כן. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בת"פ (ירושלים) 343/04 שניתן לגבות עדות של עד השוהה מחוץ למדינה באמצעות ועידת וידאו, וזאת גם ללא הסכמת הנאשמים. הבסיס החוקי הוא חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, ותקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט-1999. התנאי המרכזי הוא שהסידורים הטכניים יאפשרו לראות ולשמוע את העד, להציג לו שאלות ולחקור אותו בחקירה נגדית בזמן אמת. בית המשפט ראה בכך חלופה עדיפה על הליך חיקור דין המסורתי.
עד מרכזי שיושב בחו"ל ומסרב לטוס לישראל הוא אחד המצבים שמסוגלים לתקוע תיק פלילי לחודשים ארוכים. השאלה שעולה בכל תיק כזה היא פשוטה: אפשר להסתפק במסך? המאמר מסביר מה קובע הדין הישראלי בסוגיה, מה בדיוק הוכרע בהחלטה שהפכה לאבן דרך בנושא, אילו תנאים בית המשפט דורש לפני שהוא מתיר עדות מרחוק, ומה המשמעות המעשית של כל זה לנאשם ולסניגור שלו.
מתי בכלל עולה השאלה של עדות מרחוק
לבית המשפט בישראל אין כלים לכפות על אדם שנמצא במדינה אחרת להתייצב ולהעיד. כשהעד הוא חלק מרכזי בפרשה, נוצר מבוי סתום: התביעה זקוקה לעדותו, העד לא מגיע, והתיק ממתין.
עד להחלטות מסוג זה, הדרך המקובלת לגבות עדות מעד בחו"ל הייתה הליך חיקור דין. בהליך זה מועברות שאלות בכתב לרשות זרה, והרשות הזרה היא שגובה את העדות. החיסרון ברור: בית המשפט הישראלי לא רואה את העד, לא מתרשם ממנו, והחקירה הנגדית מאבדת את עיקר כוחה.
ועידת וידאו מציעה מענה אחר. העד יושב במדינה שבה הוא נמצא, ובאולם בישראל רואים ושומעים אותו בזמן אמת. הנאשמים וסניגוריהם נוכחים באולם וחוקרים אותו בחקירה נגדית כאילו התייצב פיזית.
הבסיס החוקי: חוק עזרה משפטית בין מדינות ותקנה 15
המקור החוקי לגביית עדות בווידאו בתיק פלילי הוא חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998. החוק מאפשר שיתוף פעולה בין מערכות משפט של מדינות שונות, לרבות גביית ראיות והעברת מסמכים.
תקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט-1999, מפרטת את התנאים לביצוע. היא מאפשרת לגבות עדות באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין-לאומית, ובית המשפט רשאי לאשר זאת כאשר הסידורים הטכניים מאפשרים לצפות בעד, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות.
| נקודת השוואה | חיקור דין | ועידת וידאו |
|---|---|---|
| מי גובה את העדות | רשות זרה במדינת העד | בית המשפט בישראל, בשידור חי |
| אופן הצגת השאלות | שאלות המועברות בכתב מראש | שאלות בעל פה, בזמן אמת |
| התרשמות מהעד | עקיפה, דרך הפרוטוקול | בלתי אמצעית, כולל שפת גוף |
| חקירה נגדית | מוגבלת מאוד | מלאה, כמו באולם |
| נוכחות הנאשם וסניגורו | מצריכה נסיעה למדינה הזרה | באולם בית המשפט בישראל |
ההחלטה שקבעה את הכלל: ת"פ (ירושלים) 343/04
ההחלטה ניתנה בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ת"פ (ירושלים) 343/04, מדינת ישראל נ' אהרון אייל (ירון) כהן ואח', ביום 10.01.2007, מפי כב' השופט יוסף שפירא.
המאשימה, מדינת ישראל, ביקשה לחקור את העד מר אהרון מרציאנו, בן דודו ושותפו לעסקים של נאשם 1, שהתגורר בצרפת. לטענת המאשימה עדותו חיונית לבירור האשמה, ובעיקר לאישום מס' 6 שעסק בפעילות נאשם 1 ב"חשבון מרציאנו".
העד סירב להגיע לישראל מחשש מהרשויות. המאשימה הודיעה לו שאינו עומד בפני סיכון משפטי כלשהו בישראל, והוא נותר בסירובו. לבקשה צורפו מסמכים ובהם פרוטוקול דיון מול שופטת חוקרת צרפתית וזיכרון דברים של נציג משטרת ישראל באירופה, שמהם עלה כי העד מוכן למסור את עדותו בוועידת וידאו.
מה טענו הצדדים
הנאשמים טענו שאין מקור חוקי לגביית עדות בדרך זו, ושבלי הסכמת הצדדים לא ניתן לקיים הליך כזה. הם דרשו שהמאשימה תישא בעלויות הטסת נציגים מטעמם, כדי שיוכלו לחקור את העד חקירה נגדית הולמת. עוד טענו שנדרש תצהיר חתום מהעד להוכחת הסכמתו, ושזיכרון דברים אינו מספיק.
המאשימה סמכה את בקשתה על חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, ועל תקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט-1999. היא הדגישה את הצורך בעדות ואת סירובו של העד להגיע לישראל, וטענה שהשימוש בווידאו הוא חלופה יעילה והוגנת.
בית המשפט קיבל את בקשת המאשימה והתיר להעיד את מר מרציאנו בוועידת וידאו ממקום מושבו בצרפת. ההחלטה אימצה במלואה את שנקבע בת"פ (תל אביב) 40020/02 מ"י נ' פוגל מפי השופט ג' קרא, ולפיו גביית עדות בווידאו עדיפה על הליך חיקור דין, משום שהיא מאפשרת לבית המשפט ולצדדים לראות את העד, להתרשם ממנו בזמן אמת ולחקור אותו בחקירה נגדית כאילו היה נוכח באולם.
התנאים שבית המשפט העמיד
ההיתר לא ניתן כהמלצה כללית אלא כהחלטה מותנית. אלה הנדבכים שעליהם עמד בית המשפט:
- קיום תנאי תקנה 15. בית המשפט בדק וקבע שהתנאים שבתקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות מתקיימים במקרה זה.
- נוכחות ההגנה באולם. הנאשמים וסניגוריהם יהיו נוכחים באולם בית המשפט בעת גביית העדות.
- הסדרת הסידורים הטכניים. המאשימה היא שתסדיר את הסידורים הטכניים הנדרשים לקיום השידור.
- הוכחת נכונות העד. בית המשפט קבע שאין צורך בתצהיר, ודי בכך שהעד הביע את נכונותו למסור עדות בדרך זו בפני נציג רשמי של מדינת ישראל.
- ניהול לפי הדין הישראלי. ההליך יתנהל לפי הדין הישראלי, מתוך עמידה דווקנית על זכויות העד וזכויות הנאשמים.
בסוגיית העלויות דחה בית המשפט את דרישת הנאשמים שהמאשימה תישא בהטסת נציגים מטעמם. הנימוק היה שהיתרון של ועידת הווידאו על פני חיקור הדין נעוץ במתן הזדמנות ראויה לחקור את העד, והוא אינו מצריך נוכחות פיזית במקום שבו נגבית העדות.
מה זה אומר בפועל לנאשם ולסניגור
המסקנה המעשית היא שסירוב של עד להתייצב אינו בהכרח סוף הדרך מבחינת התביעה, וגם התנגדות ההגנה אינה חוסמת אוטומטית גביית עדות מרחוק. מי שמתמודד עם כתב אישום פלילי צריך להביא בחשבון שעדים שנמצאים מחוץ לישראל עשויים בכל זאת להעיד נגדו.
מנגד, ההחלטה פותחת דלת גם להגנה. אם עד הגנה מרכזי נמצא בחו"ל ואינו יכול או אינו מוכן להגיע, אותו היגיון משפטי עומד לרשות הנאשם. הכנה נכונה של הבקשה, לרבות הצגת ראיה לנכונות העד למסור עדות בפני גורם רשמי, היא חלק מהעבודה של עורך דין פלילי בתיקים שבהם יש זיקה לחו"ל.
הסוגיה של עד שאינו יכול להתייצב אינה ייחודית להליך הפלילי, והיא עולה גם בתביעות שבהן צד נעזר בעורך דין משפט אזרחי כדי לבסס את גרסתו על עדים שיושבים במדינה אחרת.
הדרך שבה נגבית עדות מעד מעבר לים משפיעה ישירות על עוצמת החקירה הנגדית ועל התמונה שבית המשפט מקבל. בדיקה מוקדמת של האפשרויות חוסכת הפתעות באמצע המשפט.
שאלות נפוצות על גביית עדות בווידאו בתיק פלילי
אפשר להעיד בבית משפט בישראל מחו"ל דרך המסך?
כן. תקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט-1999, מאפשרת לגבות עדות באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין-לאומית. בית המשפט רשאי לאשר זאת כשהסידורים הטכניים מאפשרים לצפות בעד, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות.
צריך את הסכמת הנאשם כדי לגבות עדות בווידאו?
לא. בת"פ (ירושלים) 343/04 התיר בית המשפט המחוזי בירושלים גביית עדות בווידאו למרות התנגדות הנאשמים. בית המשפט דחה את הטענה שבלי הסכמת הצדדים לא ניתן לקיים הליך כזה.
מה ההבדל בין חיקור דין לעדות בווידאו?
בחיקור דין מועברות שאלות בכתב לרשות זרה, והיא גובה את העדות. בוועידת וידאו העדות נגבית בשידור חי, בית המשפט והצדדים רואים את העד ומתרשמים ממנו בזמן אמת, וניתן לחקור אותו בחקירה נגדית כאילו היה נוכח באולם.
העד מסרב להגיע לישראל, מה עושים?
בית המשפט קבע שכאשר אין בידי התביעה להביא את העד לארץ ואין בידיה להסיר את המונע, ועידת וידאו היא חלופה לגיטימית. הצד שמבקש את העדות מגיש בקשה מנומקת ומצרף אליה ראיות לנכונות העד למסור עדות בדרך זו.
צריך תצהיר חתום מהעד שהוא מסכים להעיד בווידאו?
לפי ההחלטה, לא. בית המשפט קבע שאין צורך בתצהיר, ודי בכך שהעד הביע את נכונותו למסור עדות באופן זה בפני נציג רשמי של מדינת ישראל. במקרה שנדון הוצגו פרוטוקול דיון מול שופטת חוקרת צרפתית וזיכרון דברים של נציג משטרת ישראל באירופה.
מי נושא בעלויות של גביית העדות בחו"ל?
בית המשפט דחה את דרישת הנאשמים שהמאשימה תממן הטסת נציגים מטעמם למקום גביית העדות. הנימוק היה שיתרון ועידת הווידאו נעוץ במתן הזדמנות ראויה לחקור את העד, ואינו מצריך נוכחות פיזית שם. באותו מקרה נקבע שהמאשימה תסדיר את הסידורים הטכניים.
אפשר לחקור את העד בחקירה נגדית דרך הווידאו?
כן, וזה בדיוק הנימוק המרכזי להעדפת ועידת הווידאו. בית המשפט קבע שהעדות מאפשרת לראות את העד, להתרשם ממנו ולחקור אותו בחקירה נגדית כאילו היה נוכח באולם, וששפת גופו ושפתו המילולית מועברות היטב דרך חוש הראייה והשמיעה.
שורה תחתונה
ההחלטה בת"פ (ירושלים) 343/04 ביססה את ועידת הווידאו ככלי לגיטימי ומועדף לגביית עדות מעד השוהה מחוץ לישראל, גם כשהעד מסרב להתייצב וגם בהיעדר הסכמת הנאשמים. ההיתר אינו גורף: הוא מותנה בקיום תנאי תקנה 15, בנוכחות הנאשמים וסניגוריהם באולם, בהסדרת הסידורים הטכניים ובניהול ההליך לפי הדין הישראלי, מתוך עמידה דווקנית על זכויות העד והנאשמים. בתיק שבו עד מרכזי נמצא בחו"ל, הבחירה בין חיקור דין לוועידת וידאו היא החלטה טקטית שכדאי לקבל עם ליווי משפטי, ולא באמצע הדיון.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
