העליון דחה בקשת אלי טביב לסעד זמני הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, בית המשפט העליון דחה בקשה של אלי טביב, חבר ועד ההתאחדות לכדורגל בישראל. למתן סעד זמני שיורה למשיבים להימנע מליישם את עמדת רשם העמותות. עמדה זו קבעה כי אין טביב ראוי לכהן כחבר ועד. דחיית הבקשה בסעד זמני מדגישה את משקלו המכריע של מאזן הנוחות בבקשות מסוג זה. דחיית בקשתו של אלי טביב לסעד זמני על ידי בית המשפט העליון ממחישה את החשיבות של הגשת עתירה מנהלית: מתי, למי ואיך מגישים – מדריך מעשי במקרים דומים.
ואת הדרישה להוכחת נזק בלתי הפיך כתנאי למתן הסעד.
מהו סעד זמני וכיצד הוא נבחן?
סעד זמני הוא אמצעי משפטי שמטרתו להקפיא מצב קיים או למנוע שינוי בו. בנוסף, עד למתן הכרעה סופית בעניין. הוא נועד למנוע מצב שבו, עד לסיום ההליכים המשפטיים, ייגרם נזק בלתי הפיך לאחד הצדדים. לכן, כאשר בית המשפט בוחן בקשה למתן סעד זמני, הוא שוקל שני תנאים עיקריים ומצטברים.
התנאי הראשון מתייחס לסיכויי הערעור או התביעה העיקרית. עם זאת, בית המשפט בוחן האם קיים סיכוי סביר שההליך העיקרי יתקבל. התנאי השני מתייחס למאזן הנוחות, כלומר. בית המשפט שוקל את הנזק שייגרם למבקש אם הסעד לא יינתן.
לעומת הנזק שייגרם למשיב אם הסעד יינתן.
יחסי הגומלין בין שני תנאים אלו מוכרים כ״מבחן מקבילית הכוחות״. כתוצאה מכך, ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, השיקול שעניינו מאזן הנוחות מהווה את אבן הבוחן המרכזית בבקשות אלו.
רקע האירועים: הרשעה ופנייה לרשם העמותות
המבקש, אלי טביב, כיהן כחבר בוועד ההתאחדות לכדורגל בישראל. לעומת זאת, ביום 26.6.2014, הוא הורשע בעבירות חמורות של פציעה בנסיבות מחמירות, השמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט. בית המשפט גזר עליו שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. לאחר מכן, ערעור שהגיש טביב על הכרעת הדין נדחה.
אך עונשו הופחת לארבעה חודשי עבודות שירות.
המשיבה 2, ההתאחדות לכדורגל, פנתה לרשם העמותות (המשיב 1) על מנת לקבל את עמדתו. לדוגמה, היא ביקשה לברר את תחולת סעיף 33(א)(4) לחוק העמותות, התש״מ-1980. סעיף זה קובע כי מי שהורשע בעבירות מסוימות, או בעבירות אחרות שמפאת מהותן. חומרתן או נסיבותיהן אינו ראוי לכהן בוועד, לא יכהן בו.
רשם העמותות השיב ביום 20.7.2015 כי אף שהעבירות בהן הורשע טביב אינן מנויות במפורש בסעיף. לדוגמא, מהותן, חומרתן ונסיבותיהן פוסלות אותו מלכהן בוועד. לפיכך, רשם העמותות הורה להתאחדות להעביר לעיונו הודעה על התפטרותו של טביב או העברתו מתפקידו עד ליום 1.9.2015. הוא ציין שאם לא תתקבל הודעה כזו, ישקול הפעלת סמכויותיו על-פי דין.
העתירה המנהלית והערעור שהוגש לבית המשפט העליון
טביב הגיש עתירה מנהלית נגד עמדת רשם העמותות. כלומר, הוא טען לפגיעה מהותית בזכות הטיעון שלו. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה על הסף ביום 06.08.2015. הוא קבע כי מדובר בעתירה מוקדמת שטרם מוצו בה ההליכים. לעיון נוסף: הגשת עתירה מנהלית: מתי, איך ולמה לפנות לבית המשפט?.
וכי טרם התקבלה החלטה אופרטיבית סופית בעניינו.
בעקבות דחיית העתירה, טביב הגיש ערעור לבית המשפט העליון. אולם, יחד עם הערעור, הוא הגיש בקשה למתן סעד זמני. הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור ביקשה מבית המשפט להורות למשיבים להימנע מליישם את עמדת רשם העמותות. עד להכרעה בערעור עצמו.
טביב טען כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. אמנם, הוא נימק את טענותיו בכך שעמדת רשם העמותות פוגעת קשות באינטרסיו הכלכליים. בשמו ובמעמדו בענף הכדורגל. לעומת זאת, למשיבים, לשיטתו, לא ייגרם כל נזק מהותרת המצב על כנו.
תגובות הצדדים והשאלה המשפטית במרכז ההליך
רשם העמותות טען כי הבקשה למתן סעד זמני צריכה להידחות על הסף. ואולם, משום שטרם מוצו ההליכים וטרם התקבלה החלטה סופית. הוא הדגיש כי אם ההתאחדות תודיע כי טביב רשאי להמשיך ולכהן. רק אז תינתן החלטה סופית, תוך מיצוי זכות הטיעון של טביב.
רשם העמותות הוסיף וטען כי סיכויי הערעור נמוכים ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובת טביב. יחד עם זאת, שכן טרם הודח מתפקידו. מנגד, ההתאחדות לכדורגל השאירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, היא הבהירה כי מבחינתה התקבלה החלטה נחרצת מרשם העמותות.
וכי בכוונתה לפעול בהתאם ולהודיע לטביב כי מצופה ממנו להתפטר לאלתר.
השאלה המשפטית המרכזית בה התלבט בית המשפט הייתה האם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. מאידך, בקשה זו הורתה למשיבים להימנע מליישם את עמדת רשם העמותות. בהתאם למבחן המשולב של סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. ברקע השאלה עמדה המחלוקת האם עמדת רשם העמותות מהווה ״החלטה אופרטיבית״ סופית או הבעת עמדה בלבד.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה
כבוד השופט א' שהם דחה את הבקשה של אלי טביב למתן סעד זמני בבית המשפט העליון. מצד שני, השופט קבע כי ניתן להכריע בבקשה מבלי לקבוע עמדה חד-משמעית לגבי סיכויי הערעור. זאת כיוון שבית המשפט לא השתכנע כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקש.
השופט קבע כי טענת טביב בדבר הפגיעה שתיגרם לו הועלתה בעלמא, וללא תשתית ראייתית מספקת. לפיכך, גם אם ההתאחדות לכדורגל תמסור הודעה על סיום כהונתו של טביב. לסיכום, הוא יוכל לשוב ולכהן כחבר ועד אם יתקבל ערעורו בסופו של דבר. על כן, בית המשפט סבר.
כי לא ייגרם לו נזק בלתי הפיך שמצדיק מתן סעד זמני. לאור, הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות, ובית המשפט העליון ביקש כי הדיון בערעור ייקבע בהקדם האפשרי.
המשמעות המעשית של דחיית הבקשה
החלטת בית המשפט העליון מחזקת את ההלכה בדבר אמות המידה למתן סעד זמני לתקופת ערעור. בהתאם, היא מדגישה כי מאזן הנוחות ודרישת הנזק הבלתי הפיך הם השיקולים המרכזיים. יתרה מכך, ההכרעה ממחישה כי כאשר ניתן להשיב את המצב לקדמותו. כמו השבה לכהונה אם הערעור יתקבל, נשמט הבסיס לטענת נזק בלתי הפיך.
כלל זה תקף גם כאשר מדובר בפגיעה נטענת במעמד ובאינטרסים כלכליים.
עוד עולה מההחלטה הנכונות להכריע בבקשת ביניים על יסוד מאזן הנוחות בלבד. בית המשפט עשה זאת מבלי להידרש להכרעה במחלוקת המהותית בדבר מעמדה של עמדת רשם העמותות כ״החלטה״ סופית. מנגד, דחיית הבקשה מבלי להתייחס לסיכויי הערעור עשויה להותיר את השאלה המשפטית המהותית פתוחה.
כך למשל, נותרה פתוחה השאלה האם עמדת רשם העמותות מהווה החלטה אופרטיבית או רק הבעת דעה. סוגיות אלו חשובות להבנת סמכויות רשם העמותות וזכויות החברים בעמותות.
חשיבות הייעוץ המשפטי
התיקון הנוגע להליך דחיית בקשת אלי טביב לסעד זמני ממחיש את המורכבות של הליכים משפטיים. במיוחד הוא מדגיש את החשיבות של הבנת אמות המידה למתן סעדים זמניים. במקרים אלה, ייעוץ משפטי מקצועי הוא הכרחי. עורך דין מנוסה יכול לסייע בהערכת סיכויי הערעור ובהצגת טיעונים חזקים לגבי מאזן הנוחות.
הוא יסייע גם בבניית תשתית ראייתית מספקת כדי להוכיח נזק בלתי הפיך. במקרים דומים, סיוע משפטי יבטיח שהליך בקשת סעד זמני ינוהל בצורה מיטבית.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
