב לתפקידו כנהג ביום 13.1.94.
המסגרת המשפטית: עקרונות חישוב דמי פגיעה ושכר רגיל
- שכר העבודה הרגיל הוא הסכום שמקבלים מחלוקת הכנסות המבוטח ברבע השנה שקדמה ליום הפגיעה בתשעים.
- החוק מגדיר את רבע השנה כשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו אירעה הפגיעה.
- סעיף 100 לחוק מסמיך את השר לקבוע בתקנות כללים לסטייה מחישוב זה. למשל, כאשר החישוב הרגיל אינו משקף נאמנה את הכנסת המבוטח.
מכוח הסמכה זו, השר התקין את תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז-1956. לדוגמה, תקנה 1 ותקנה 3 לתקנות קובעות מנגנון התאמה מיוחד. לפיו, כאשר עובד נעדר מעבודתו מסיבות שאינן תלויות בו, התקנות מחייבות לחשב את שכרו. חישוב זה יתבסס על השכר שהיה מקבל אילו עבד באופן מלא.
שימו לב: סעיף 105(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי שכר העבודה הרגיל ששימש בסיס לקביעת דמי פגיעה, ישמש גם בסיס לקביעת קצבת נכות מעבודה.
טענות הצדדים בפני בית הדין לעבודה
המוסד לביטוח לאומי טען כי עליהם לחשב את הגמלה על פי נוסחה טכנית קשיחה. כלומר, לגישתו, יש לחשב תמיד את ממוצע השכר בפועל בשלושת החודשים שקדמו לתאונה. המוסד גרס כי אסור לסטות מהסכומים ששילמו בפועל. זאת אף שהעובד שהה בחופשה והמעסיק העסיק אותו כעוזר קופאי.
מנגד, המשיב טען כי חישוב כזה מקפח אותו באופן בלתי מוצדק. לטענתו, עליהם לבסס את חישוב הגמלה על שכרו הרגיל כנהג אוטובוס במשך שלושים שנה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את עמדת העובד במלואה. על קביעה זו הגיש המוסד לביטוח לאומי ערעור לבית הדין הארצי.
הכרעת בית הדין הארצי ומשמעות פיצול התקופות
בית הדין הארצי לעבודה אימץ גישה פרשנית תכליתית. אמנם, השופט יגאל פליטמן הבהיר כי הגמלה צריכה לשקף את עברו ההשתכרותי האמיתי של הנפגע. עם זאת, השופטים הבחינו בין שתי תקופות זכאות נפרדות. הם קיבלו את הערעור בחלקו לצורך דיוק החישוב.
ראשית, בית הדין קבע כי התקופה שבין 24.12.93 ועד 12.1.94 הייתה תקופה שבה העובד נועד לעבוד כעוזר קופאי בלבד. לפיכך, בעד תקופה זו בית הדין הורה לבצע חישוב דמי פגיעה על בסיס שכרו כעוזר קופאי. ימי עבודתו כנהג וימי חופשתו רואים בהם לעניין זה כימי היעדרות. לכן, עליהם להכפיל את משכורתו כעוזר קופאי פי 3 לפי תקנה 3.
שנית, בית הדין קבע כי החל מיום 13.1.94 ואילך. המשיב היה חוזר לעבודתו כנהג אלמלא התאונה. לכן, בעד תקופה זו וכן לצורך חישוב קצבת הנכות מעבודה. יש לחשב את השכר לפי עבודתו כנהג.
בית הדין קבע. כי התקופה שבה עבד כעוזר קופאי יש לראות בה כתקופת היעדרות מעבודתו כנהג.
בית הדין קבע תוצאה אופרטיבית מדויקת. יש להכפיל את משכורתו לתקופה מ-1.9.93 עד 9.10.93 פי 2.32 על מנת לקבל את מלוא משכורתו לתקופה מ-1.9.93 עד 30.11.93. יחד עם זאת, מחלקים סכום זה ב-90 בהתאם לתקנות. בנוסף, בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם למשיב הוצאות משפט.
ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש״ח בתוספת מע״מ.
| הנושא במחלוקת | עמדת המוסד לביטוח לאומי | עמדת המבוטח (גבע ראובן) | הכרעת בית הדין הארצי |
|---|---|---|---|
| בסיס השכר ברבע השנה שקדם לתאונה | שכר בפועל בלבד לפי תלושי השכר בשלושת החודשים. | שכר מלא כנהג אוטובוס לכל אורך התקופה. | שכר כנהג, תוך הגדרת החופשה והעבודה החלופית כימי היעדרות. |
| מקדמי החישוב לפי תקנה 3 | שלילת תחולת התקנה לטובת חישוב ממוצע אריתמטי רגיל. | החלת שכר נהג מלא ללא התחשבות בתפקיד הזמני. | הכפלת שכר הנהג פי 2.32 ברבע השנה; שכר עוזר קופאי הוכפל פי 3. |
| תקופת דמי הפגיעה מיום התאונה עד תום השלילה | תשלום לפי ממוצע השכר המופחת בפועל. | תשלום לפי שכר נהג מלא מיום התאונה הראשון. | פיצול התקופה: תשלום לפי שכר עוזר קופאי עד 12.1.94. |
| תקופת דמי הפגיעה לאחר תום השלילה וקצבת נכות | המשך גזירת הגמלאות מבסיס השכר הנמוך ששולם בפועל. | חישוב לפי שכר ננהג מלא בהתאם למקצועו הקבוע. | חישוב לפי שכר נהג מלא החל מיום 13.1.94 ולכל קצבת נכות עתידית. |
השלכות מעשיות על חישוב דמי פגיעה וקצבת נכות
פסיקת בית הדין הארצי מעניקה הגנה מהותית לציבור העובדים. מאידך, ההלכה מונעת מצב שבו אירוע זמני יפגע בזכויות ארוכות טווח של נפגעי עבודה. כאשר עובד יוצא לחופשה כפויה או כאשר המעסיק מעביר אותו לתפקיד חלופי. המוסד אינו רשאי להתעלם ממקצועו העיקרי.
יתרה מכך, פסק הדין מדגיש את הקשר ההדוק שבין דמי פגיעה לבין גמלת נכות מעבודה. מצד שני, פקידי התביעות נוטים לעיתים לפעול לפי נוסחאות טכניות פשוטות. גישה זו עלולה להסב נזק כבד לנפגעים הסובלים מנכות קבועה. עמידה על זכויות בעת קביעת השכר הראשוני חיונית להבטחת עתיד הנפגע.
אזהרה: אם מקבלים חישוב שגוי של דמי פגיעה ללא ערעור, הדבר עלול לקבע בסיס שכר נמוך לקצבת הנכות לצמיתות. לכן, עליכם לבדוק היטב את תחשיב המוסד מיד עם קבלתו.
מה עושים במקרה של תאונה בעת עבודה זמנית
כאשר עובד נפגע בתאונת עבודה במהלך שיבוץ זמני. עליו לפעול באופן סדור מול המוסד לביטוח לאומי:
- איסוף אסמכתאות על התפקיד הקבוע. על העובד להציג תלושי שכר של התפקיד הקבוע מהשנה שקדמה לשינוי התפקיד.
- המצאת מסמכים על אופי השיבוץ הזמני. על העובד להמציא מכתב מעסיק המאשר כי השיבוץ היה זמני וקצוב בזמן מראש.
- בדיקת הודעת התשלום של המוסד. על העובד לבחון האם פקיד התביעות הפעיל את תקנה 3 לתקנות שכר עבודה רגיל.
- הגשת השגה או ערעור במועד. במקרה של קיפוח בחישוב דמי פגיעה, על העובד להגיש תביעה מתאימה לבית הדין האזורי לעבודה.
שאלות ותשובות
כיצד משפיעה חופשה בתשלום על חישוב דמי פגיעה?
ימי חופשה שבהם לא שילמו שכר מלא, או שבהם העובד נעדר מעבודתו הרגילה. מגדירים אותם כימי היעדרות. לאור זאת, תקנה 1 ותקנה 3 קובעות כי יש לחשב את השכר. יש לחשב אותו כאילו העובד עבד בפועל באותם ימים.
האם שלילת רישיון נחשבת כסיבה שאינה תלויה בעובד?
בית הדין הארצי קבע זאת לצורך יישום התקנות. בהתאם, בתקופת השלילה העובד לא יכול היה לנהוג. הוא עבד בתפקיד זמני. לכן רואים בתקופה זו כתקופת היעדרות מעבודתו כנהג, מאחר שהיה ידוע מראש מועד חזרתו לתפקיד.
מדוע בית הדין פיצל את תקופת דמי פגיעה לשני שלבים?
הפיצול נועד להגשים את תכלית הגמלה כחלף שכר. עד לתום מועד השלילה, העובד היה משתכר כעוזר קופאי. לכן, גזרו את גמלתו לתקופה זו משכר זה. ממועד החזרה המיועד לנהיגה, גזרו את הגמלה משכרו המלא כנהג.
כיצד נקבע בסיס השכר לצורך קצבת נכות מעבודה?
סעיף 105 לחוק קובע. כי גוזרים את בסיס קצבת הנכות משכר העבודה הרגיל ששימש לדמי הפגיעה. במקרה של פיצול תקופות. גוזרים את קצבת הנכות מבסיס השכר של התפקיד הקבוע שאליו העובד היה אמור לחזור.
לסיכום, פסק הדין בעניין גבע ראובן מהווה ציון דרך בהגנה על זכויות עובדים שנפגעו בעבודה. ההכרעה ממחישה כי הדין הסוציאלי מעדיף מהות כלכלית אמתית על פני חישובים טכניים יבשים. לכן, נפגעי עבודה אשר עברו שינוי זמני בשכרם עובר לתאונה, נדרשים לעמוד על זכויותיהם. זאת כדי להבטיח פיצוי הוגן ומלא.
מגישים מאמר זה כשירות לציבור. הוא מהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


