סעיף 74 לחסד״פ: זכות עיון או השלמת חקירה?

בית המשפט העליון קבע כי סעיף 74 לחסד״פ מקנה זכות עיון בחומר חקירה, אך אינו מהווה סמכות לבית המשפט להורות לרשויות החקירה על השלמתה. פסק הדין המכונן, שניתן על ידי השופט י' קדמי בבש״פ 5722/96, מבהיר את ההבחנה הקריטית בין זכותו של נאשם לעיין בחומר הקיים לבין היכולת לדרוש השלמת פעולות חקירה נוספות. שימוע לפני הגשת כתב אישום, כמו אלו הקשורים לגביית חוב, אינן משפיעות על זכותו של נאשם לעיין בחומר חקירה קיים.

סעיף 74 לחסד״פ זכות עיון הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, ההחלטה מדגישה את הדרך הדיונית הנכונה שבה נאשם יכול לבקש השלמת חקירה. היא קובעת כי עליו לפנות לבית המשפט הדן בעניינו. בנוסף, ההחלטה מתווה את גבולותיה של זכות העיון. קריאת המאמר תסייע בהבנת הלכה זו והשלכותיה המעשיות על נאשמים ופרקליטים. כמו כן, כדי לממש את מלוא זכויותיכם, מומלץ לקרוא גם את המאמר המקיף בנושא "עורך דין פלילי בעבירות מין".

הליכי החקירה והרקע המשפטי לפסק הדין

המקרה נדון בבית המשפט העליון בירושלים בבש״פ 5722/96. בנוסף, העוררים היו בנימין דורפמן, רון וינבאום וחברת סי.פ.בי. בע״מ. מנגד, המשיבה הייתה מדינת ישראל.

בחודש נובמבר 1991 הגישה המדינה נגד העוררים כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. עם זאת, כתב האישום ייחס להם עבירות לפי חוק העונשין ולפי חוק מס ערך מוסף ותקנותיו. העבירות בוצעו בשנים 1989-1990. במקרה זה, העבירות המיוחסות, אשר בוצעו בשנים 1989-1990, מעלות שאלות לגבי עקרון השיוריות הפלילית, בדומה למקרים בהם בית המשפט העליון קבע הלכה בנוגע לביטול אישום.

בספטמבר 1993, העוררים הגיעו לעסקת טיעון עם הפרקליטות. כתוצאה מכך, הם הודו בכל העבירות שיוחסו להם והורשעו בהתאם. מספר שבועות לאחר מכן, העוררים החליפו ייצוג וביקשו לחזור בהם מהודאתם, ובקשתם התקבלה.

בקשות להשלמת חקירה וגלגולן בערכאות

עורך דינם החדש של העוררים, עו״ד יורם שפטל, פנה לבית המשפט המחוזי. לעומת זאת, הוא ביקש להורות על השלמת החקירה המשטרתית. עו״ד שפטל הצביע על חשד לבידוי ראיות בנוגע לזיהויו של העורר מס' 2. שלטענתו התחזה לאחר בפני פקידי בנק.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו, והעוררים הגישו ערר לבית המשפט העליון. לדוגמה, בהסכמת המדינה, נקבע בערר קודם (בש״פ 1984/96) כי תיגבה הודעה מאיש המשטרה ניר שדה. שהיה מעורב בחקירה. לדוגמה, בהסכמת המדינה, נקבע בערר קודם (בש״פ 1984/96) כי תיגבה הודעה מאיש המשטרה ניר שדה, שהיה מעורב בחקירה, בדומה למקרים הנדונים בהסגרה בעבירות אלימות במשפחה: ניתוח פסיקת בית המשפט.

הודעתו של ניר שדה נגבתה, אך העוררים לא הסתפקו בכך. לדוגמא, הם פנו שוב לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות למשטרה לבצע חקירה מקיפה יותר. מטרת הבקשה הייתה לברר כיצד ״נשלפה״ תמונתו של העורר מס' 2 ממאגר התמונות המשטרתי.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בשני נימוקים מרכזיים. ראשית, בית המשפט קבע. כלומר, כי אין לו סמכות מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]. התשמ״ב-1982 (להלן: חסד״פ).

שנית, בית המשפט ציין חוסר טעם ענייני בקיומה של חקירה כזו, בשל חלוף השנים הרבות.

השאלה המשפטית המרכזית וטענות הצדדים

השאלה המשפטית שהונחה בפני השופט י' קדמי בבית המשפט העליון הייתה כפולה. ראשית, האם סעיף 74 לחסד״פ מעניק לבית המשפט סמכות להורות על השלמת חומר חקירה.

הדבר נכון במקום שבו השלמה כזו חיונית להגנת הנאשם. שנית, השופט נדרש לבחון האם קיימת הצדקה עניינית להורות על השלמת החקירה בנסיבות המקרה הספציפי. אולם, עורכי הדין של הצדדים הציגו טענות מנוגדות.

עמדתו של עו״ד שפטל בעניין סעיף 74 לחסד״פ

עו״ד שפטל, בא כוחם של העוררים. אמנם, טען כי סעיף 74 לחסד״פ טומן בחובו סמכות לבית המשפט להורות על השלמת חומר חקירה. הוא סבר כי השלמה כזו חיונית להגנתו של הנאשם. למרות שהודה כי לשון הסעיף אינה תומכת במפורש בטענתו.

עו״ד שפטל הציע פרשנות תכליתית לביטוי ״חומר חקירה״.

לדעתו, פרשנות זו ניזונה בין היתר מהוראת הפרשנות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ואולם, הוא טען כי זכות העיון צריכה לכלול גם את האפשרות לדרוש השלמה של חומר שחסר או שלא נחקר כנדרש. הדבר נועד כדי לממש את זכות הנאשם להליך הוגן.

עמדת המדינה

המדינה, באמצעות באת כוחה עו״ד ליה לב-און, התנגדה לפרשנות שהציע עו״ד שפטל. יחד עם זאת, היא טענה כי סעיף 74 לחסד״פ עוסק באופן מפורש ובלעדי ב״זכות העיון״ בחומר הקיים. המדינה הדגישה כי הסעיף אינו מקור סמכות להורות על ביצוע פעולות חקירה נוספות.

עוד טענה המדינה כי חלוף השנים מקשה על ביצוע חקירה עניינית ואפקטיבית. מאידך, היא הוסיפה כי אין טעם מעשי בהשלמת החקירה המבוקשת. מכיוון שהפרטים הרצויים אינם רלוונטיים לטענת ההגנה העיקרית של העוררים.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו המשפטיים

השופט י' קדמי דחה את הערר שהגישו העוררים. מצד שני, הוא קבע באופן נחרץ כי סעיף 74 לחסד״פ מתייחס. אך ורק ל״זכות העיון״ בחומר החקירה הקיים. השופט הדגיש כי לסעיף זה אין כל קשר ל״השלמת חומר חקירה״ על ידי הגוף החוקר על פי הנחיות בית המשפט.

לשון הסעיף, לשיטתו של השופט קדמי, אינה מאפשרת את הפרשנות התכליתית שהציע עו״ד שפטל. לסיכום, היא אינה עולה בקנה אחד עם תכלית חקיקתו המקורית של הסעיף. אף הוראת הפרשנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינה משנה קביעה זו.

סמכותו הטבועה של בית המשפט וסעיף 167 לחסד״פ

עם זאת, השופט קדמי הבהיר. לאור, כי אין בדחיית הבקשה כדי לשלול מבית המשפט את סמכותו הטבועה. סמכות זו מאפשרת לו ליתן הוראות לגוף החוקר, כולל הוראות בדבר השלמת חקירה. הוא גם ציין את סמכותו של בית המשפט לקרוא עדים ולהורות על הבאת ראיות מטעמו.

מכוח סעיף 167 לחסד״פ.

לפיכך, השופט הדגיש כי בקשה להשלמת חקירה ראויה להגשה לבית המשפט הדן בעניין עצמו. בהתאם, בית המשפט הדן בעניין יכריע בבקשה לפי נסיבותיו המיוחדות. הוא גם יתחשב בחיוניות החקירה המבוקשת להגנת הנאשם.

דחיית הבקשה מהיבט ענייני

השופט קדמי דחה את הבקשה גם מן ההיבט הענייני. למעשה, טענתם של העוררים נגעה לחשש שמא פקידי הבנק ראו את תמונתו של העורר לפני מסדר הזיהוי החי. לצורך טענה זו, אין נפקות לשאלה כיצד הגיעה התמונה לרשות החוקרים.

על כן, השופט קבע כי נשמט הבסיס למתן הוראה להשלמת החקירה בנושא זה. בנוסף, חלוף השנים הרבות הקשה על דליית פרטים מדויקים מזיכרונם של הנוגעים בדבר. דבר זה מחזק את חוסר הטעם בביצוע השלמת חקירה.

המשמעות המעשית של ההחלטה בעניין סעיף 74 לחסד״פ

ההחלטה של בית המשפט העליון בבש״פ 5722/96 מספקת הבהרה חשובה לגבי גבולותיו של סעיף 74 לחסד״פ. היא מבהירה כי סעיף זה נועד לעגן את זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה הקיים בלבד. הוא אינו כלי שבאמצעותו ניתן לחייב את רשויות החקירה לבצע פעולות חקירה נוספות.

לפיכך, נאשם המעוניין בהשלמת חקירה אינו יכול להסתמך על סעיף 74 לחסד״פ. עליו לפנות לבית המשפט הדן בעניינו ולבסס את בקשתו על סמכותו הטבועה של בית המשפט. ועל סעיף 167 לחסד״פ. סעיף זה מאפשר לבית המשפט לזמן עדים ולהורות על הבאת ראיות.

שיקולי בית המשפט בבחינת בקשה להשלמת חקירה

ההחלטה מדגישה כי בית המשפט יבחן כל בקשה להשלמת חקירה לגופה. בין השיקולים שיילקחו בחשבון: חיוניות החקירה המבוקשת להגנת הנאשם וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה. בית המשפט לא ייעתר לבקשה כאשר הפרט המבוקש אינו רלוונטי באופן ישיר לטענת ההגנה. הוא גם לא ייעתר לה במקרים בהם חלוף הזמן פוגע ביכולת לבצע חקירה יעילה.

חשיבות הייעוץ המשפטי

לאור מורכבות ההליכים וההבחנות הדקות בין זכות העיון לבין דרישה להשלמת חקירה. חשוב מאוד להסתייע בעורך דין פלילי מנוסה. עורך דין יוכל להעריך את נסיבות המקרה, לבחון את חומר החקירה הקיים ולגבש אסטרטגיה משפטית. הוא יסייע בהגשת בקשות מתאימות בדרך הדיונית הנכונה, תוך התחשבות בפסיקה הקיימת.

1. הגישו את הבקשה לגורם הנכון: בקשה להשלמת חקירה יש להפנות לבית המשפט הדן בתיק, לא לרשויות החקירה ישירות.
2. בססו את הבקשה על סמכות המקור הנכונה: הפנו לסמכותו הטבועה של בית המשפט ולסעיף 167 לחסד"פ, לא לסעיף 74.
3. הראו חיוניות ישירה להגנה: הסבירו כיצד הפרט המבוקש קשור באופן ישיר לטענת ההגנה, לא רק כרקע כללי.
4. פעלו במהירות: חלוף זמן רב מקשה על קבלת בקשה להשלמת חקירה, גם כשהיא לגיטימית לגופה.

סיכום: גבולות זכות העיון וחשיבות ההבחנה

פסק הדין בבש״פ 5722/96 של בית המשפט העליון מציב גבולות ברורים לסעיף 74 לחסד״פ. הוא קובע כי הסעיף מעגן את זכותו של נאשם לעיין בחומר החקירה הקיים. עם זאת, הוא אינו מקנה סמכות לבית המשפט לחייב את רשויות החקירה להשלים חקירה.

השופט י' קדמי הבהיר כי בקשות להשלמת חקירה צריכות להיות מוגשות לבית המשפט הדן בעניין. תוך הסתמכות על סמכותו הטבועה של בית המשפט ועל סעיף 167 לחסד״פ. בית המשפט יבחן את הבקשות בקפידה, תוך התייחסות לחיוניות החקירה להגנת הנאשם ולחלוף הזמן.

ההבחנה זו חיונית להבנת זכויות נאשמים בהליך הפלילי ולפעולה נכונה מול מערכת המשפט. מומלץ לכל נאשם להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי. הדבר יבטיח מיצוי זכויותיו וניהול נכון של ההליך.

שאלות ותשובות נפוצות על סעיף 74 לחסד"פ