התחזות לעורך דין: השבת שכר טרחה ופיצויים על מצג שווא

תופעה של התחזות לעורך דין פוגעת פגיעה עמוקה באמון הציבור. לפיכך, אזרחים תמימים פונים לסיוע מקצועי בעת מצוקה, ומוצאים את עצמם מול גורמים חסרי הכשרה. לפיכך, בתי המשפט נוקטים ביד קשה נגד מי שמסיג את גבול המקצוע. במאמר זה נסקור פסק דין עקרוני ומאלף.

נלמד כיצד חשפה תובעת ערנית את התרמית, וכיצד השיבה לעצמה את מלוא כספה.

המקרה ממחיש את החשיבות של ערנות צרכנית בעת קבלת שירותים משפטיים. בנוסף, יתרה מכך, נפרט את הצעדים המעשיים שבהם יש לנקוט כדי לאמת את זהות המייצג. נבחן את המשמעויות המשפטיות הנובעות ממתן ייעוץ משפטי ללא רישיון כדין.

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961, קובע מסגרת ברורה וחד-משמעית לעיסוק במקצוע. עם זאת, החוק נועד להבטיח רמה מקצועית, אתיקה גבוהה והגנה על עניינם של הפונים לסיוע. סעיף 20 לחוק מייחד פעולות מובהקות אך ורק לעורכי דין מוסמכים.

בין הפעולות הייחודיות ניתן למנות ייצוג בערכאות, מתן ייעוץ משפטי ועריכת מסמכים בעלי אופי משפטי. לעומת זאת, אדם שאינו מחזיק ברישיון תקף אינו מורשה לבצע פעולות אלה תמורת שכר. כתוצאה מכך, סעיף 97 לחוק קובע עונש מאסר או קנס כנגד מי שמתחזה כעורך דין.

האיסור מגן על שלטון החוק ועל טוהר המערכת המשפטית. לעומת זאת, בית המשפט העליון הבהיר בשורה של הלכות. כי היחס בין עורך דין ללקוחו מבוסס על אמון מוחלט. כאשר אדם פועל תוך התחזות לעורך דין.

הוא רומס את יסודות האמון הללו וחושף את הציבור לנזקים כבדים.

פרטי ההליך: ת״ק (ראשון לציון) 15608-06-15 ליאת אדנה נ' איתמר מרכוס

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון דן בתביעתה של ליאת אדנה נגד איתמר מרכוס. לדוגמה, פסק הדין ניתן ביום 23.12.2015 על ידי כבוד הרשמת הבכירה דליה אסטרייכר. התובעת עתרה להשבת סך של 5,300 ש״ח ששילמה לנתבע בגין שירותים משפטיים שונים.

התובעת הכירה את הנתבע במהלך עבודתם המשותפת בחברת תקשוב. לדוגמא, לאורך כל תקופת היכרותם, הציג הנתבע את עצמו כעורך דין. הוא טען כי הוא עובד זמנית כנציג שירות בעקבות תהליך שיקום מתאונת דרכים שעבר. התובעת האמינה לדבריו וראתה בו איש מקצוע משפטי לכל דבר.

בחודש אפריל 2015 נזקקה התובעת לסיוע בעקבות חיוב שגוי של חברת תקשורת. כלומר, היא פנתה אל הנתבע, וזה הגיע לביתה וניסח עבורה שני מכתבי התראה. בעקבות המכתבים בוטל החיוב, והתובעת שילמה לנתבע 800 ש״ח במזומן כשכר טרחה, בלא קבלת קבלה.

שימו לב: גם כאשר מכתב התראה משיג תוצאה חיובית, אדם שאינו עורך דין אינו רשאי לגבות שכר עבור ניסוחו.

התרחבות ההתקשרות וגביית כספים נוספים

בחודש מאי 2015 ביקשה התובעת לשכור את שירותיו של הנתבע לתביעה נגד מעסיק קודם. אולם, הנתבע דרש סך של 3,500 ש״ח לצורך שכירת חוקר פרטי. התובעת משכה את הסכום מחשבונה ומסרה לו את הכסף במזומן ברחוב בראשון לציון.

בהמשך לכך, נפגשו השניים בבית קפה על מנת לסכם את שכר הטרחה הכולל בתיק. אמנם, הצדדים סיכמו על שכר טרחה בסך 5,000 ש״ח, והתובעת שילמה מקדמה בסך 1,000 ש״ח במזומן. בסך הכול מסרה התובעת לנתבע סכום מצטבר של 5,300 ש״ח עבור מגוון הפעולות.

בשלב זה התעורר חשדה של אם התובעת בשל התנהלותו התמוהה של הנתבע. ואולם, הפגישות נערכו בבתי קפה ובבתים פרטיים ולא במשרד עורכי דין מסודר. בעקבות זאת, פנתה התובעת לבירור בלשכת עורכי הדין ונדהמה לגלות. כי הנתבע אינו מופיע ברשימות הלשכה.

חשיפת התרמית: ההקלטות והעדויות בבית המשפט

התובעת יזמה שתי שיחות טלפון מוקלטות עם הנתבע כדי לברר את זהותו לאשורה. יחד עם זאת, בשיחות אלו עמד הנתבע על דעתו. כי הוא עורך דין מוסמך ואף מסר מספר רישיון בדוי. יתרה מזאת, הוא הפנה אותה לחפש פסקי דין בעניינו במאגרי מידע משפטיים מוכרים.

בשיחה נוספת הטיחה בו התובעת את עובדת היותו מתחזה ודרשה את השבת כספה. מאידך, הנתבע לא הכחיש את קבלת הסך של 5,300 ש״ח והבטיח להשיבו בכפוף לחתימתה. בעדותה בבית המשפט תיארה התובעת בפירוט ובכאב רב את מסכת המרמה והפגיעה באמונה.

עדה נוספת, אשר ניהלה את המוקד שבו עבדו השניים, אישרה את הדברים בעדות שבועה. מצד שני, מנהלת המוקד העידה כי הנתבע נהג להציג את עצמו שוב ושוב כעורך דין פעיל. בנוסף, התובעת הציגה התכתבויות פייסבוק שבהן כינה הנתבע עורכי דין אחרים בתואר ״קולגה״.

אזהרה: מתחזה לעורך דין עלול לטעון כי סיפק עזרה חברית בלבד כדי להתחמק מאחריות. תיעוד שיחות והודעות בזמן אמת מהווה ראיה מכרעת לסתירת טענות אלו.

טענות ההגנה של הנתבע ודחייתן המוחלטת

הנתבע הכחיש בכתב הגנתו. לסיכום, כי הציג את עצמו כעורך דין בפני התובעת או בפני אדם אחר. הוא טען כי הסביר לתובעת שאין לו הכשרה משפטית, והפנה אותה לעורכת דין מטעמו. לדבריו, התובעת חיפשה אדם בעל כושר ביטוי מעולה לצורך כתיבת מכתבים בלבד.

באשר לכספים, טען הנתבע כי קיבל 800 ש״ח בלבד עבור כתיבת שני מכתבים. לאור, הוא הכחיש קבלת 4,500 ש״ח נוספים וטען. כי דפי חשבון בנק אינם מוכיחים מסירת מזומן לידיו. כמו כן, טען כי גורמים זרים פרצו לחשבונותיו ברשתות החברתיות והשתילו בהם פרסומים כוזבים.

בית המשפט דחה את גרסת הנתבע מכל וכל וקבע כי עדותו הייתה מיתממת ומתחמקת. בהתאם, השופטת מצאה כי הנתבע התעלם מראיות מוצקות ומראיות דיגיטליות ברורות שהוצגו באולם. השופטת התרשמה עמוקות ממהימנות התובעת ומכנות דבריה, אל מול חוסר אמינותו המובהק של הנתבע.

הכרעת בית המשפט: השבה מלאה ופסיקת הוצאות

הרשמת הבכירה דליה אסטרייכר קיבלה את התביעה במלואה. למעשה, בית המשפט קבע כי הנתבע התחזה לעורך דין ורימה את התובעת לאורך כל הדרך. נקבע כי התובעת לא הייתה מתקשרת עמו אלמלא המצג השקרי שיצר בעניין מעמדו המקצועי.

בית המשפט חייב את הנתבע להשיב לתובעת את מלוא הסכום ששילמה, בסך 5,300 ש״ח. ראשית, השופטת סירבה לנכות מתוכו את הסך של 800 ש״ח בגין המכתבים המוצלחים. נקבע כי גם פעולה זו ייוחדה לעורכי דין ובוצעה תוך הסגת גבול המקצוע בניגוד לחוק.

בנוסף להשבת הכספים. שנית, חייב בית המשפט את הנתבע בתשלום הוצאות משפט ועוגמת נפש בסך 4,000 ש״ח. הסכומים נשאו הפרשי הצמדה וריבית כדין. נוכח חומרת המעשים, הורתה השופטת להעביר עותק מפסק הדין ללשכת עורכי הדין ולפרקליטות מחוז מרכז.

השוואת מאפייני שירות: עורך דין מורשה מול גורם בלתי מוסמך

השוואה בין שירות של עורך דין בעל רישיון לבין פעילות בלתי מורשית מאפיין השירות עורך דין בעל רישיון מתחזה או גורם בלתי מוסמך פיקוח אתי ודין משמעתי כפוף לחוק לשכת עורכי הדין ולכללי האתיקה פועל ללא פיקוח, כפוף לדין הפלילי והנזיקי בלבד ביטוח אחריות מקצועי תקיים בדרך כלל להגנה מפני רשלנות מקצוע יתאינו קיים, אין כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו הוצאת חשבוניות וקבלות כחוק חובה על פי חוקי המס וכללי המקצוע גבייה במזומן בדרך כלל, ללא תיעוד חשבונאי זכות ייצוג בפני ערכאות ייצוג מלא בבתי משפט שיפוטיים איסור מוחלט על ייצוג, פעולה בלתי חוקית

מה עושים במקרה של חשד למצג שווא משפטי?

1. בדיקת רישום בלשכת עורכי הדין. נכנסים לאתר לשכת עורכי הדין ובודקים במנוע החיפוש הציבורי את שם המייצג ומספר רישיונו.

2. אימות כתובת המשרד ופרטי ההתקשרות. מוודאים כי הפגישות נערכות במשרד מסודר ולא במקומות מפגש אקראיים, ציבוריים או מתחלפים.

3. תיעוד מלא של כל התשלומים. דורשים קבלה וחשבונית מס כחוק, ונמנעים מהעברת כספים במזומן ללא קבלת אסמכתה כתובה ומפורטת.

4. איסוף ראיות ותיעוד שיחות. שומרים הודעות טקסט, דפי חשבון ומקליטים שיחות שבהן מציג הגורם את מעמדו המשפטי הנטען.

5. הגשת תביעה ותלונה לגורמים המוסמכים. מגישים תביעה כספית להשבה ומדווחים למשטרת ישראל וללשכת עורכי הדין לצורך חקירה.

שאלות ותשובות

סיכום והמלצות מעשיות למניעת הונאות משפטיות

פסק הדין בת״ק (ראשון לציון) 15608-06-15 מהווה תמרור אזהרה ברור לכל מי שמנסה להפיק רווחים תוך התחזות לעורך דין. בית המשפט קיבל את תביעתה של ליאת אדנה במלואה. וחייב את איתמר מרכוס בהשבת 5,300 ש״ח ובתשלום הוצאות בסך 4,000 ש״ח. ההכרעה מדגישה כי מערכת המשפט לא תיתן יד למעשי תרמית הפוגעים בציבור.

אנו למדים מפרשה זו כי ערנות צרכנית. דרישת קבלות ובדיקה מוקדמת בפנקסי הלשכה הן פעולות הכרחיות. אם עולה בכם ספק לגבי זהות המייצג. מומלץ לעצור מיד את העברת הכספים ולהיוועץ באנשי מקצוע מוסמכים.