כן. המשפט הישראלי מאפשר הרשעה בעבירה החמורה ביותר גם ללא עד ראייה, כאשר שרשרת הראיות הנסיבתיות מובילה למסקנה הגיונית אחת ושוללת כל הסבר חלופי סביר. בית המשפט בוחן תחילה כל ראיה בנפרד, אחר כך את המארג הראייתי כולו, ורק בשלב השלישי בודק אם הנאשם הציע גרסה חלופית שמתיישבת עם הראיות. בע״פ 2960/14 איציק חזן נ' מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון הרשעה ברצח שנשענה על ממצא דנ״א, איכוני טלפון ועדויות, בלי שאיש ראה את הירייה. הנטל להוכיח נשאר על המדינה מתחילת ההליך ועד סופו, ברמה של מעבר לכל ספק סביר.
מי שמקבל כתב אישום ברצח בלי שקיים עד אחד שראה את המעשה נוטה לחשוב שהתיק חלש. זו טעות מסוכנת. בתי המשפט בישראל מרשיעים ברצח על בסיס ראיות עקיפות כבר עשרות שנים, והשאלה אינה אם קיים עד, אלא אם הראיות מצטרפות לתמונה אחת שאין לה הסבר תמים. פסק הדין בעניינו של איציק חזן, שניתן ביום 18.01.2017 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים מפי כבוד השופט ס' ג'ובראן, הוא אחת ההדגמות הברורות לכך.
מה הן ראיות נסיבתיות ולמה הן מספיקות להרשעה
ראיה ישירה מוכיחה את העובדה עצמה. עד שראה את הירי, הודאה, סרטון של המעשה. ראיה נסיבתית אינה מוכיחה במישרין את העובדה הטעונה הוכחה, אלא מאפשרת להסיק אותה בדרך של היגיון, ניסיון חיים ושכל ישר. טביעת אצבע על הנשק, מיקום סלולרי בזירה, מניע כלכלי או ניסיון להיפטר מראיה הם ראיות נסיבתיות.
כוחן של ראיות אלה אינו נמדד בכל ראיה לחוד אלא במשקלן המצטבר. ראיה בודדת עשויה להיראות חלשה או ניתנת להסבר, אבל כאשר עשר ראיות מצביעות כולן לאותו כיוון, ההסתברות שכולן מקריות שואפת לאפס. בית המשפט העליון פיתח מתווה סדור לבחינת מארג כזה, והוא זה שמיושם היום בכל תיק פלילי נסיבתי.
המבחן התלת שלבי לבחינת ראיות נסיבתיות
- בחינת כל ראיה בנפרד. בית המשפט בודק כל ראיה נסיבתית לגופה, את עוצמתה ואת מהימנותה, וקובע אם היא מבססת ממצא עובדתי מסוים. ראיה שנפסלה או שנמצאה בלתי מהימנה יוצאת מהמשוואה בשלב הזה.
- הסתכלות על המארג השלם. בשלב השני נבחן משקלן המצטבר של הראיות שנותרו, והשאלה היא אם המארג כולו מסבך את הנאשם בביצוע העבירה. המסקנה המפלילה צריכה לנבוע באופן טבעי מניסיון החיים ומההיגיון, ולא להיות אפשרות אחת מבין כמה.
- מעבר הנטל להסבר חלופי. רק אחרי ששני השלבים הראשונים התקיימו, נדרש הנאשם להצביע על גרסה עובדתית חלופית שמתיישבת עם הראיות ומעוררת ספק סביר. הסבר קלוש, סתמי או כזה שאין לו אחיזה בראיות לא יעמוד בכך.
חשוב להבין את סדר הדברים. הנטל להוכיח את האשמה מוטל תמיד על המדינה ואינו עובר לנאשם. השלב השלישי אינו דורש מהנאשם להוכיח את חפותו, אלא רק לעורר ספק סביר. ההרשעה תתאפשר כאשר המסקנה המפלילה היא ההגיונית היחידה, וכל אפשרות רציונלית אחרת נשללה.
פרשת חזן: מה קרה בשדרות סיני בחיפה
איציק חזן הואשם ברצח בכוונה תחילה של בנימין הסה, מנכ״ל חברה קדישא בחיפה. לפי כתב האישום החליט חזן להמית את המנוח בתחילת ינואר 2011, ערך אחריו פעולות התחקות שכללו נסיעות לחיפה ושיחות טלפון לאזור ביתו, ושהה בדירת בן דודו בחיפה בסוף השבוע שקדם לרצח.
ביום 16.01.2011, סמוך לשעה 20:15, המתין המערער למנוח ליד ביתו בשדרות סיני בחיפה כשהוא מצויד באקדח חצי אוטומטי מסוג CZ. כשהמנוח ואשתו חזרו לביתם, נורו לעברו לפחות חמישה קליעים, ולפחות ארבעה מהם פגעו בחזהו ובזרועותיו וגרמו למותו המיידי. איש לא ראה את היורה.
כעשרה חודשים לאחר מכן איתרה המשטרה את האקדח מוסתר במקווה בבית שמש, עיר מגוריו של המערער, עטוף בגרביים. על אחת מהן נמצא פרופיל גנטי של המערער. מחקרי תקשורת שנערכו בעקבות זאת מיקמו אותו בקרבת בית המנוח במועדים הרלוונטיים. במשפט כפר המערער במעשים, אך הודה שהגרביים שלו וטען שתפקידו הסתכם בקבלת האקדח, העברתו והסתרתו.
שלוש הראיות שהכריעו את התיק
| סוג הראיה | מה הראתה | המשקל שניתן לה |
|---|---|---|
| ממצא פורנזי | דנ״א של המערער על הגרב שעטפה את האקדח, ובדיקה בליסטית שקבעה שזה האקדח שממנו נורה המנוח | הגבוה ביותר. המערער עצמו לא חלק על הממצאים |
| איכוני טלפון | נוכחות באזורי מגוריו של המנוח בשבועיים שקדמו לרצח, ושיחה סמוך לביתו דקות ספורות לפני הירי | נדבך משמעותי. הראה דפוס התחקות ולא נוכחות מקרית |
| עדות בת הזוג | לוחות זמנים, נסיעות לחיפה וחיפושים אחר ״חייב״ שהתברר כבדוי | נמצאה מהימנה למרות שניסתה לסייע למערער |
| גרסת המערער | הסברים שנמצאו רצופי שקרים וסתירות מול האיכונים | שימשה חיזוק לראיות התביעה במקום להחלישן |
בסוגיית הדנ״א הפנה בית המשפט לדברי השופטת ע' ארבל בע״פ 149/12 אלמליח נ' מדינת ישראל, שלפיהם במקרים מסוימים ניתן להרשיע נאשם על סמך ראיית דנ״א לבדה, בדומה לטביעת אצבע, כאשר אין הסבר תמים להימצאותה.
טענות ההגנה ומחדלי החקירה שנטענו
ההגנה טענה למחדלי חקירה: המשטרה לא מיצתה כיווני חקירה כלפי חשודים אחרים, מצלמות האבטחה לא נבדקו בזמן, והאקדח נשלח לבדיקה בליסטית לפני בדיקת דנ״א ובכך סוכל איתור ממצא ביולוגי אחר. בית המשפט קבע שמצלמות האבטחה היו תקולות מאז 2010 וממילא לא כוונו לנקודה שבה עמד היורה, ולכן ההגנה לא נפגעה. בעניין סדר הבדיקות הכיר בית המשפט בכך שמדובר במחדל, אך קבע שהמערער יכול היה למסור את זהות המעורבים האחרים שלטענתו גייסו אותו, ובחר שלא לעשות זאת.
מה זה אומר למי שמואשם בהליך נסיבתי
המסקנה המעשית היא שהמאבק בתיק נסיבתי מתנהל בשני מישורים. במישור הראשון בוחנים כל ראיה בפני עצמה, שרשרת המשמורת שלה, אופן איסופה ואיכות הבדיקה המעבדתית. במישור השני בונים גרסה עובדתית אחת שמחזיקה מים לאורך כל התיק, ולא אוסף הסברים נקודתיים לכל ראיה בנפרד. הסבר חלופי שנשמע סביר לגבי ראיה אחת אך קורס מול השאר לא יעורר ספק.
מעבר להליך הפלילי, לבני משפחתו של נפגע עבירה פתוחה גם דרך אזרחית. הרשעה חלוטה בפלילים מאפשרת להגיש תביעה אזרחית נגררת להרשעה, שבה ממצאי פסק הדין הפלילי משמשים בסיס ואין צורך להוכיח את המעשה מחדש. בנוסף לפיצוי שבית המשפט הפלילי פוסק, אפשר לתבוע פיצויים בנזיקין בגין אובדן תלות ואובדן שירותי אב או אם, בהיקפים גדולים בהרבה.
ניתוח מוקדם של מארג הראיות, לפני שנמסרת גרסה, הוא לרוב ההבדל בין ספק סביר לבין הרשעה. אל תבנו קו הגנה לבד מול חומר חקירה שאתם רואים בפעם הראשונה.
שאלות ותשובות
מה נחשב ראיה נסיבתית ומתי היא מספיקה להרשעה?
ראיה שאינה מוכיחה ישירות את המעשה אך מאפשרת להסיק אותו בדרך היגיון, כמו דנ״א על כלי הרצח או מיקום סלולרי בזירה. היא מספיקה כאשר כלל הראיות מצטרפות למסקנה מפלילה אחת שאין לצידה הסבר רציונלי אחר.
אפשר להרשיע רק על סמך ממצא דנ״א?
בעיקרון כן. נקבע שבמקרים מסוימים ראיית דנ״א לבדה יכולה להספיק, בדומה לטביעת אצבע, אם אין הסבר תמים להימצאות הממצא. בפועל התביעה כמעט תמיד תבקש להישען על מארג רחב יותר.
איכון סלולרי מוכיח שהייתי בזירה?
איכון ממקם את המכשיר באזור תא שידור, לא בנקודה מדויקת. הוא הופך למשמעותי כשהוא חוזר על עצמו, מתיישב עם מועדים קריטיים וסותר את הגרסה שנמסרה בחקירה. איכון בודד וחד פעמי הוא ראיה חלשה בהרבה.
המשטרה לא בדקה כיווני חקירה אחרים. זה מזכה אותי?
לא אוטומטית. בית המשפט בוחן אם המחדל פגע בפועל ביכולת ההגנה. מחדל שנוגע לראיה שולית, או כזה שהנאשם עצמו יכול היה לרפא במידע שברשותו, לא יוביל לזיכוי.
שיקרתי בחקירה כי נלחצתי. מה המשמעות?
שקר שנחשף הופך לראיה מחזקת נגדכם. בתי המשפט מבחינים בין שקר שנועד להסתיר מבוכה לבין שקר שנועד להסתיר את המעשה, אך ההבחנה הזו נעשית בדיעבד ובאווירה עוינת. עדיף לשתוק מאשר להמציא.
מתי כדאי למסור גרסה, בחקירה או במשפט?
גרסה שנמסרת רק בעדות, אחרי חשיפת כל חומר הראיות, מקבלת משקל מופחת בגלל החשש שעוצבה לפי הראיות. ההחלטה מתי למסור אותה היא טקטית ותלוית תיק, וצריכה להתקבל מול עורך דין שראה את חומר החקירה.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
