שחרור בערובה הוא שחרור ממעצר בתנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון או לנשיאת עונשו, ושלא ישבש הליכי משפט. את הערובה קובע הקצין הממונה בתחנת המשטרה או בית המשפט, לפי שלב ההליך. אין בחוק שום תנאי סף של אזרחות, מצב בריאות או "שיתוף פעולה עם החקירה": השיקולים הקבועים בחוק הם מהות העבירה, המידע שבידי התביעה, עברו הפלילי של האדם, מצבו הכלכלי ויכולתו להמציא את הערובה, והאפשרות שיעמוד בתנאיה. על החלטת הקצין הממונה אפשר להגיש ערר לבית משפט השלום בתוך 14 ימים, ועל החלטת בית המשפט ערר לערכאת הערעור בתוך 30 ימים.
מהו שחרור בערובה ומה ההבדל בין ערובה לערבות
המונח המדויק בחוק הוא "שחרור בערובה". "ערובה" היא שם כולל לבטוחה שנועדה להבטיח שהמשוחרר יתייצב כשיידרש ולא יפריע להליך. הערובה יכולה להיות התחייבות עצמית בחתימת החשוד עצמו, ערבות של צד שלישי (בן משפחה או חבר שחותם על כתב ערבות), או עירבון כספי שמופקד בפועל. בשפה היומיומית מקובל לומר "שחרור בערבות", ובפועל מדובר באותו הליך.
שחרור בערובה אינו טובה ואינו הסדר צדדי. הוא נגזרת ישירה של הכלל שלפיו מעצר הוא אמצעי אחרון: בית המשפט אינו רשאי לעצור אדם אם אפשר להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות פחותה, כלומר בשחרור בערובה ובתנאים מגבילים. לכן הדיון האמיתי בחדר בית המשפט הוא כמעט תמיד לא "מעצר או חופש" אלא "איזו חלופה מספיקה כדי לנטרל את הסיכון".
מי מוסמך לשחרר בערובה ומתי
שני גורמים שונים מוסמכים לשחרר בערובה, וההבדל ביניהם מעשי מאוד:
הקצין הממונה בתחנת המשטרה. אדם שנעצר בידי שוטר מובא בפני קצין החקירות או הקצין הממונה על התחנה. גם כשקיימת עילה להחזיקו במעצר, על הקצין לבחון קודם אם אפשר לשחררו בערובה. סמכותו של הקצין מוגבלת: הוא רשאי להוסיף תנאים מגבילים רק בהסכמת החשוד, והתנאים כפופים לתקרות זמן קשיחות. אם החשוד אינו מסכים לערובה, לגובהה או לתנאיה, או שהקצין סבור שדרושים תנאים שאינם בסמכותו, החשוד ייעצר ויובא בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות.
בית המשפט. סמכותו רחבה בהרבה. הוא אינו זקוק להסכמת האדם, הוא רשאי לקבוע תנאים ללא מגבלות הזמן שחלות על הקצין הממונה, והוא מוסמך לשחרר בערובה גם נאשם שכבר הוגש נגדו כתב אישום וגם מי שערעור על פסק דינו תלוי ועומד.
| התנאי | תקרת הזמן בסמכות הקצין |
|---|---|
| איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון | עד 3 חודשים |
| איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע | עד 30 ימים |
| איסור כניסה לאזור, ליישוב או למקום שייקבע | עד 15 ימים |
| חובת מגורים או הימצאות באזור שייקבע | עד 15 ימים |
| איסור יציאה ממקום המגורים (מעצר בית) | עד 5 ימים |
| חובת התייצבות בתחנת המשטרה | במועדים שייקבעו |
| הודעה על שינוי מען מגורים או מקום עבודה | ללא הגבלת זמן קבועה |
| הפקדת כלי נשק בתחנה (חשוד בעבירת אלימות) | לפי ההחלטה |
בית המשפט רשאי להוסיף על אלה תנאים נוספים ולפרקי זמן ארוכים יותר, ובכללם פיקוח של קצין מבחן לאחר קבלת תסקיר מעצר, טיפול למשתמשים בסמים באישור קצין מבחן, איסור המשך עיסוק שקשור לעבירה, וחובה למלא אחר צו הגנה. על איסור יציאה מהארץ הטיל המחוקק מגבלה נוספת: שופט לא יורה עליו אלא אם קיימת אפשרות סבירה שהמשוחרר לא יתייצב, ואי אפשר להבטיח את התייצבותו בערובה מתאימה או בתנאים אחרים.
מה בית המשפט באמת שוקל בקביעת הערובה
כאן נמצאת אחת הטעויות הנפוצות ביותר במידע שמסתובב ברשת. החוק אינו מציב "תנאי כשירות" לאדם המבקש שחרור. הוא מונה חמישה שיקולים שעל השופט לשקול בקביעת סוג הערובה, גובהה ותנאיה, והכול במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרת הערובה:
- מהות העבירה. חומרתה ואופייה, ובכלל זה שאלת המסוכנות הנשקפת מהמעשה.
- המידע שבידי התביעה. עוצמת הראיות לכאורה ומצב החקירה.
- עברו הפלילי של האדם. ובכלל זה הפרות קודמות של תנאי שחרור.
- מצבו הכלכלי ויכולתו להמציא את הערובה. ערובה שאי אפשר לעמוד בה היא מעצר בתחפושת.
- האפשרות שיעמוד בתנאי הערובה. האם החלופה המוצעת ברת קיום בפועל.
בעניינו של קטין נדרש השופט להתחשב גם בצרכיו המיוחדים כקטין. כשמדובר בעבירת אלימות המצב מורכב יותר, ולכך הוקדש מדריך נפרד על שחרור בערבות בעבירת אלימות, שם נכנסות לתמונה חזקת המסוכנות והפקדת כלי נשק.
אזהרה: הפרת תנאי שחרור היא הדרך המהירה ביותר לחזור למעצר. שופט שהובא בפניו משוחרר שהפר תנאי רשאי להורות על חילוט הערבות, ואם התגבשה עילת מעצר, גם לעצור אותו. יתרה מזו, אם אי אפשר להביא את המפר בפני השופט, בית המשפט רשאי להורות על חילוט הערבות גם בהיעדרו. גם ערב צד שלישי חשוף לחילוט, אם כי בקשה לחילוט ערבותו לא תידון בלי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
ערר ועיון חוזר: שני מסלולים שונים
שימו לב למונח. ההשגה על החלטה בענייני מעצר ושחרור נקראת ערר, לא "ערעור", והמסלולים נפרדים:
ערר על החלטת הקצין הממונה. מי ששוחרר בערובה בידי הקצין הממונה רשאי לערור בפני בית משפט השלום על גובה הערובה או על סבירות תנאיה, בתוך 14 ימים מיום ההחלטה. אם השתנו הנסיבות באופן שמשפיע על תנאי השחרור, אפשר לערור גם על התנאים עצמם.
ערר על החלטת בית המשפט. עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטה בעניין מעצר, שחרור, הפרת תנאי ערובה או החלטה בבקשה לעיון חוזר. הערר נדון בערכאת הערעור בשופט יחיד ומוגש בתוך 30 ימים, ובית המשפט רשאי להאריך את המועד מטעמים שיירשמו. על החלטת בית המשפט המחוזי בערר אפשר לבקש רשות לערור בפני בית המשפט העליון.
עיון חוזר. זהו מסלול נפרד ואין לו מועד קצוב. אפשר לפנות בבקשה לעיון חוזר אם נתגלו עובדות חדשות, השתנו הנסיבות או עבר זמן ניכר מאז ההחלטה. מי שמוחזק במעצר בשל אי יכולתו להמציא ערובה רשאי לפנות בבקשה לעיון חוזר בכל עת.
לוחות הזמנים שמגבילים את המעצר עצמו. הערובה ותנאי השחרור מתבטלים אם לא הוגש כתב אישום בתוך 180 ימים, ובית המשפט רשאי להאריך אותם בתקופה נוספת. חשוד שנתון במעצר ולא הוגש נגדו כתב אישום בתוך 75 ימים ישוחרר, בערובה או בלעדיה. נאשם ששוהה במעצר 30 ימים ומשפטו לא החל ישוחרר, ונאשם ששוהה במעצר תשעה חודשים בלי שניתנה הכרעת דין בערכאה הראשונה ישוחרר. הארכה מעבר לכך אפשרית רק בהחלטת שופט של בית המשפט העליון, לתקופות של עד 90 ימים, ובתיקים מורכבים עד 150 ימים.
איך פועלים נכון בשעות הראשונות
שלב המעצר הראשוני מכריע. אלה הצעדים המעשיים, לפי הסדר:
ראשית, לממש את הזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה. שנית, לא לחתום על כתב ערובה בלי להבין מה כתוב בו: כתב הערובה מפרט את תנאי השחרור, ובכתב ערובה שחתום בידי צד שלישי מפורטים גם התנאים המיוחדים שלמילוים ערב הצד השלישי. שלישית, אם התנאים בלתי אפשריים מבחינה מעשית או כלכלית, לומר זאת בזמן אמת ולא לאחר מכן, ולהיערך לערר בתוך 14 הימים. רביעית, להביא ראיות מסודרות ליכולת הכלכלית ולחלופה המוצעת, שכן החוק מחייב את השופט לשקול את מצבו הכלכלי של האדם ואת יכולתו להמציא את הערובה. חמישית, לאסוף מסמכים על מקום עבודה, מגורים וגורם מפקח פוטנציאלי, מפני שחלופת מעצר טובה נשענת על אנשים אמיתיים ולא על הצהרות.
לצד ההליך הפלילי כדאי לבדוק את ההשלכות הנלוות. ערובה שחולטה הופכת לחוב, וגבייתו נעשית במסלול של עורך דין הוצאה לפועל: עיקולים, איחוד תיקים והתמודדות עם חובות. כשהמעצר קשור לעבירת תעבורה חמורה נלווית לרוב גם פסילת רישיון, וזה תחום נפרד שמטופל בידי עורך דין תעבורה: פסילת רישיון, דוחות ושכרות. וכשהעבירה בוצעה בתוך המשפחה, מתלווה להליך הפלילי גם המישור המשפחתי של צווי הגנה, שנדון אצל עורך דין דיני משפחה: צוואות, ירושה והסכמי ממון.
האם צריך להיות אזרח ישראלי כדי להשתחרר בערובה?
לא. החוק אינו מתנה שחרור בערובה באזרחות או במעמד. אזרחות ומעמד עשויים להיות רלוונטיים בפועל לשאלה אם קיים חשש להימלטות מהארץ, וזה שיקול שנשקל במסגרת התנאים (למשל איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון), אך אין מדובר בתנאי סף.
האם חייבים לשתף פעולה עם החקירה כדי להשתחרר?
לא. שחרור בערובה מותנה בהתייצבות במועדים שיידרשו ובהימנעות משיבוש הליכי משפט. זכות השתיקה של חשוד עומדת בעינה, ואין בחוק תנאי המחייב הודאה או "שיתוף פעולה" כמחיר לשחרור.
מה קורה אם אין לי כסף להפקיד את הערבון?
מצבו הכלכלי של האדם ויכולתו להמציא את הערובה הם שיקול מפורש שעל השופט לשקול. נבצר מהחשוד לתת עירבון כספי? הקצין הממונה רשאי להורות על שחרור בערובה מסוג אחר, וכן להתנות את השחרור בהפקדת הערבון בתוך מועד שייקבע. מי שמוחזק במעצר רק בשל אי יכולתו להמציא ערובה רשאי לפנות בכל עת בבקשה לעיון חוזר.
תוך כמה זמן צריך להגיש ערר?
על החלטת הקצין הממונה בעניין גובה הערובה או סבירות תנאיה: 14 ימים. על החלטת בית משפט בעניין מעצר, שחרור או הפרת תנאי ערובה: 30 ימים, ובית המשפט רשאי להאריך מטעמים שיירשמו. בקשה לעיון חוזר אינה כפופה למועד, אלא לקיומן של עובדות חדשות, שינוי נסיבות או חלוף זמן ניכר.
מה קורה לערבות אם התיק נסגר או שזוכיתי?
זוכה נאשם, בוטל האישום או הופסקו הליכי המשפט, הוא משוחרר מיד ממעצרו; ואם שוחרר בערובה, הוא וערביו מופטרים מהערבות והערבון הכספי מוחזר. אם התביעה הודיעה על כוונה לערער, בית המשפט רשאי לשחרר בערובה מטעמים שיירשמו או להורות על מעצר קצר לשם הגשת הודעת הערעור.
מה בדיוק לוקח על עצמו ערב צד שלישי?
הערב חותם על כתב ערובה שמפרט את התנאים המיוחדים שלמילוים הוא ערב. אם המשוחרר מפר תנאי, בית המשפט רשאי להורות על חילוט הערבות, אך לא לפני שניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו. ערב שמבקש לבטל את ערבותו או לקבל בחזרה את ערבונו רשאי לפנות לבית המשפט.
נעצרתם או שנקבעו לכם תנאי שחרור שאי אפשר לעמוד בהם? אל תמתינו לחלוף המועדים. עורך דין פלילי: חקירה, כתב אישום ומעצר יכול לבחון את החומר, לבנות חלופת מעצר מעשית ולהגיש ערר או בקשה לעיון חוזר בזמן.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
