אלימות במשפחה השלכות משפטיות: הגנה וזכויות הקורבן

בתוך המאבק להגנה על קורבנות אלימות במשפחה, יש להבין גם את ההשלכות של אלימות מילולית בגירושין: השפעות וצעדים משפטיים.

עקרונות משפטיים מרכזיים בהגנה על קורבנות

דיני הענישה בישראל רואים באלימות במשפחה סוג חמור במיוחד של תקיפה. המדינה מחויבת להגן על חירותו ובטחונו של כל פרט, במיוחד כאשר התוקף הוא בן משפחה. בתי המשפט מדגישים באופן עקבי את ההגנה על שלומה הגופני, ביטחונה האישי ושלוות הנפש של הקורבן. כפי שבא לידי ביטוי גם במאמר על פגיעה רגשית של ילד בגירושין, מערכת המשפט נוקטת עמדה ברורה בנוגע להגנה על הקורבנות.

לכן, גזרי הדין משקפים לעיתים קרובות עונשים מחמירים, גם כאשר לעבריין יש בעיות בריאותיות, כדי להבטיח הרתעה והגנה על הקורבנות.

הבנת המקרה: רע״פ 1536/20 – מאיר אלבז נגד מדינת ישראל

בבקשה לרשות ערעור זו, בית המשפט העליון דחה את ניסיונותיו של מאיר אלבז להשיג הקלה מעונש המאסר בפועל בן 12 החודשים שהוטל עליו על ידי בית משפט השלום. אלבז הורשע בשלושה אירועי תקיפה נפרדים נגד אשתו: דחיפת כיסא לעברה, חבטה בפניה, איום בסכין וביצוע, וכן דקירה בשנת 2018.

בית משפט השלום גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי של 4,000 ש״ח לקורבן. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על חומרת העונש.

בית המשפט העליון אישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. המותב, בהרכב השופטים אלרון, פרידמן-פלדמן, אברבנאל, וזנדברג, הדגיש כי מעשיו של אלבז מהווים פגיעה מתמשכת בקורבן. הם ציינו כי נוכח ההרשעות הקודמות של אלימות במשפחה בשנת 2010, הסכנה שנשקפת מהנאשם עלתה על שיקולי הבריאות האישית שלו. לפיכך, בית המשפט סירב להעניק רשות לערעור.

במצבים כאלה, גירושין בעקבות אלימות מילולית יכולים להוות צעד הכרחי.

מצב בריאותי לעומת בטיחות ציבורית

סירובו של בית המשפט להתחשב במצבו הבריאותי של אלבז מדגיש את סדר העדיפויות של המערכת. בעוד שחוסר היכולת הפיזית של העבריין הוא נסיבה מקלה, בית המשפט קבע כי אלימותו לא הופסקה עקב כך. האלימות נמשכה, למרות מצבו הבריאותי המתדרדר.

גישה זו אושררה שוב ושוב בהחלטות קודמות, ומבהירה כי בתי המשפט מעדיפים את ההגנה על הקורבנות על פני התחשבות במצבו הרפואי של העבריין.

השלכות מעשיות לעורכי דין המייצגים קורבנות

כאשר מעורבים אלימות במשפחה ובריאות העבריין, יש לעורכי הדין לנקוט בגישה פרואקטיבית:

• אספו תיעוד מפורט של מעשי האלימות, כולל דוחות משטרה, תיעוד רפואי וחשבונות עדים.
• הדגישו את ההשפעה המצטברת על הקורבן, במיוחד כאשר יש היסטוריה של התעללות חוזרת.
• הציגו בטיעון לעונש את הסכנה הצפויה מהעבריין, תוך התייחסות לכל בעיה בריאותית קיימת אך מבלי לאפשר לה לשמש כעילה להקלה בעונש.
• במידת האפשר, תמכו בבקשה לענישה מחמירה באמצעות חוות דעת מומחים המצביעות על הסיכון המתמשך.

זכויות קורבנות בהליך הפלילי

לקורבנות אלימות במשפחה יש מספר זכויות מוגנות במסגרת החוק הפלילי בישראל. הם זכאים להגנה על ביטחונם האישי, לגישה לשירותי סיוע, ולפיצוי עבור הנזק שנגרם להם. הפסיקה, כולל פסק הדין בעניין אלבז, מבטיחה כי זכויות אלה יישמרו על ידי הטלת גזרי דין המשקפים הן את חומרת המעשים והן את הצורך בהרתעה.

השלכות רחבות יותר על מערכת המשפט

החלטתו של בית המשפט העליון מחזקת את עמדת המדינה כשומר הבטיחות הציבורית. היא מעבירה מסר ברור: העדפת בריאותו של העבריין אינה באה על חשבון ביטחונו של הקורבן. החלטות כאלה גם מעודדות קורבנות אחרים לדווח על אלימות, בידיעה שהמערכת המשפטית תייחס עדיפות להגנתם.

מתי כדאי לשקול גישור או ייעוץ משפטי נוסף

אלימות במשפחה היא נושא טעון רגשית. בעוד שההליך הפלילי שומר על שלטון החוק, גישור או ייעוץ משפחתי עשויים לסייע במקרים שבהם שוררים יחסי תלות בין הקורבן לתוקף. עורכי דין צריכים להעריך כל מקרה לגופו ולבדוק אם קיימות דרכים חלופיות לפתרון הסכסוך שמגנות על הקורבן תוך התחשבות במצבו הבריאותי של העבריין, במיוחד כשקיימת מודעות לפגיעה רגשית בילד: זיהוי, השלכות ועילות תביעה.

אם אתה או מישהו שאתה מכיר זקוק להגנה מפני אלימות במשפחה, אל תהסס לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. סעד משפטי מתאים יכול לשנות את המצב מהרסני לבטוח. תמיד יש לבקש הדרכה מקצועית המותאמת לנסיבות הספציפיות שלך.

שאלות ותשובות