כן, הצבא רשאי לדרוש תיאום טכני מוקדם מול החמ״ל לצורך כניסה לבסיס כליאה מאובטח מחוץ לשעות הפעילות הרגילות. דרישה לוגיסטית זו אינה מהווה חסם מהותי, ואינה פוגעת שלא כדין בזכות ההיוועצות או בהליך ההוגן של החייל. רשויות הכליאה מחויבות לאפשר את המפגש בהקדם ולא להערים קשיים מיותרים.
מעצר צבאי מציב אתגרים ייחודיים בפני חשודים ובני משפחותיהם. לפיכך, בעת פתיחה בחקירה פלילית, זכות ההיוועצות של חייל עצור מהווה אבן יסוד להבטחת הליך הוגן. פסק הדין המרכזי של בג״ץ 7071/11, רב״ט שרון כהן נ' הפרקליט הצבאי הראשי ואח'. עסק באיזון העדין בין צורכי הביטחון והמשמעת הצבאית לבין זכויות העציר.
במאמר זה נסקור את ההליך המשפטי המרתק שהוביל לשינוי פקודות הצבא. בנוסף, נבחן את גבולות חובת התיאום מול בסיסי הכליאה, ונעניק כלים מעשיים לחיילים ולבני משפחותיהם.
זכותו של אדם להיוועץ בעורך דין בעת מעצר היא זכות יסוד מוכרת וחשובה. עם זאת, זכות זו נועדה להבטיח את תקינות החקירה ולמנוע הודאות שווא או פגיעה בזכויות החשוד. בהקשר הצבאי, פקודות הצבא מסדירות את אופן מימוש הזכות הזו במתקני החקירה והכליאה.
הוראה מס' 5136 של קצין חיל המשטרה הצבאית הראשי עוסקת בנושא של היוועצות בעורך דין. כתוצאה מכך, ומסירת מידע על מעצר. בנוסף, הוראת קמצ״ר 3204 מסדירה את סדרי הביקורים בתוך בסיסי הכליאה. הוראות אלו נועדו ליישר קו עם הסטנדרטים המקובלים בחברה האזרחית.
תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של מתקן צבאי סגור.
שימו לב: מימוש זכות ההיוועצות של חייל עצור בשיחת טלפון ראשונית אינו שולל את זכותו להיפגש פנים אל פנים עם עורך דינו בהמשך הדרך.
בג״ץ 7071/11: המקרה של רב״ט שרון כהן
העותר, רב״ט שרון כהן, עוכב לחקירה בחשד לשימוש בסם מסוכן ולאחר מכן נעצר. לעומת זאת, כרבע שעה לאחר ההחלטה על מעצרו, יצר העותר קשר טלפוני ראשוני עם סנגורו. הסנגור ביקש להיפגש עמו בדחיפות עוד באותו הלילה, בשעה 2:00 לפנות בוקר. בבסיס כליאה 394 שבמחנה צריפין.
רשויות בסיס הכליאה סירבו לאפשר את הביקור הלילי. לדוגמה, הגורמים בבסיס קבעו כי הפגישה תתקיים למחרת היום במהלך שעות הביקור הרגילות. בסופו של יום, עורך הדין פגש את מרשו רק בשעה 18:00. לאחר שניהל מגעים ממושכים מול מפקדי הבסיס.
בעקבות האירוע, פנה עורך הדין בעתירה עקרונית לבית המשפט הגבוה לצדק. לדוגמא, בג״ץ 7071/11 רב״ט שרון כהן נ' הפרקליט הצבאי…21.11.2012 הציף שאלה רחבה הנוגעת לכלל חיילי צה״ל. אף שהעותר עצמו כבר לא יכול היה להפיק תועלת ישירה מהסעד. בית המשפט בחר לדון בעתירה עקב חשיבותה הציבורית המכרעת.
טענות הצדדים בעתירה העקרונית
העותר טען כי מניעת פגישה מיידית פוגעת באופן חמור בזכות להליך הוגן. כלומר, לטענתו, אין להגביל את המפגש מטעמי נוחות מנהלית של מתקן הכליאה. ויש לאפשר כניסה ללא תיאום מראש בכל שעות היממה.
מנגד, המשיבים – הפרקליט הצבאי הראשי. אולם, קצין משטרה צבאית ראשי והיועץ המשפטי לממשלה – טענו כי העתירה תיאורטית ודינה להידחות. הם הדגישו כי במתקני מצ״ח החקירתיים מתאפשרים מפגשים גם בלילה. אך בסיס כליאה דורש שמירה על סדר ומשמעת.
במהלך ההליך המשפטי חל מפנה דרמטי. אמנם, בעקבות הערות השופטים, הצבא תיקן את הוראת קמצ״ר 3204 והוסיף לה את פרק 5ה. התיקון קבע עקרונות חדשים:
-
כל כלוא זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו בהקדם.
-
שעות הפעילות הרגילות לביקורים נקבעו לשעות 08:00 עד 17:00 בכל יום.
-
עצור הנתון במעצר עד 48 שעות זכאי למפגש גם מעבר לשעות הפעילות. ואולם, בתיאום מראש מול החמ״ל.
-
הסוהרים יתעדו כל ביקור כזה בתיק הכלוא באופן מסודר.
הכרעת בג״ץ: חובת תיאום מול זכות ההיוועצות
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דן במחלוקת שנותרה לאחר תיקון הפקודות. יחד עם זאת, השופט י' עמית, יחד עם המשנָה לנשיא מ' נאור והשופט נ' סולברג. קבעו כי עדכון ההוראות יישם את עיקר הסעד המבוקש. בית המשפט אישר כי התוצאה האופרטיבית המעוגנת בהוראות היא.
כי (1) כל כלוא זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו בהקדם.
באשר לדרישת התיאום המוקדם, בית המשפט קבע כי מדובר בדרישה טכנית ולגיטימית לחלוטין. מאידך, בסיס הכליאה בצריפין ממוקם בתוך מחנה צבאי סגור ומאובטח. כניסה למתחם כזה מחייבת ממילא אישור ביטחוני מול מחלקת האישורים.
בית המשפט הדגיש. מצד שני, כי אין מדובר בבקשת אישור מהותי שיש לרשויות שיקול דעת לסרב לה ללא הצדקה. השופטים הביעו אמון כי הצבא לא יערים קשיים מיותרים על עורכי הדין. והבהירו כי שערי בית המשפט יישארו פתוחים אם יתעוררו כשלים ביישום ההוראה.
לפיכך, בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו על תנאי וקבע. לסיכום, כי העתירה מיצתה את עצמה.
אזהרה: מסירת גרסה בחקירת מצ״ח ללא קבלת ייעוץ משפטי עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך בקו ההגנה של החייל בבית הדין הצבאי.
מה עושים בעת מעצר חייל? שלבי פעולה
מעצר ראשוני הוא אירוע מלחיץ ואינטנסיבי. בהתאם, כדי להבטיח את מימוש זכויות החשוד בצורה הטובה ביותר, מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:
-
עמידה על הזכות הבסיסית. דרשו מהחוקרים ליצור קשר טלפוני מיידי עם סנגור או עם הסניגוריה הציבורית.
-
הודעה מהירה למשפחה. עדכנו את בני המשפחה בדבר המעצר ומיקום בסיס הכליאה שבו אתם שוהים.
-
תיאום מוקדם של הסנגור מול החמ״ל. על עורך הדין לפנות לחמ״ל בסיס הכליאה לצורך תיאום הגעתו מחוץ לשעות השגרה.
-
שמירה על זכות השתיקה עד להיוועצות. הימנעו ממתן תשובות מהותיות בחקירה בטרם שוחחתם פנים אל פנים עם עורך דינכם.
שאלות ותשובות
האם חייל עצור זכאי לדבר עם עורך דין מיד עם מעצרו?
כן, פקודות הצבא מחייבות לאפשר לחייל עצור ליצור קשר טלפוני עם סנגורו בהקדם האפשרי לאחר החלטת המעצר. למעשה, זכות זו נועדה להבטיח כי החייל יקבל הדרכה ראשונית לגבי זכויותיו בחקירה.
האם סנגור יכול להגיע לבסיס כליאה צבאי באמצע הלילה?
הסנגור רשאי להגיע גם בשעות הלילה אם החייל עצור פחות מ-48 שעות. לשם כך, על עורך הדין לבצע תיאום מוקדם מול חמ״ל בסיס הכליאה בהתאם להוראות הצבא המעודכנות.
מדוע בית המשפט העליון אישר את חובת התיאום מראש?
בית המשפט קבע כי תיאום מול החמ״ל הוא דרישה טכנית סבירה הנובעת משיקולי אבטחה. מאחר שבסיסי כליאה רבים שוכנים בתוך מחנות צבאיים סגורים. כניסה אליהם מחייבת רישום ותיאום לוגיסטי מקדים.
מה קורה אם רשויות בסיס הכליאה מסרבות לתאם ביקור עורך דין?
סירוב שרירותי או העמדת קשיים בלתי סבירים מהווים פגיעה בזכות ההיוועצות ובהליך ההוגן. במקרה כזה, עורך הדין יוכל להעלות טענות אלו בפני בית הדין הצבאי. ואף לעתור שוב לבג״ץ במקרים עקרוניים.
סיכום ההלכה המשפטית ומשמעותה
ההליך בבג״ץ 7071/11 הוביל לשינוי מהותי בהוראות הפיקוד הצבאיות. והרחיב את ההגנה על זכות ההיוועצות של חייל עצור. בית המשפט העליון יצר איזון ראוי בין צורכי הביטחון. והאבטחה של מתקני הצבא לבין זכות היסוד להליך הוגן.
דרישת התיאום הלוגיסטי מול החמ״ל אינה שוללת את הזכות למפגש, אלא מסדירה אותה באופן מעשי. במצבים של מעצר צבאי וחקירות מצ״ח. ליווי משפטי מקצועי ומיידי הוא קריטי לשמירה על עתידו של החייל.
