צוואת שכיב מרע היא צוואה בעל פה, ולשונה של חוק הירושה מדויקת: "שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים לשונו". העדים חייבים לרשום זכרון דברים שבו מצוינים היום והנסיבות, לחתום עליו ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה, וכל אלה "ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם". התוקף זמני: הצוואה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, ובלבד שהמצווה עודנו בחיים.
מה בדיוק אומר החוק
חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מכיר בארבע צורות של צוואה: בכתב יד, בעדים, בפני רשות, ובעל פה. צוואה בעל פה היא היוצאת דופן שבהן, והיא מוסדרת בסעיף 23 לחוק. שלושה תנאים מצטברים עולים מלשון הסעיף.
מי רשאי. שני מצבים חלופיים: "שכיב מרע", כלומר אדם הנוטה למות, וכן "מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות". שימו לב לניסוח: החוק אינו מסתפק בתחושה סובייקטיבית ואינו דורש בהכרח גסיסה בפועל, אלא מחבר בין ראייתו של המצווה את עצמו מול המוות לבין נסיבות אובייקטיביות שמצדיקות ראייה כזו.
בפני מי. שני עדים השומעים את לשונו של המצווה. עד שאינו מבין את השפה שבה נאמרה הצוואה אינו ממלא את הדרישה. קטין ומי שהוכרז פסול דין אינם כשרים כלל לשמש עדים לעשיית צוואה.
מה נדרש אחר כך. דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, נרשמים בזכרון דברים שנחתם בידי שני העדים ומופקד על ידיהם אצל הרשם לענייני ירושה. הרישום, החתימה וההפקדה נעשים "ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם". התיבה הזו חשובה: אין בחוק מספר ימים קבוע, אלא סטנדרט של סמיכות סבירה בנסיבות.
| הסוגיה | צוואה בעדים או בכתב יד | צוואת שכיב מרע (בעל פה) |
|---|---|---|
| מי רשאי לערוך | כל אדם כשיר | שכיב מרע, או מי שרואה עצמו מול פני המוות בנסיבות המצדיקות זאת |
| הצורה | מסמך חתום | אמירה בעל פה בפני שני עדים השומעים את לשונו |
| תיעוד | הצוואה עצמה | זכרון דברים בציון היום והנסיבות, חתום בידי שני העדים |
| הפקדה | רשות, לא חובה | חובה על העדים, אצל הרשם לענייני ירושה, ככל האפשר בסמוך |
| משך התוקף | עד ביטול או צוואה מאוחרת | בטלה כעבור חודש מאז שחלפו הנסיבות, אם המצווה בחיים |
| הוראה לטובת עד | בטלה | הסייג של בטלות הוראה לטובת עד אינו חל על צוואה בעל פה |
"פוקעת אחרי חודש": התנאי שרבים מפספסים
הכלל בסעיף 23(ג) מנוסח בשני חלקים, ושניהם נדרשים: הצוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, והמצווה עודנו בחיים. כלומר, השעון מתחיל לרוץ רק כשהסכנה חלפה, והפקיעה מתרחשת רק אם המצווה שרד. אדם שהחלים לאחר ניתוח, השתחרר מאשפוז וחזר לתפקוד, וחלף חודש מאז, נותר בלי צוואה תקפה. במצב כזה יש לערוך צוואה חדשה באחת הצורות הרגילות, ומי שאינו עושה זאת עלול להוריש בסופו של דבר לפי ירושה על פי דין ולא לפי רצונו.
אזהרה: מה שנשמע כמו הבטחה ליד המיטה אינו בהכרח צוואה. אמירה כללית של חולה על כוונותיו, בלי שני עדים ששומעים את לשונו, בלי זכרון דברים שמציין את היום ואת הנסיבות ובלי הפקדה אצל הרשם לענייני ירושה, אינה עומדת בדרישות סעיף 23. הפער בין "מה שכולם ידעו שהוא רצה" לבין מה שאפשר להוכיח הוא הדלק של רוב סכסוכי הירושה.
מה קורה כשנפל פגם
החוק אינו מפקיר צוואה בשל תקלה טכנית. סעיף 25 לחוק הירושה, בנוסחו לאחר תיקון התשפ"ג, מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לקיים צוואה חרף פגם או חסר בצורתה, ובלבד שהתקיימו שני תנאים: התקיימו "מרכיבי היסוד" בצוואה, ולא היה לרשם או לבית המשפט ספק כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. ההחלטה לקיים צוואה כזו חייבת להיות מנומקת.
בצוואה בעל פה, מרכיבי היסוד מוגדרים בחוק במפורש: הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו, בפני שני עדים השומעים את לשונו, בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. המסקנה המעשית חדה: איחור בהפקדה או פגם ברישום הם פגמים שניתנים לריפוי, אך היעדר שני עדים ששמעו את לשון המצווה בזמן שהתקיימה סכנת המוות אינו פגם צורני אלא חסר במרכיב יסוד. סוגיית האיחור בהפקדה נדונה בהרחבה בניתוח צוואת שכיב מרע ואיחור בהפקדת זכרון הדברים: פסיקת בית המשפט העליון.
מה עושים בפועל, לפי הסדר
- לוודא שני עדים שמבינים את השפה. לא קטין ולא מי שהוכרז פסול דין. רצוי שיהיו נוכחים יחד ושישמעו את הדברים במלואם.
- לרשום מיד, לא מהזיכרון. זכרון הדברים חייב לכלול את היום ואת הנסיבות לעשיית הצוואה, ולא רק את תוכן ההוראות.
- לתעד את הנסיבות הרפואיות. אשפוז, אבחנה, החלטה על ניתוח או מצב חירום אחר. הנסיבות הן תנאי בחוק, לא רקע.
- שני העדים חותמים. חתימה של אחד מהם אינה ממלאת את הדרישה.
- להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה בהקדם. ההפקדה היא חובה של העדים, לא של הזוכים, ולשמור אישור הפקדה.
- לשוב ולערוך צוואה רגילה אם המצווה מחלים. החל מהיום שבו חלפו הנסיבות עומד חודש בלבד.
נקודה שרבים טועים בה: עד שנהנה מהצוואה. בצוואה בעדים, הוראה שמזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה, או את בן זוגו, בטלה. הכלל הזה מנוסח בחוק עם סייג מפורש: הוא חל על כל צוואה פרט לצוואה בעל פה. כלומר, בצוואת שכיב מרע אין פסלות אוטומטית של הוראה לטובת עד. עם זאת, מבחינה ראייתית עד שנהנה מהצוואה חשוף לטענות על מהימנותו ועל השפעה בלתי הוגנת, ולכן כשיש ברירה עדיף לבחור עדים ניטרליים.
התנגדות לצוואת שכיב מרע
צוואה בעל פה היא היעד השכיח ביותר להתנגדויות, מהסיבה הפשוטה שאין מסמך חתום בידי המצווה. הטענות החוזרות הן שלוש: שלא התקיימו הנסיבות של שכיב מרע או של עמידה מול פני המוות; שהמצווה לא היה כשיר, כלומר לא ידע להבחין בטיבה של צוואה; ושלא קוימו הדרישות הצורניות, למשל שלא היו שני עדים, שזכרון הדברים לא צוין בו היום והנסיבות, או שההפקדה נעשתה באיחור בלתי סביר.
בשלב זה נכנסות גם שאלות שאינן ייחודיות לצוואה בעל פה, כמו יחסה של הצוואה החדשה לצוואה קודמת. צוואה מאוחרת, גם בלי ביטול מפורש, נחשבת כמבטלת את הקודמת במידה שהוראותיה סותרות אותה. סכסוך כזה מתברר בהליך אזרחי לכל דבר, ומי שנקלע אליו נעזר לרוב גם בעורך דין משפט אזרחי: חוזים, לשון הרע ותביעות. כשהעיזבון כולל דירה או קרקע, נלווית לכך שכבת רישום וזכויות שמטופלת בידי עורך דין מקרקעין: קנייה, מכירה וליקויי בנייה.
אפשר לצוות בעל פה לפני ניתוח מסוכן?
החוק מאפשר זאת למי שרואה עצמו מול פני המוות "בנסיבות המצדיקות זאת". ניתוח בסיכון גבוה יכול להיכנס לגדר זה, אך המבחן אינו חרדה סובייקטיבית בלבד אלא צירוף של ראיית המצווה את מצבו ושל נסיבות שמצדיקות ראייה כזו. אם המצווה מחלים והנסיבות חולפות, לצוואה נותר חודש בלבד.
תוך כמה זמן חייבים להפקיד את זכרון הדברים?
החוק אינו נוקב במספר ימים. הוא קובע שהרישום, החתימה וההפקדה ייעשו "ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם". ככל שהעיכוב ארוך ובלתי מוסבר, כך גדל הסיכון שהוא ייחשב לפגם, ואז השאלה עוברת למסלול של קיום צוואה חרף פגם.
האם צוואה בעל פה מבטלת צוואה קודמת בכתב?
צוואה מאוחרת נחשבת כמבטלת צוואה קודמת במידה שהוראותיה סותרות את הקודמת, גם בלי ביטול מפורש, ואם היא רק מוסיפה על הקודמת, הקודמת נותרת. השאלה המקדמית תמיד תהיה אם הצוואה בעל פה עצמה תקפה.
מה אם רק עד אחד שמע את הדברים?
שני עדים הם מרכיב יסוד בצוואה בעל פה, ולא פרט צורני. בהיעדרם, מנגנון קיום הצוואה חרף פגם אינו חל, שכן הוא מותנה בכך שהתקיימו מרכיבי היסוד.
אפשר להקליט את הצוואה במקום זכרון דברים?
החוק דורש זכרון דברים כתוב, חתום בידי שני העדים ומופקד אצל הרשם לענייני ירושה. הקלטה או צילום אינם מחליפים את הדרישה הזו, אך הם עשויים לשמש ראיה תומכת לתוכן הדברים, לנסיבות ולמצבו של המצווה.
העד גם יורש לפי הצוואה. זה פוסל אותה?
הכלל שמבטל הוראת צוואה המזכה עד לעשייתה או את בן זוגו חל על צוואות אחרות ואינו חל על צוואה בעל פה. עם זאת, נהנה שהוא גם עד יעמוד למבחן מהימנות קפדני, ולכן כשיש אפשרות מעשית עדיף לבחור עדים שאינם נהנים.
בן משפחה אמר את דברו האחרון בעל פה, ואתם לא בטוחים אם נוצרה כאן צוואה תקפה? לוח הזמנים של ההפקדה קצר. עורך דין דיני משפחה: צוואות, ירושה והסכמי ממון יכול לבחון את הנסיבות, לנסח את זכרון הדברים ולטפל בהפקדה מול הרשם לענייני ירושה.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
