כאשר בית דין דתי קובע כי נישואין אזרחיים בטלים מעיקרם ואין צורך בגירושין דתיים, סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. על פי סעיף 3(ד) לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין, קביעה כזו מעבירה את ההכרעה לערכאה האזרחית. בית המשפט האזרחי מוסמך להכריז על בטלות הקשר ולמנוע מבוי סתום עבור בני הזוג. במקרים מתאימים, בית המשפט המחוזי בערעור אף יתיר את הנישואין בעצמו כדי למנוע עינוי דין.
סוגיית פירוק קשר הנישואין בין בני זוג מדתות שונות מעוררת מורכבות משפטית ניכרת. הליך של התרת נישואי תערובת דורש שילוב בין דיני המעמד האישי לבין הוראות החוק האזרחי. פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים ברמ״ש 41782-04-10 (פלונית נ' אלמוני) עוסק בדיוק במלכודת שכזו. המאמר סוקר את החלטת בית המשפט, מסביר את חלוקת הסמכויות ומעניק כלים מעשיים להתמודדות עם מצבים דומים.
חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ״ט-1969. לפיכך, מעניק מענה לבני זוג שאינם שייכים לאותה עדה דתית מוכרת. החוק עבר תיקון יסודי בשנת תשס״ה-2005. בעקבות התיקון, בית המשפט לענייני משפחה קיבל את סמכות הניהול המרכזית בתיקים אלה במקום נשיא בית המשפט העליון.
סעיף 3 לחוק קובע מנגנון סדור לפנייה אל הערכאות הדתיות. בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה פונה אל ראש בית הדין הדתי הרלוונטי. הפנייה נועדה לברר האם קיים צורך בגירושין לפי הדין הדתי. אם בית הדין הדתי קובע כי נדרשים גירושין, ההליך מועבר אליו.
לעומת זאת, סעיף 3(ד) קובע כלל אחר כאשר אין צורך בגירושין דתיים.
לפי סעיף 3(ד) לחוק, אם ראש בית הדין קובע כי אין צורך בגירושין. עם זאת, בית המשפט האזרחי ידון בבקשה בעצמו. סעיף 6 לחוק מוסיף הגדרות מהותיות להבנת התהליך:
-
התרת נישואין: מונח הכולל גירושין, ביטול נישואין וכן הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם.
-
גירושין: מונח הכולל ביטול נישואין, אך מוציא מתוכו במפורש הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם.
-
בית דין דתי: בית דין רבני, שרעי, דרוזי או נוצרי הפועל כחוק.
נסיבות המקרה בהליך רמ״ש 41782-04-10
המבקשת, אזרחית ישראלית יהודייה, נישאה בשנת 1998 בנישואין אזרחיים בקפריסין למשיב, אזרח סודני מוסלמי. כתוצאה מכך, בני הזוג חיו יחד תקופה מסוימת. עם זאת, בשנת 2003 דרכיהם נפרדו לחלוטין. מאז הפרידה, המשיב ניתק כל קשר עם המבקשת, ולשניים לא נולדו ילדים משותפים.
בחודש דצמבר 2007 הגישה האישה בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ״ש 3123/07). לעומת זאת, מאחר שלא ניתן היה לאתר את הבעל. בית המשפט אישר ביצוע תחליף המצאה באמצעות פרסום מודעה בעיתונות. חוקר פרטי העלה כי הבעל שוהה ככל הנראה בתל אביב תחת זהות בדויה.
על כן, המבקשת עתרה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה. לדוגמה, אך בית המשפט בחר לפנות תחילה לערכאה הדתית.
הפנייה לקבלת חוות דעת מבית הדין השרעי
סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה, השופטת נילי מימון. לדוגמא, פנתה לקבלת חוות דעת מבית הדין השרעי לערעורים. בית המשפט ביקש לדעת האם קיים צורך בגירושין לפי דין השריעה. בית הדין השרעי מסר חוות דעת ברורה בחודש יולי 2009.
חוות הדעת הבהירה. כלומר, כי נישואין בין מוסלמי ליהודייה שלא נערכו בכתובה לפי הדין המוסלמי הינם בטלים. בית הדין השרעי קבע כי ההסכם בטל. בנוסף, בית הדין ציין כי בני הזוג מצווים להיפרד מיד, ואם לא יעשו כן.
הקאדי יפריד ביניהם פיזית.
החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים
ביום 17.1.2010 ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה. אולם, בית המשפט פירש את חוות הדעת כקביעה המחייבת הליך דתי. לפיכך, בית המשפט קבע. כי סיום הקשר צריך להתבצע באמצעות גירושין או הפרדה בבית הדין השרעי.
בית המשפט הפנה את הצדדים אל בית הדין השרעי להמשך ההליך. אמנם, החלטה זו יצרה מבוי סתום עבור המבקשת. בית הדין הדתי קבע כי אין נישואין תקפים, ואילו בית המשפט האזרחי סירב לדון בתיק.
אזהרה: הפניה שגויה לבית דין דתי שאינו מכיר בתוקף הנישואין עלולה להוביל לחוסר מעש ממושך. במצב כזה, הצד המבקש להיפרד עלול להיוותר כבול בנישואין אזרחיים רשומים לאורך שנים ארוכות.
פרשנות סמכות השיפוט לצורך התרת נישואין אזרחיים
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. ואולם, אשר נדונה כערעור בפני כב' השופט משה דרורי. המערערת טענה כי בית משפט קמא שגה בפרשנות חוות הדעת. לטענתה, בית הדין השרעי קבע בטלות מעיקרא ולא דרש גירושין דתיים.
השופט דרורי ניתח את הדין וקיבל את עמדת המערערת במלואה. יחד עם זאת, בית המשפט הדגיש כי המונח ״גירושין״ בחוק אינו כולל הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם. כאשר בית דין דתי קובע שהסכם הנישואין בטל מעיקרו, הוא למעשה קובע שאין צורך בגירושין.
משכך, חל סעיף 3(ד) לחוק המעביר את הסמכות באופן בלעדי לבית המשפט לענייני משפחה. מאידך, בית המשפט הבהיר. כי הדרישה להפרדה פיזית של הצדדים אינה מהווה פעולה שיפוטית של התרת נישואין. מכיוון שבני הזוג כבר חיו בנפרד במשך שנים, הדרישה התקיימה ממילא במציאות.
שימו לב: במקרה של נישואי תערובת, מן הראוי שבית המשפט יפנה לשתי הערכאות הדתיות של שני בני הזוג (לרבות בית הדין הרבני), ולא רק לערכאה של אחד מהם, כדי לוודא שאין מניעה הלכתית להינשא מחדש.
הכרעת בית המשפט המחוזי בבקשת התרת נישואי תערובת
בית המשפט המחוזי לא הסתפק בקביעת הסמכות העקרונית. מצד שני, השופט דרורי בחן האם נכון להחזיר את התיק לערכאה הראשונה. בהתחשב בכך שחלפו שנים רבות מאז פתיחת ההליך, ונוכח מצבה הרפואי והכלכלי של האישה. בית המשפט החליט להכריע בבקשה לגופה.
ההכרעה התבססה על סעיף 5(ג) לחוק, הקובע כי הסכמת בני הזוג משמשת לעולם עילה לגירושין. לסיכום, השופט דרורי קבע כי ניתן ללמוד על הסכמת הבעל מתוך התנהגותו. ניתוק הקשר במשך שמונה שנים והיעלמותו המוחלטת מהווים ראיה ברורה לרצונו בסיום הנישואין.
בנוסף, בית המשפט למד בהיקש מהוראות חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, תש״ע-2010. לאור, לפי אותו חוק, חלוף שנה ללא איתור בן הזוג מקים עילה להתרת הקשר. במקרה הנוכחי, חלפו שמונה שנות נתק מוחלט. לפיכך, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן מלא.
בפסק הדין האופרטיבי, השופט משה דרורי נתן פסק דין הצהרתי הקובע כי נישואי הצדדים בטלים. בהתאם, כמו כן, בית המשפט חייב את המשיב בהוצאות משפט. ובשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש״ח לטובת לשכת הסיוע המשפטי. בכך שחרר בית המשפט את האישה מכבלי הנישואין.
טבלה: השוואת סמכויות בהליכי התרת נישואין אזרחיים
השוואת מסלולי סמכות השיפוט לפי עמדת בית הדין הדתי עמדת בית הדין הדתי הסעיף הרלוונטי בחוקה ערכאה המוסמכת לד המשמעות המעשית עבור הצדדים נדרש גט או גירושין דתיים סעיף 3(ג) לחוק בית הדין הדתי הנוגע בדברה צדדים מנהלים הליך גירושין דתי בבית הדין הנישואין בטלים מעיקרם ואין צורך בגט סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה בית המשפט האזרחי מתיר את הנישואין בפסק דין הדין הדתי אינו מאפשר גירושין סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה בית המשפט האזרחי מוסמך להתיר את הקשר ישירות לא נמסרה תשובה תוך 3 חודשים סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה סמכות השיפוט חוזרת במלואה לבית המשפט האזרחי
שלבים מעשיים לניהול הליך להתרת נישואין
כאשר בני זוג מעורבים מבקשים לסיים נישואין אזרחיים, עליהם לפעול בצורה מסודרת:
-
איסוף מסמכים ראשוני. יש להצטייד בתעודת הנישואין המקורית כשהיא מתורגמת ומאומתת, וכן בהוכחות למקום המגורים המשותף האחרון.
-
הגשת תובענה לערכאה המתאימה. מגישים בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך לפי מקום המגורים.
-
בירור עמדת בתי הדין הדתיים. בית המשפט מפנה שאלות מוגדרות לראשי הערכאות הדתיות של שני בני הזוג.
-
איתור הצד השני וביצוע המצאה. אם בן הזוג נעלם, מגישים בקשה מנומקת לתחליף המצאה בעיתונות או ברשתות המדיה.
-
מתן פסק דין הצהרתי. בהתאם לתשובות בתי הדין או בהיעדר הגנה, בית המשפט נותן פסק דין המצהיר על בטלות הנישואין.
שאלות ותשובות
לאיזו ערכאה מגישים בקשה עבור התרת נישואי תערובת?
הבקשה מוגשת תמיד תחילה לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה הוא הגורם המוסמך לפנות לערכאות הדתיות. ולבחון האם קיימת סמכות ייחודית לאחת מהן.
מה קורה אם בית הדין הדתי קובע כי הנישואין בטלים מעיקרם?
במצב שבו בית הדין קובע כי הנישואין בטלים מעיקרם, אין צורך בגירושין דתיים. כתוצאה מכך, הסמכות נותרת בידי בית המשפט לענייני משפחה, אשר יכריז על בטלות הנישואין בעצמו.
כיצד פועלים כאשר לא ניתן לאתר את בן הזוג?
אם בן הזוג נעלם או מתחמק, ניתן לבצע חקירה פרטית ולהציג לבית המשפט דוחות איתור. לאחר מכן, מבקשים לבצע תחליף המצאה בדרך של פרסום בעיתונות. וממשיכים בהליך לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה.
מדוע בית המשפט לענייני משפחה לא פנה לבית הדין הרבני?
השופט דרורי מתח ביקורת על כך שבית משפט קמא פנה רק לבית הדין השרעי. נקבע כי ככלל. ראוי לפנות לערכאות הדתיות של שני הצדדים כדי להבטיח מענה שלם המאפשר לשני בני הזוג להינשא מחדש בעתיד.
משמעות ההכרעה והשלכותיה המעשיות
פסק הדין ברמ״ש 41782-04-10 מהווה עוגן משפטי משמעותי עבור זוגות מעורבים. השופט דרורי קבע הלכה מעשית המונעת הותרת אדם במצב של עגינות אזרחית. כאשר הדין הדתי שולל את עצם תוקף הנישואין, הערכאה האזרחית חייבת להתערב ולהעניק סעד מהיר.
בנוסף, פסק הדין מדגים את חשיבות הגישה ההומנית והיעילה בערכאת הערעור. במקום להשיב את הצדדים לדיונים נוספים בבית המשפט לענייני משפחה, הערכאה הגבוהה הכריעה בסוגיה מיד. הכרעה זו מעניקה הגנה משפטית ברורה ומונעת עינוי דין ממושך מאנשים הנתונים במצוקה אישית וכלכלית.
