דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דין פלילי / העמדה לדין על זילות בית המשפט: מתי הפרקליטות תגיש
דין פלילי

העמדה לדין על זילות בית המשפט: מתי הפרקליטות תגיש

ע
עו״ד ארגוב ארצי | | 7 דקות קריאה
האם בית המשפט יורה על העמדה לדין על זילות בית המשפט בעקבות התבטאות חריפה?
בית המשפט העליון נמנע ככלל מלהתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה שלא לפתוח בחקירה או לא להגיש כתב אישום. נקיטת הליך פלילי בשל ביקורת על מערכת השפיטה מחייבת ריסון מירבי כדי להגן על חופש הביטוי. התביעה תורה על אישום רק במקרים חריגים שבהם קיימת ודאות קרובה לפגיעה קשה, רצינית וחמורה באמון הציבור בבתי המשפט.

סוגיית האיזון בין כבוד מערכת השפיטה לבין חופש הביטוי מעוררת מתח רב בחברה דמוקרטית. לפיכך, עבירת זילות בית המשפט מעוגנת בסעיף 255 לחוק העונשין, התשל״ז-1977. העבירה נועדה למנוע פגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפטית. עם זאת, רשויות התביעה נוקטות מדיניות של איפוק רב.

במסגרת זו, מדיניות התביעה נוגעת ישירות אל שאלת העמדה לדין על זילות בית המשפט במקרים שבהם מושמעת ביקורת בוטה נגד שופטים.

פרשת בג״ץ 506/89 ידידיה בארי, עו״ד נ' אמירה כוכבא-שבתי, דורית בייניש וד״ר מתתיהו פלד. בנוסף, נולדה בעקבות אירוע מחוץ לאולם הדיונים. ביום 18.10.1988 פסק בית המשפט העליון בערעור בחירות 2/88. בית המשפט החליט לפסול רשימת מועמדים שביקשה להתמודד בבחירות לכנסת.

מיד לאחר מתן פסק הדין. עם זאת, עמד חבר הכנסת לשעבר ד״ר מתתיהו פלד ברחבת החזית של בית המשפט. לפי הנטען, פלד השמיע אמירה חריפה ופוגענית. הוא אמר: ״זו בושה לבית המשפט העליון שיושבים בו שני שופטים אשר החליטו לפסול רשימה על סמך 7 קטעי עיתונות״.

גרסה נוספת ייחסה לו את המילים: ״זה לא מוסיף כבוד לבית המשפט העליון ששניים כאלה יושבים בו״.

בעקבות הדברים, פנה עו״ד ידידיה בארי למשטרת ישראל בתלונה רשמית. כתוצאה מכך, המשטרה בחנה את התלונה והחליטה שלא לפתוח בחקירה. היא קבעה כי המעשה אינו מגלה עבירה פלילית.

העותר לא השלים עם החלטת המשטרה. לפיכך, הוא הגיש ערר לפרקליטת המדינה, הגב' דורית בייניש. לעומת זאת, לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ״ב-1982. ביום 7.6.1989 דחתה פרקליטת המדינה את הערר.

פרקליטת המדינה הסבירה. לדוגמה, כי קיים ספק לגבי קיומה של כוונה פלילית מיוחדת הנדרשת לפי סעיף 255 לחוק העונשין. בנוסף, היא ציינה כי ייתכן שחלה על פלד החסינות המהותית הנתונה לחברי כנסת. בעקבות החלטה זו, עתר עורך הדין לבג״ץ.

התביעה הפלילית וסוגיית העמדה לדין על זילות בית המשפט

חוק סדר הדין הפלילי מעניק לתובע שיקול דעת רחב. לדוגמא, סעיף 62 לחוק קובע כי תובע רשאי להימנע מהעמדה לדין כאשר אין במשפט ״עניין לציבור״. תובע אינו פועל באופן אוטומטי גם אם קיימות ראיות לכאורה.

כאשר נבחנת השאלה של העמדה לדין על זילות בית המשפט. כלומר, על התביעה לשקול אינטרסים כבדי משקל. הגנה על המערכת השיפוטית חיונית לתפקוד החברה הדמוקרטית. מנגד, חופש הביטוי והביקורת הציבורית הם מעמודי התווך של המשטר החופשי.

שימו לב: קיומן של ראיות לביטוי בוטה אינו מחייב כתב אישום. התביעה בוחנת תמיד את חומרת הפגיעה הצפויה ואת האינטרס הציבורי בהליך פלילי.

בית המשפט העליון הבהיר בשורה של הלכות כי התערבות בהחלטות התביעה תישמר למקרים קיצוניים בלבד. אולם, עילות ההתערבות מצומצמות למצבים שבהם נפל בהחלטה פגם מהותי. חוסר תום לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות.

טענות הצדדים בעתירה לבג״ץ

העותר טען כי התבטאותו של חבר הכנסת פגעה קשות במעמד השופטים ובכבוד המערכת המשפטית. אמנם, לטענתו, דבריו של פלד חצו כל גבול מותר. לכן, לשיטתו, היה על רשויות התביעה לנקוט הליכים פליליים כדי למנוע פגיעה באמון הציבור.

בנוסף, העותר טען. ואולם, כי אין להעניק לפלד חסינות מהותית לפי סעיף 1(א) לחוק חסינות חברי הכנסת (זכויותיהם. וחובותיהם), התשי״א-1951. לגישתו, מעשים שנעשים לצורך היבחרות לכנסת הבאה אינם חוסים תחת הגנת החוק.

לעומת זאת, המשיבים, שיוצגו על ידי פרקליטות המדינה ועורך דינו של פלד. יחד עם זאת, ביקשו לדחות את העתירה. המשיבים הדגישו את עצמאות שיקול הדעת של התביעה הכללית. הם הבהירו כי ריסון בהפעלת המשפט הפלילי כלפי התבטאויות פוליטיות משרת את הדמוקרטיה.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

ביום 11.03.1990 דחה בית המשפט העליון את העתירה. מאידך, את פסק הדין המרכזי כתב הנשיא מאיר שמגר, ובהסכמת השופטים אהרן ברק ושושנה אלוני. השופטים קבעו כי החלטת פרקליטת המדינה עומדת במתחם הסבירות, ואין עילה להתערב בה.

הנשיא שמגר הדגיש כי שלטון החוק מחייב קבלת הכרעות שיפוטיות בכבוד. מצד שני, הן כשהן לטובת בעל הדין והן כשהן לחובתו. המבחן האמיתי לכיבוד החוק נמדד דווקא בעת שדעתו של בעל הדין נדחית. חובה זו חלה על אחת כמה וכמה על חברי כנסת.

עם זאת, הנשיא שמגר קבע כי החובה לשמור על חופש הביטוי מחייבת זהירות רבה. לסיכום, אין למהר בנקיטת צעדים פליליים נגד התבטאויות שדבק בהן פגם. אלא אם קיים סיכון קרוב לוודאי לפגיעה קשה במערכת המשפט.

השופט אהרן ברק הרחיב בדעת יחיד על היחס שבין בית המשפט לחופש הביטוי. לאור, השופט ברק הבהיר כי שופטים אינם חסינים מביקורת. הם בעלי סמכות שלטונית, וככאלה עליהם להיות פתוחים לביקורת הציבור, אף כשהיא נוקבת ולא מחמיאה.

השופט ברק קבע את המבחן המנחה ליישום בעת שקילת העמדה לדין על זילות בית המשפט:

  • קיומה של פגיעה קשה, רצינית וחמורה בערך החברתי של אמון הציבור במערכת השפיטה.

  • קיומה של ״ודאות קרובה״ לכך שאמירת הדברים אכן תגרום לפגיעה הממשית הזו.

  • הכרה בכך שחופש הביטוי מכסה גם התבטאויות בוטות, מרגיזות ולא ראויות.

  • נקיטת איפוק מירבי על ידי רשויות השלטון לפני הפעלת הסנקציה הפלילית נגד ביקורת לאחר סיום המשפט.

בית המשפט הותיר בצריך עיון שתי שאלות עקרוניות. בהתאם, השאלה הראשונה נגעה ליסוד הנפשי הנדרש בסעיף 255 לחוק העונשין. והשאלה השנייה עסקה בהיקף החסינות המהותית של חברי כנסת בעת מתיחת ביקורת על פסיקה.

אזהרה: גם כאשר בית המשפט מכיר בחשיבות חופש הביטוי, התבטאות משתלחת עלולה לחשוף את הדובר לתביעות אזרחיות או להליכים משמעתיים, בהתאם לנסיבות.
השוואת עמדות הצדדים והכרעת בית המשפט בבג״ץ 506/89
הסוגיה הנדונה עמדת העותר עמדת המשיבים הכרעת בג״ץ
העמדה לדין בעבירת זילות חובה לפתוח בחקירה ולהגיש אישום אין אינטרס ציבורי בהעמדה לדין החלטת הפרקליטות סבירה, העתירה נדחתה
הגנה על חופש הביטוי האיסור על זילות גובר על ביטוי פוגעני חופש הביטוי מחייב איפוק מירבי חופש הביטוי גובר בהיעדר ודאות קרובה לפגיעה חמורה
חסינות מהותית לחבר כנסת אינה חלה על התבטאות לקראת בחירות יש יסוד להניח שהחסינות מגנה על הדובר הנושא נותר בצריך עיון, עם נטייה להכיר בחסינות

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין בבג״ץ 506/89 מהווה אבן דרך בדיני חופש הביטוי ובמשפט המנהלי. למעשה, ההלכה חיזקה את ההגנה על שיח ביקורתי כלפי מוסדות השלטון, לרבות הרשות השופטת. בית המשפט הבהיר כי אמון הציבור אינו נבנה באמצעות כפייה פלילית. אלא באמצעות פסיקה מקצועית והתנהגות שיפוטית ראויה.

ההחלטה יצרה רף גבוה מאוד להתערבות בהחלטות התביעה. אזרח המבקש לאכוף הליך פלילי על יריבו באמצעות עתירה לבג״ץ, ייתקל בנטל הוכחה כבד ביותר.

מה עושים כאשר שוקלים הגשת ערר או עתירה נגד סגירת תיק?

  1. בחינת עילת הסגירה. יש ללמוד את נימוקי המשטרה או הפרקליטות, כגון חוסר אשמה, חוסר ראיות או היעדר עניין לציבור.

  2. איסוף תשתית ראייתית תומכת. יש לבדוק אם קיימות ראיות מוצקות המבססות את יסודות העבירה, כולל היסוד הנפשי.

  3. הגשת ערר במועד. יש להגיש ערר מנומק לגורם המוסמך בפרקליטות בהתאם לסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי.

  4. הערכת סיכויי עתירה לבג״ץ. יש לקחת בחשבון את שיקול הדעת הרחב של התביעה ואת מדיניות אי-ההתערבות השיפוטית.

  5. בחינת אפיקים משפטיים חלופיים. במקרים של פגיעה אישית, כדאי לשקול הליכים אזרחיים מתאימים, כגון תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.

צריכים עזרה בלשון הרע?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

מהי עבירת זילות בית משפט לפי חוק העונשין?

סעיף 255 לחוק העונשין אוסר על אמירת דברים או פרסום כתב בכוונה לפגוע במעמדו של שופט. או כדי לבזות את דרכי השפיטה. העבירה נועדה למנוע פגיעה קשה באמון הציבור ובסמכות המערכת השיפוטית.

מתי בג״ץ יורה על העמדה לדין על זילות בית המשפט?

בית המשפט יתערב בהחלטת התביעה רק במקרים נדירים ויוצאי דופן. עליו להשתכנע כי בהחלטה שלא לתבוע נפל פגם מהותי, חוסר סבירות קיצוני. או התעלמות מוודאות קרובה לפגיעה חמורה ברשות השופטת.

האם מותר לאזרח לבקר פסק דין באופן חריף?

כן, ביקורת על פסקי דין מותרת ואף חיונית במשטר דמוקרטי. עם זאת, רצוי שהביקורת תהיה עניינית ומנומקת. ותתמקד בתוכן ההחלטה ולא בהטחת עלבונות אישיים בשופטים שישבו בדין.

האם חסינות חברי כנסת מגנה מפני אישום פלילי על התבטאויות?

חוק החסינות מעניק לחברי כנסת חסינות מהותית על פעולות והתבטאויות שנעשו במסגרת מילוי תפקידם. נטיית הפסיקה היא להכיר בהגנה זו גם כאשר מדובר בהבעת עמדה פוליטית חריפה בעקבות החלטה שיפוטית הנוגעת לסיעתם.

סיכום ומסקנות

פסק הדין בבג״ץ 506/89 מדגיש את האיזון הראוי בין שמירה על מעמד השפיטה לבין חופש הביטוי. בית המשפט העליון קבע כי התביעה הכללית נהנית משיקול דעת רחב. וכי נקיטת הליכים פליליים נגד ביקורת שיפוטית שמורה למקרי קיצון בלבד. הבנת גבולות הדין והחלטות התביעה מאפשרת להתנהל נכון בעת הגשת תלונות או עררים.

ולהימנע ממהלכים משפטיים חסרי סיכוי.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ארגוב ארצי
עו״ד ארגוב ארצי
עו"ד ארגוב ארצי (מ.ר. 56611), מומחה לדין הפלילי - מעצרים, חקירות, עבירות אלימות וסמים וערעורים. הכותב והעורך של מדריכי הדין הפלילי ב-Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום פלילי?

מידע וייצוג בפלילי