ביטול כתב אישום עקב שימוע: כל המידע

אתם יוצאים מחקירה במשטרה, חולפים חודשים ארוכים בלי מילה אחת מהרשויות, ויום אחד מגיע כתב אישום. אף אחד לא הודיע לכם שחומר החקירה עבר לפרקליטות, אף אחד לא נתן לכם הזדמנות להסביר לפני שההחלטה התקבלה. השאלה הראשונה שעולה במצב הזה היא אם הפגם הזה שווה משהו מבחינה משפטית, או שהוא רק תקלה טכנית שאפשר לתקן בדיעבד. הפסיקה נתנה לשאלה הזו תשובה ברורה למדי, והיא נוגעת ישירות לעיתוי שבו תעלו את הטענה.

מהי זכות השימוע ומתי היא קמה

זכות השימוע היא הזכות של חשוד בעבירה מסוג פשע להציג את מלוא הנתונים שברשותו בפני רשות התביעה, לפני שמתקבלת החלטה סופית להעמיד אותו לדין. הרעיון פשוט: החלטה על הגשת כתב אישום משנה את חייו של אדם, ולכן ראוי שתתקבל אחרי ששמעו אותו ולא לפני כן.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, שכותרתו ״יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע״, מסדיר את אופן מימוש הזכות. רשות תביעה שקיבלה לידיה חומר חקירה בעבירת פשע חייבת לשלוח לחשוד הודעה על כך, לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות החליטו אחרת מטעמים שיירשמו. מרגע קבלת ההודעה עומדים לחשוד 30 ימים לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת שלא להגיש נגדו כתב אישום, או להגישו בעבירה קלה יותר.

זכות השימוע אינה המצאה של הדין הפלילי בלבד. היא ענף של כללי הצדק הטבעי, אותם כללים המחייבים כל החלטה מנהלית הפוגעת באדם, ובית המשפט ראה בה חלק מחובת ההגינות המנהלית שרשות התביעה כפופה לה בדיוק כמו כל רשות שלטונית אחרת.

מה קרה בתיק פולנסקי

ביום 9.1.03 הועבר חומר החקירה בעניינו של אחיקם פולנסקי לידי המאשימה. הודעת יידוע לא נשלחה אליו מעולם. ביום 19.12.05, כמעט שלוש שנים לאחר מכן, הוגש נגדו כתב אישום שייחס לו שישה עשר מקרים של אינוס במרמה ומעשה מגונה כלפי מתלוננת שקיבלה אצלו טיפולים רפואיים בין החודשים ספטמבר לנובמבר 2000. ייצוג בעבירות מין נשען על ניתוח מדוקדק של גרסת המתלוננת ושל מלוא חומר החקירה, ולכן דווקא כאן ההזדמנות להשמיע טענות לפני ההחלטה הייתה בעלת ערך ממשי.

ביום 20.11.06, לאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות, העלתה הסניגוריה הציבורית טענה מקדמית לפיה חובת היידוע לא קוימה וזכות השימוע נפגעה, ולכן יש לבטל את כתב האישום. המאשימה השיבה שמדובר בטעות בתום לב, ושאפשר לרפא את הפגם בעריכת שימוע בדיעבד בלי לבטל את כתב האישום.

שני נתונים הכריעו את מאזן השיקולים. הראשון, המאשימה לא הצביעה על נזק קונקרטי שייגרם לה או לציבור מהביטול, למעט דחייה של מספר חודשים בהגשת כתב אישום חדש. השני, בין קבלת חומר החקירה להגשת כתב האישום חלף פרק זמן ארוך של כשלוש שנים, כך שהטענה בדבר דחיפות ההליך נחלשה מאליה.

העיתוי הוא הכול

ההבחנה המרכזית שעשה בית המשפט היא בין שלביו השונים של ההליך. בשלב מקדמי יש ליתן משקל כבד לזכות השימוע הטרום-אישום, משום שהביטול עדיין זול מבחינת המערכת ואפשר להחזיר את הגלגל לאחור. בשלב מתקדם, לאחר שנשמעו ראיות והושקעו משאבים, ביטול כתב האישום עלול לפגוע קשות באינטרס הציבורי, ומשקלה של הטענה יורד בהתאם.

מה עושים כשלא נערך שימוע

1. בדקו מתי הועבר חומר החקירה. המועד הזה הוא נקודת הפתיחה של החובה. הפער בינו לבין מועד הגשת כתב האישום מלמד גם על מידת הדחיפות שהתביעה מייחסת לתיק.
2. בררו אם נשלחה הודעה ולאן. החוק מדבר על הודעה לפי הכתובת הידועה לרשות. הודעה שנשלחה לכתובת שאינה מעודכנת ראויה לבדיקה נפרדת מול המסמכים שבתיק.
3. העלו את הטענה בהזדמנות הראשונה. טענה מקדמית, לפני שמיעת ראיות, שומרת על מלוא עוצמתה. ככל שההליך מתקדם, כך גדל המשקל שיינתן לאינטרס הציבורי בהמשך המשפט.
4. נמקו את שני הצדדים של המאזן. לא די בהצבעה על הפגיעה בזכות. יש להראות גם שהביטול אינו גורם לתביעה נזק ממשי מעבר לדחייה בלוח הזמנים.
5. הכינו מראש את תוכן השימוע. אם התיק יוחזר לשלב הטרום-אישום, זו ההזדמנות האמיתית. טיעון מנומק ומגובה במסמכים עשוי להוביל לסגירת התיק או להגשת אישום בעבירה פחותה.

שאלות ותשובות

מה לוקחים מכאן

הפרת חובת היידוע לפי סעיף 60א אינה עניין טכני. היא פוגעת בזכות יסוד מהותית, וכשהשימוע לא נערך כלל, ריפוי הפגם באמצעות שימוע בדיעבד אינו הפתרון המועדף, בשל החשש שעמדת התביעה כבר נעולה. ככל שהבקשה מוגשת בשלב מקדמי, וככל שהתביעה אינה מצביעה על נזק ממשי לאינטרס הציבורי, כך גובר משקלה של זכות השימוע. הדבר עשוי להצדיק ביטול כתב אישום גם בעבירות חמורות, כפי שקרה בתפ״ח 1199/05.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.