בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו דן במקרה חשוב, תפ״ח (תל-אביב-יפו) 1199/05, מדינת ישראל נ' פולנסקי אחיקם. לפיכך, בית המשפט נדרש לשאלה האם יש לבטל כתב אישום חמור שהוגש כנגד נאשם בעבירות מין. זאת, לאחר שהתברר. כי המאשימה לא קיימה את חובת היידוע וזכות השימוע הקבועות בסעיף 60א לחסד״פ. במקרים של כתבי אישום חמורים, כגון אלו הנידונים במקרים של עבירות מין, חשיבותה של הגנה משפטית יעילה, כפי שמתואר בהגנה משפטית בעבירות צווארון לבן: מדריך מקיף וצעדים חיוניים, היא קריטית.
המקרה ממחיש את המתח שבין זכות הנחקר לשטוח את טענותיו לבין האינטרס הציבורי בהעמדה לדין.
מהי זכות השימוע וכיצד היא מעוגנת בחוק?
זכות השימוע היא זכות יסוד המוענקת לחשוד בעבירות מסוג פשע. בנוסף, היא נמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וההגינות המנהלית. זכות זו מאפשרת לחשוד להציג את מלוא הנתונים שברשותו. הוא מציג אותם בפני רשות התביעה, קודם קבלת החלטה סופית על הגשת כתב אישום נגדו.
סעיף 60א לחסד״פ, שכותרתו ״יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע״. עם זאת, מפרט את אופן מימוש הזכות. רשות התביעה שקיבלה חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע חייבת לשלוח לחשוד הודעה על כך. ההודעה נשלחת לפי הכתובת הידועה לה.
אלא אם פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות החליטו אחרת, מטעמים שיירשמו. כתוצאה מכך, החשוד רשאי לפנות בכתב לרשות התביעה בתוך 30 ימים, בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום. הוא יכול גם לבקש להגיש כתב אישום בעבירה פחותה.
הפרת חובת היידוע – המקרה של מדינת ישראל נ' פולנסקי אחיקם
כנגד הנאשם פולנסקי אחיקם הגישה המדינה כתב אישום ביום 19.12.05. לעומת זאת, כתב האישום ייחס לו עבירות של אינוס במרמה (שישה עשר מקרים) ומעשה מגונה. עבירות אלה בוצעו, כך נטען. כלפי מתלוננת שקיבלה אצלו טיפולים רפואיים בין החודשים ספטמבר לנובמבר 2000.
חומר החקירה הועבר למאשימה כבר ביום 9.1.03. לדוגמה, למרות זאת, המאשימה לא שלחה לנאשם הודעה על כך, כפי שנדרש בסעיף 60א לחסד״פ.
המאשימה טענה כי מדובר בטעות בתום לב. לדוגמא, ביום 20.11.06, לאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות, העלתה הסניגוריה הציבורית טענה מקדמית. הסניגוריה טענה כי חובת היידוע לא קויימה וזכות השימוע של הנאשם נפגעה. לכן, טענה הסניגוריה.
יש לבטל את כתב האישום כדי לאפשר לנאשם לממש את זכותו בטרם הגשת כתב אישום. כלומר, המאשימה התנגדה לביטול וטענה כי ניתן לרפא את הפגם באמצעות עריכת שימוע בדיעבד. ללא ביטול כתב האישום.
השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט
השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הפרת חובת היידוע. אולם, וזכות השימוע לפי סעיף 60א לחסד״פ מצדיקה, בנסיבות המקרה, את ביטול כתב האישום מדעיקרא. האפשרות השנייה שנבחנה הייתה האם ניתן לרפא את הפגם באמצעות עריכת שימוע בדיעבד. תוך יישום דוקטרינת הבטלות היחסית.
כב' השופטות ס' רוטלוי (ס״נ, אב״ד). אמנם, ע' צ'רניאק וכב' השופט ד״ר ק' ורדי קבעו כי יש להורות על ביטול כתב האישום. ביטול זה יבוצע לאחר שהנאשם יחזור מכפירתו. המטרה היא לאפשר לו למצות את הליך השימוע כדין.
בית המשפט הדגיש כי זכות השימוע היא זכות יסוד מהותית, חלק מעקרונות הצדק הטבעי.
בית המשפט אומנם ציין כי ניתן להשתמש בדוקטרינת הבטלות היחסית כדי ״לרפא״ פגמים דיוניים. עם זאת, הוא קבע כי הדבר אינו רצוי כאשר לא נערך שימוע כלל. ואולם, קיים חשש ממשי שהמאשימה ״תינעל״ על העמדה שגיבשה בכתב האישום. לכן, היא לא תבחן את טענות הנאשם בפתיחות הראויה.
לפיכך, בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין שלבים שונים של ההליך: בשלב מקדמי. יחד עם זאת, יש ליתן משקל כבד לזכות השימוע הטרום-אישום. בשלב מתקדם של ההליך, ביטול כתב האישום עלול לפגוע קשות באינטרס הציבורי. במקרה הנדון, המאשימה לא הצביעה על נזק קונקרטי שייגרם לה או לציבור כתוצאה מהביטול.
הנזק היחיד שצוין היה דחייה של מספר חודשים בהגשת כתב אישום חדש. בנוסף, חלף פרק זמן ארוך (כשלוש שנים) בין קבלת חומר החקירה להגשת כתב האישום.
לנוכח נסיבות אלו, מאזן השיקולים נטה לטובת כיבוד זכות השימוע. מאידך, בית המשפט אימץ את הגישה לפיה יש לנהוג לפי הכלל ״נשמע ונעשה״ ולא ״נעשה ונשמע״.
המשמעות המעשית של ההחלטה וההשלכות על ביטול כתב אישום
החלטת בית המשפט מבהירה. מצד שני, כי הפרת חובת היידוע לפי סעיף 60א לחסד״פ אינה עניין טכני גרידא. ריפוי הפגם באמצעות שימוע בדיעבד, לאחר הגשת כתב אישום, אינו פתרון מועדף. זאת, בשל החשש כי עמדת המאשימה כבר תהיה ״נעולה״.
ההחלטה מספקת אמת מידה חשובה ליישום דוקטרינת הבטלות היחסית בהקשר הפלילי.
בית המשפט קובע כי ככל שהבקשה לביטול כתב אישום מועלית בשלב מקדמי. לסיכום, וככל שהמאשימה אינה מצביעה על נזק ממשי לאינטרס הציבורי. כך גובר משקלה של זכות השימוע כזכות יסוד. הדבר עשוי להצדיק ביטול כתב אישום גם בעבירות חמורות.
מנגד, על רשויות התביעה לפעול במהירות. לאור, עליהן לקיים את השימוע ולגבש החלטה. זה מבטיח שאמון הציבור במערכת אכיפת החוק יישמר.
כיצד לפעול במקרה של הפרת זכות השימוע?
אם חשוד מקבל כתב אישום ולא קוים בעניינו הליך שימוע כדין, חשוב לפעול בהקדם. ראשית, יש לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין פלילי יכול לבחון את נסיבות המקרה. שנית, עורך הדין יגיש בקשה לביטול כתב האישום בגין הפרת זכות השימוע. במקרים כאלו, חשוב לפנות בהקדם לייעוץ משפטי מקצועי, שיכול לסייע בהבנת הנסיבות ובהגשת בקשה לביטול כתב האישום, כפי שמפורט במדריך המלא התמודדות עם כתב אישום פלילי: המדריך המלא לנאשם וליווי עורך דין.
חשוב שהבקשה תוגש בשלב מקדמי ככל האפשר של ההליך הפלילי. הגשת הבקשה בשלב מאוחר יותר עלולה לפגוע בסיכויי קבלתה.
בנוסף, יש להכין טיעונים מפורטים ומנומקים. טיעונים אלה יציגו את הפגיעה בזכויות החשוד ואת העדר הנזק לאינטרס הציבורי מביטול כתב האישום. גם אם המאשימה טוענת לטעות בתום לב, הפסיקה מראה שאין בכך כדי לרפא את הפגם. לכן, יש להתייחס בחומרה להפרת חובת היידוע.
היא מהווה פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן.
סיכום
החלטת בית המשפט המחוזי בתפ״ח (תל-אביב-יפו) 1199/05 קבעה תקדים חשוב בנוגע לביטול כתב אישום עקב הפרת זכות השימוע. זכות זו, המעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, היא זכות יסוד מהותית. היא מבטיחה לחשוד הזדמנות לשטוח את טענותיו לפני הגשת כתב אישום. הפרתה, במיוחד כאשר השימוע לא נערך כלל ובשלב מקדמי של ההליך. נושא קשור: מחיקת רישום פלילי: הזדמנות שנייה לחיים חדשים בסיוע עורך דין פלילי.
עלולה להוביל לביטול כתב האישום, גם בעבירות חמורות.
על כן, חשודים שזכותם לשימוע הופרה צריכים לפנות בהקדם לייעוץ משפטי. עורך דין מקצועי יבחן את המקרה ויסייע במימוש זכויותיהם. הוא יפעל להגשת בקשה לביטול כתב האישום. הפסיקה מצביעה על חשיבות השמירה על עקרונות הצדק הטבעי והגינות ההליך הפלילי. הוא יפעל להגשת בקשה לביטול כתב האישום, תוך הסתמכות על סיועו של עורך דין פלילי בעבירות מין: ליווי משפטי מקצועי והגנה בהליכים.
יתרה מכך, זוהי הדרך הנכונה להבטיח את זכויות הנאשמים ולהגן על אמון הציבור במערכת המשפט.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
