בקצרה: בית המשפט העליון (ע״פ 5881/14, עמנואל ביארי נ' מדינת ישראל) דחה פה אחד ערעור על גזר דינו של המערער, שהורשע בשוד קשישה בת 93 לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל עליו חמש שנות מאסר בפועל בתוספת הפעלת מאסר על תנאי של שמונה חודשים, כך שסך עונשו עמד על 68 חודשי מאסר. בית המשפט העליון קבע כי העונש הולם את חומרת המעשה, את התכנון המקדים ואת עברו הפלילי המכביד של המערער.
בית המשפט העליון, כבית משפט לערעורים פליליים. לפיכך, דחה את הערעור על עונש מאסר שוד שהוטל על עמנואל ביארי (ע״פ 5881/14). פסק הדין מדגיש את החשיבות באיזון בין ענישה מרתיעה על פשעי שוד לבין נסיבותיו האישיות של המערער. המקרה ממחיש את המגמה בפסיקה להחמיר בענישה. ניתן להבין טוב יותר את ההשלכות המשפטיות של שלבי ההליך הפלילי דרך מעצר עד תום הליכים: המדריך המלא לנאשם ומשפחתו בליווי עורך דין.
במיוחד כאשר מדובר בעבריינים בעלי עבר פלילי עשיר ובפגיעה באוכלוסייה פגיעה.
פסק הדין מספק הצצה מרתקת לעקרונות המשפטיים המנחים את בתי המשפט בקביעת עונשים. בנוסף, תוך התייחסות למכלול השיקולים: חומרת המעשה, הנזק לקורבן ועברו הפלילי של הנאשם. סקירה כללית של שלבי ההליך הפלילי, מהחקירה ועד גזר הדין, מצויה במדריך עורך דין פלילי לחקירה, כתב אישום ומעצר.
| פרט | נתון |
|---|---|
| הערכאה | בית המשפט העליון, כבית משפט לערעורים פליליים |
| ההרכב | השופטים ס' ג'ובראן, נ' סולברג וא' שהם |
| תאריך הדיון | 26.07.2015 |
| הסעיף המרכזי | סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל״ז-1977 |
| העונש שהוטל בערכאה קמא | 5 שנות מאסר בפועל + הפעלת 8 חודשי מאסר על תנאי = 68 חודשי מאסר |
| התוצאה | הערעור נדחה פה אחד |
פרטי ההליך: ע״פ 5881/14, עמנואל ביארי נגד מדינת ישראל
ההליך שהתנהל בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, במספר ע״פ 5881/14. עם זאת, עסק בערעור שהגיש עמנואל ביארי. המערער ערער על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. המשיבה בהליך זה הייתה מדינת ישראל. ניתן לבחון מקרה דומה המדגים את המורכבות המשפטית בערעור על הרשעה בעבירות סמים: ניתוח פסק דין ע״פ 2336/16.
הערעור נדון ב-26.07.2015 בפני כבוד השופטים ס' ג'ובראן, נ' סולברג וא' שהם. כתוצאה מכך, המקרה נוגע לעבירת שוד שביצע ביארי. בית המשפט בחן האם גזר הדין שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי היה הולם. וראוי בנסיבות העניין.
רקע ועובדות המקרה: שוד קשישה בירושלים
עמנואל ביארי הורשע בעבירת שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל״ז-1977. לעומת זאת, פרטי המקרה מלמדים על מעשה שוד מתוכנן ואלים כלפי קשישה בת 93. המתלוננת, ס.ד., מכרה תכשיטים וקיבלה סכום של 7,200₪.
המערער עקב אחריה מחנות התכשיטים ועד לחדר המדרגות בביתה. לדוגמה, הוא דחף את הקשישה לרצפה, חטף את תיקה וגנב סכום של 7,800 ₪. מעשה זה גרם למתלוננת נזק פיזי ונפשי משמעותי. כפי שעלה מתסקיר קורבן העבירה ומהתעודה הרפואית שהוגשה לבית המשפט. במקביל להליך הפלילי, קורבן עבירה כזו רשאי לשקול גם תביעה אזרחית לפיצוי כספי כנגד העבריין, כמפורט במדריך עורך דין נזיקין לרשלנות רפואית ונזקי גוף.
השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט העליון בערעור על עונש מאסר שוד
השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם יש מקום להתערב בגזר הדין של בית המשפט המחוזי. לדוגמא, בית המשפט המחוזי הטיל על ביארי עונש של חמש שנות מאסר בפועל. בתוספת הפעלת מאסר על תנאי של שמונה חודשים במצטבר. כך שסה״כ עונשו עמד על 68 חודשי מאסר. במקרים מעין אלו, חשוב להבין את המנגנונים הכרוכים בבקשת רשות ערעור על עונש מאסר: מדריך משפטי ותנאים.
בית המשפט העליון, בהרכב השופטים ס' ג'ובראן, נ' סולברג וא' שהם. כלומר, דחה את הערעור פה אחד. בית המשפט קבע כי גזר הדין אינו חורג מהנורמה העונשית המקובלת בעבירות שוד מסוג זה. השופטים הדגישו את חומרת הפגיעה בקשישה. את התכנון המקדים של המעשה ואת עברו הפלילי העשיר של המערער.
נימוקי בית המשפט לדחיית הערעור
בית המשפט נימק את החלטתו במספר אדנים מרכזיים. ראשית, הוא הדגיש את חומרת מעשה השוד, אשר כוון כלפי קשישה חסרת ישע בת 93. אולם, מעשה זה כלל אלימות פיזית כאשר המערער דחף את המתלוננת לרצפת חדר המדרגות.
שנית, בית המשפט ציין את התכנון המקדים וההתמדה של המערער. אמנם, שעקב אחר המתלוננת לכל אורך הדרך, מחנות התכשיטים ועד לביתה. שלישית, עברו הפלילי המכביד של ביארי, שכלל 15 הרשעות קודמות. וריצה בעבר עונש מאסר ממושך בגין עבירת שוד נוספת, חיזק את הצורך בענישה מחמירה.
כמו כן, בית המשפט ציין. ואולם, כי המערער ביצע את העבירה כשבועיים בלבד לאחר שחרורו מריצוי עונש מאסר קודם. נוסף על כך, בית המשפט הדגיש את הנזק הרב שנגרם למתלוננת. אשר מצבה הבריאותי והנפשי הידרדר משמעותית בעקבות השוד.
עקרונות הענישה וההרתעה בעבירות שוד
בית המשפט עמד על המגמה בפסיקה להחמיר בענישה בעבירות שוד. יחד עם זאת, במיוחד כאשר הן מבוצעות נגד קשישים ואוכלוסיות פגיעות. גישה זו משקפת את חשיבותם של שיקולי הגמול וההרתעה. ניתן לראות כי מורכבות משפטית זו מופיעה גם בערעור על הרשעה בעבירות מין: ערעור על הרשעה בעבירות מין: ניתוח פסק דין עקרוני.
השופטים הדגישו את הצורך להגן על הציבור מפני עבריינים המכוונים את מעשיהם כלפי חסרי ישע. מאידך, וכי ענישה מחמירה במקרים כאלה משמשת לא רק כעונש על המעשה. אלא גם כגורם מרתיע פוטנציאלי לעבריינים אחרים.
לתשומת לב: פסק הדין ניתן ב-26.07.2015 והעובדות המתוארות בו נכונות למועד זה ולנסיבות המקרה הספציפי. מי שמעורב בהליך פלילי דומה, כנאשם או כקורבן, מוזמן להיוועץ בעורך דין פלילי לבחינת נסיבותיו העדכניות.
טיעוני הצדדים והשקפת שירות המבחן
המערער, באמצעות סנגורו, טען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעת מתחם הענישה ובגזירת העונש בתוכו. מצד שני, הסנגור הצביע על כך שהמערער הורשע בשוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. שעונשו 14 שנות מאסר, ולא בשוד בנסיבות מחמירות (סעיף 402(ב)), שעונשו 20 שנה. הוא טען כי מתחם הענישה שבית משפט קבע קמא חמור מדי.
עוד נטען כי בית המשפט קמא לא העניק משקל מספק לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער. לעומת זאת, המשיבה הדגישה את תכנון המעשה. לסיכום, את עברו הפלילי המכביד של המערער. ואת העובדה שהעבירה בוצעה זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר קודם.
המשיבה טענה כי העונש שהוטל על המערער היה מוצדק והולם.
תסקיר שירות המבחן למבוגרים הציג תמונה מורכבת של המערער, שכללה ילדות קשה. לאור, עבר פלילי מגיל צעיר, שימוש בסמים ואלכוהול וחוסר אמפתיה. המערער הכחיש את מעורבותו בשוד ולא קיבל אחריות על מעשיו. שירות המבחן לא המליץ על טיפול גמילתי בקהילה. והמליץ על מאסר בפועל בשל היעדר סיכויי שיקום. בהתאם, אך ציין אפשרות לטיפול בתוך כותלי בית הסוהר. הליך הערעור הפלילי מתנהל בהתאם לכללים הרחבים יותר של ניהול הליך משפטי, המתוארים במדריך עורך דין משפט אזרחי לחוזים, לשון הרע ותביעות.
סיכום והמלצות לעתיד
בית המשפט העליון קבע. למעשה, כי העונש שהוטל על עמנואל ביארי היה הולם את נסיבות המקרה. ולא חרג ממתחם הענישה הראוי לעבירות שוד מסוג זה. בית המשפט דחה את הערעור.
ובכך אישר את גזר הדין שבית המשפט המחוזי הטיל על המערער.
פסק הדין מדגיש את החשיבות במאבק בפשיעה, ובמיוחד בעבירות המכוונות כלפי אוכלוסיות פגיעות. ראשית, במקביל לדחיית הערעור. השופט סולברג התייחס גם לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער והדגיש את החשיבות בשיקום. הוא ציין כי דרכי השיקום פתוחות ומייחלות.
וכי על המערער מוטלת האחריות להשקיע מאמץ עילאי בתהליך זה. בית המשפט העליון הבהיר כי אם המערער לא ישכיל להיתמך ולשתף פעולה עם גורמי הטיפול. הוא צפוי לשוב למעגל הפשיעה והמאסר.
מעורבים בהליך פלילי כנאשמים או כקורבנות עבירה, וזקוקים להבנה של שלבי ההליך וזכויותיכם? פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על ערעור על עונש מאסר שוד
מה קבע בית המשפט העליון בעניין עמנואל ביארי?
בית המשפט העליון דחה פה אחד את הערעור וקבע כי גזר הדין של חמש שנות מאסר בפועל בתוספת הפעלת שמונה חודשי מאסר על תנאי, שהוטל בגין שוד קשישה, אינו חורג מהנורמה העונשית המקובלת בעבירות שוד מסוג זה.
אילו שיקולים הובילו לדחיית הערעור?
בית המשפט הדגיש את חומרת מעשה השוד כלפי קשישה חסרת ישע, את התכנון המקדים ואת ההתמדה של המערער בעקיבה אחר המתלוננת, ואת עברו הפלילי המכביד שכלל 15 הרשעות קודמות ומאסר קודם בגין עבירת שוד נוספת.
מה ההבדל בין סעיף 402(א) לסעיף 402(ב) לחוק העונשין?
סעיף 402(א) קובע עונש מרבי של 14 שנות מאסר לעבירת שוד רגילה, ואילו סעיף 402(ב) קובע עונש מרבי של 20 שנה לשוד בנסיבות מחמירות. המערער במקרה זה הורשע לפי סעיף 402(א).
מה המליץ שירות המבחן במקרה זה?
שירות המבחן הציג תמונה מורכבת שכללה ילדות קשה ועבר פלילי מגיל צעיר, לא המליץ על טיפול גמילתי בקהילה בשל היעדר סיכויי שיקום והמליץ על מאסר בפועל, תוך ציון אפשרות לטיפול בתוך כותלי בית הסוהר.
האם קורבן שוד יכול לתבוע פיצוי כספי בנוסף להליך הפלילי?
כן, במקביל להליך הפלילי נגד העבריין, קורבן עבירה רשאי לשקול הגשת תביעה אזרחית בנזיקין לפיצוי כספי בגין הנזק הפיזי והנפשי שנגרם לו.
מה חשיבות מגמת ההחמרה בענישה בעבירות שוד נגד קשישים?
בית המשפט עמד על כך שענישה מחמירה בעבירות המכוונות כלפי קשישים ואוכלוסיות פגיעות משמשת גם כגורם מרתיע לעבריינים אחרים, ומשקפת את הצורך להגן על הציבור מפני עבריינים המכוונים את מעשיהם כלפי חסרי ישע.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
