אחריות נושאי משרה בספאם: חבות אישית של מנהלים בתביעה

האם מנהלים וחברות שיווק אחראים להודעות ספאם שנשלחו על ידי ספק חיצוני?

כן, בית המשפט העליון קבע כי אחריות נושאי משרה בספאם חלה גם כאשר המפרסם השתמש בחברת פרסום חיצונית. כאשר המפרסם ידע על המשלוח או אישרר אותו בדיעבד, הוא נושא באחריות נזיקית מלאה. בנוסף, נושאי משרה ובעלי שליטה עלולים לחוב בתובענה ייצוגית, ללא צורך בהרמת מסך.

סוגיית אחריות נושאי משרה בספאם מעסיקה רבות את עולם העסקים והמשפט המסחרי. לפיכך, עסקים רבים משכירים ספקי דיוור חיצוניים כדי להפיץ מסרים שיווקיים. עם זאת, ההתנהלות אינה מעניקה חסינות מפני תביעות ענק. בית המשפט העליון הבהיר הלכה זו במסגרת רע״א 1621/16.

רע״א 1679/16 מתייחסת למגה אדוונסד מתמטיקל סיסטם בע״מ וניו ספורט אנד מרקטינג בע״מ. לפיכך, וכן למבקש עו״ד עמית זילברג. פסק הדין המפורט עוסק בגבולות האחריות של חברות ונושאי משרה כלפי ציבור הנמענים.

החוק והפרת האוטונומיה

סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ״ב-1982, נועד להילחם בתופעת דואר הזבל ההמוני. עם זאת, המחוקק הגדיר משלוח מסרים פרסומיים ללא הסכמה מפורשת מראש כעוולה אזרחית. בנוסף, החוק מטיל אחריות על „מפרסם“, כולל מי ששמו מופיע בהודעה או מי שעסקיו מקודמים באמצעותה.

בנוסף, סעיף 15(3) לפקודת הנזיקין קובע חריגה מפורשת: אם המזמין אישרר את המעשה המזיק או ידע עליו, הוא יישא באחריות מלאה למעשים.

חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, מאפשר לנהל הליכים ייצוגיים בעילות אלו. לכן, מפרסמים עלולים לעמוד מול תביעות כספיות משמעותיות המוגשות בשם קבוצות נפגעים רחבות.

ההליך בבית המשפט העליון ונסיבות המקרה

בית המשפט העליון דן בשתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת״צ 44664-03-15. עם זאת, המשיבים, עמית זילברג וגלעד זפרן, קיבלו הודעות דואר אלקטרוני ומסרונים ללא הסכמתם. ההודעות הציעו השתתפות קבוצתית בהגרלות שערך מפעל הפיס. בעקבות זאת, המשיבים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שלוש חברות שיווק: מגה.

לוטונט וניו ספורט.

התובענה הוגשה גם נגד בעלי המניות והמנהלים היחידים בחברות: יאן מילר, מיכה שריג ואברהם לוי. כתוצאה מכך, וכן נגד חברת ההפצה לוג טק ומנהלה צח כרמלי. בית המשפט המחוזי אישר את ניהול התובענה הייצוגית נגד המבקשים. אך דחה את הבקשה נגד מפעל הפיס עצמו.

על החלטה זו הגישו החברות ומנהליהן בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.

טענות המבקשים מול טענות הנמענים

המבקשים העלו טענות הגנה מקדמיות ומהותיות. ראשית, הם טענו שההודעות שוגרו על ידי חברת פרסום חיצונית ללא מעורבותם. שנית, הם טענו שההצעות שהציעו אינן „דבר פרסומת“. שלישית, הם טענו שאין הצדקה לבצע הרמת מסך ולהטיל חבות אישית.

עם זאת, המשיבים הוכיחו שהחברות ידעו על המשלוחים משיחות טלפון מתועדות עם נציגי המכירות. לעומת זאת, יתרה מכך, המשיבים הדגישו כי ספאם מהווה מטרד ציבורי מובהק. ולכן פגע באוטונומיה ובפרטיות של הנמענים.

הכרעת בית המשפט העליון: אחריות נושאי משרה בספאם

כבוד השופטת א' חיות בחנה את הסוגיות המרכזיות ודחתה את מרבית טענות המבקשים. בית המשפט קבע כי התקשרות עם קבלן הפצה אינה מנקה את המפרסם מאחריות. מאחר שהוכח שהחברות ידעו על המשלוחים, חל החריג בסעיף 15(3) לפקודת הנזיקין.

בנוסף, השופטת חיות ביססה את נושא אחריות נושאי משרה בספאם ישירות על דיני התאגידים. היא קבעה שמנהל יחיד ובעל שליטה בחברה קטנה אחראים לעוולות שבוצעו במסגרת תפקידם. הכרעה זו אינה דורשת הרמת מסך תאגידי, אלא נשענת על חבות אישית בנזיקין.

בית המשפט פסק גם שהצעה חינמית נופלת תחת הגדרת „דבר פרסומת“. לכן, הדחה את טענת „זוטי דברים“ והכיר בפגיעה באוטונומיה כנזק בלתי ממוני בר-פיצוי בתובענה ייצוגית.

הערעור קיבל קבלה בנקודה מצומצמת אחת: הקבוצה המיוצגת תצומצם לנמענים שקיבלו הודעות שהן קידמו את עסקי המבקשים. נמענים של מוצרי מפעל הפיס שאינם קשורים למבקשים הוצאו מגדר הקבוצה.

השוואת ערוצי החבות בתביעות ספאם

מה עושים כאשר מתמודדים עם תביעת ספאם ייצוגית

• בדיקת מאגרי ההסכמות. איתרו תיעוד הסכמות מפורשות של כל הנמענים ברשימת התפוצה.
• בחינת ההסכם מול חברת הדיוור. בחנו תנאי התקשרות עם קבלן ההפצה ומנגוני פיקוח שהופעלו.
• צמצום חשיפת נושאי משרה בספאם. הציגו נתונים המפרידים בין שיקול דעת ניהולי לפעולות ההפצה.
• הגשת תחשיב נזק נגדי. ספקו לבית המשפט נתונים מדויקים על היקף ההודעות כדי לסתור תחשיבי תביעה מנופחים.

שאלות ותשובות