בקצרה: בפסק הדין רע״א 270/01 קבע בית המשפט העליון כי חברת שמירה אינה בהכרח ״שומר שכר״ הנושא באחריות מוגברת לפי חוק השומרים. השאלה נבחנת לפי היקף השליטה בפועל בנכס, כפי שהיא עולה מהחוזה בין הצדדים. כאשר לחברה אין סמכות על הגידור ועל תקינות אמצעי הביקורת, אחריותה מוגבלת לרשלנות בלבד, ועל התובע להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. בית המשפט אף קבע כי הכלל ״הדבר מדבר בעדו״ שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין אינו חל בנסיבות אלה.
מתי חברת שמירה נחשבת ״שומר שכר״? בית המשפט העליון קבע כי לא כל שמירה מקימה אחריות מוגברת לפי חוק השומרים. פסק הדין רע״א 270/01, תמנון שירותי מיגון אבטחה וכח אדם (1993) בע״מ נ' אליהו חברה לביטוח בע״מ, שניתן בבית המשפט העליון ביום 19.02.2003, עסק בשאלה מרכזית בדיני השמירה. הוא מבהיר מתי חברת שמירה השומרת על מתחם נחשבת ״שומר שכר״. הוא קובע מתי אחריותה מוגברת לפי חוק השומרים, ומתי אחריותה מוגבלת לנזקים שנגרמו ברשלנותה בלבד. סוגייה זו עלתה בעקבות פריצה וגניבת ציוד ממחסן שהיה אמור להיות מאובטח על ידי חברת שמירה, ותביעת שיבוב שהגישה חברת הביטוח ששילמה את תגמולי הביטוח. פסק הדין משמש מצפן חשוב למזמיני שירותי שמירה ולחברות האבטחה כאחד.
הבנת סוגיית חברת שמירה שומר שכר
הסוגייה המשפטית המרכזית בפסק הדין נגעה לשאלה האם חברת שמירה, המאבטחת מתחם ללא סמכות לטפל בגידור או בתקינות אמצעי הביקורת באתר, ״מחזיקה״ בנכס. סעיף 1(א) לחוק השומרים, התשכ״ז-1967, קובע תנאי יסודי לתחולת אחריות מוגברת של שומר שכר. בנוסף, נבחן האם מתקיימים בנסיבות העניין תנאי הכלל ״הדבר מדבר בעדו״ שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כלל זה מאפשר להטיל על חברת השמירה אחריות ברשלנות, אף בהיעדר קשר סיבתי מוכח.
חברת שמירה שומר שכר הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, ההבחנה בין אחריות מוגברת לאחריות רגילה הינה קריטית. כאשר חברת שמירה נחשבת ״שומר שכר״, אחריותה לנזקי הנכס חמורה יותר. היא חלה אלא אם הנזק נגרם עקב נסיבות שלא יכלה לחזות או למנוע. לעומת זאת, אם אחריותה מוגבלת לרשלנות רגילה. חשוב לציין כי רמת האחריות המשפטית תלויה בנסיבות המקרה ובמבחני הרשלנות שנקבעו. שאלות של אחריות ופיצוי בגין נזקי רכוש נבחנות לרוב בליווי עורך דין נזקי רכוש ותביעות ביטוח.
על התובע להוכיח כי חברת השמירה התרשלה וכי רשלנותה היא שגרמה לנזק.
רקע האירוע וההליכים הקודמים
חברת חירות בע״מ החזיקה במגרש מגוּדר, ובו מחסנים, משרדים וציוד. בנוסף, החברה התקשרה עם חברת השמירה תמנון שירותי מיגון אבטחה וכוח אדם (1993) בע״מ. כדי שתאבטח את המתחם. לפי ההסכם, השמירה בוצעה על ידי שני שומרים בכל משמרת, בשעות מוגדרות.
תוך שימוש בנקודות ביקורת ולחצנים המחוברים למרכז בקרה. עם זאת, בסוף שבוע מסוים, אירעה פריצה לאחד המחסנים ונגנב ציוד רב. אליהו חברה לביטוח בע״מ, שביטחה את הציוד, שילמה לחברת חירות את תגמולי הביטוח. בעקבות זאת, חברת אליהו הגישה תביעת שיבוב נגד חברת השמירה תמנון.
בית משפט השלום דחה את התביעה. השופט ב' אוקון קבע כי אף שהופרו הוראות מסוימות בהסכם השמירה, לא הוכח קשר סיבתי בין ההפרות לנזק. בנוסף, הוא קבע כי חוק השומרים אינו חל בנסיבות העניין. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והפך את ההחלטה. השופטת א' קובו קבעה כי חברת השמירה היא ״שומרת שכר״ האחראית מכוח חוק השומרים. יתרה מכך, היא קבעה כי חברת השמירה אחראית גם ברשלנות מכוח הכלל ״הדבר מדבר בעדו״. מכאן הוגש הערעור לבית המשפט העליון.
| ערכאה | ההרכב | ההכרעה |
|---|---|---|
| בית משפט השלום | השופט ב' אוקון | דחה את התביעה, קבע שלא הוכח קשר סיבתי ושחוק השומרים אינו חל |
| בית המשפט המחוזי | השופטת א' קובו | קיבל את הערעור, קבע שהחברה היא שומרת שכר ואחראית גם ברשלנות |
| בית המשפט העליון | הנשיא א' ברק, השופטים י' אנגלרד וא' ריבלין | קיבל את הערעור, ביטל את פסק הדין המחוזי והשיב על כנו את פסק דין השלום |
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה
בית המשפט העליון, בהרכב הנשיא א' ברק והשופטים י' אנגלרד וא' ריבלין, קיבל את הערעור של חברת תמנון. בית המשפט קבע כי חוק השומרים אינו חל על חברת השמירה בנסיבות המקרה. הנשיא ברק הסביר כי מושג ״החזקה״ בסעיף 1(א) לחוק השומרים אינו מושג טכני-קנייני. הוא הדגיש כי זהו מושג נורמטיבי שיש לפרשו לאור תכלית החוק. פרשנות זו מתבצעת לאור השאלה האם היקף השליטה בנכס מצדיק הטלת אחריות מוגברת.
הנשיא ברק ציין כי מידת השליטה הנדרשת נבחנת, בין היתר, מכוח הוראות החוזה שבין הצדדים. כתוצאה מכך, במקרה הנדון, ההסדרים החוזיים לא התיישבו עם הטלת אחריות מוגברת של שומר שכר. לדוגמה, השומרים שהו רוב הזמן בשער אחד בלבד, ללא קשר עין עם המחסן שנפרץ. יתרה מכך, חברת השמירה לא הייתה אחראית על גידור האתר או תקינות נקודות הביקורת.
מסקנה זו נלמדת הן מכוונת הצדדים כפי שהיא עולה מהחוזה, והן משיקולי תום לב. לעומת זאת, בית המשפט העליון הדגיש כי מהיחס החוזי בין הצדדים מתבקשת המסקנה. כי על המערערת מוטלת אחריות רק על נזקים שנגרמו בשל רשלנותה.
באשר לעוולת הרשלנות, בית המשפט העליון קבע כי הכלל ״הדבר מדבר בעדו״ אינו חל. הנשיא ברק נימק זאת בכך שלא הוכח שנסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שחברת השמירה התרשלה מאשר עם המסקנה שנקטה זהירות סבירה. אחד התנאים המרכזיים לתחולתו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הוא כי אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל. תנאי זה לא התקיים במקרה זה. לפיכך, בית המשפט ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום, שדחה את התביעה. המשיבה חויבה לשאת בהוצאות המערערת, בסכום כולל של 30,000 ש״ח.
משמעות פסק הדין והשלכותיו המעשיות
פסק הדין הזה הוא אבן דרך חשובה בהבנת אחריותן של חברות שמירה. לדוגמה, הוא מבהיר כי היקף האחריות של חברות שמירה. וגורמים דומים אינו נגזר אוטומטית מעצם עיסוקם בשמירה. אלא, הוא תלוי בניתוח קונקרטי של הוראות החוזה בין הצדדים.
ניתוח זה כולל את היקף השליטה שהוענקה להם בפועל. לדוגמא, האם הוטלה עליהם אחריות לתחזוקת אמצעי האבטחה, וכוונת הצדדים כפי שהיא עולה מההסכם.
הפסיקה קובעת אמות מידה חשובות להבחנה בין ״שומר שכר״ הנושא באחריות מוגברת, לבין מי שאחריותו מוגבלת לרשלנות רגילה. היא משמשת מצפן לניסוח הסכמי שמירה באופן מדויק. יתרה מכך, היא מסייעת לבחינת החשיפה המשפטית של חברות אבטחה וגורמים דומים כלפי מזמיני השירות ומבטחיהם. מומלץ כי כל חברה המתקשרת בהסכם שמירה, או חברת אבטחה המציעה שירותים, תבחן את ההסכם בקפידה. מטרת הבחינה היא לוודא התאמה בין היקף השירות הניתן לבין מידת האחריות המוטלת. לדוגמה, כאשר מוזמנת חברת שמירה, מומלץ לציין במפורש את היקף השליטה שלה בנכס. סוגיות של אחריות, רשלנות וקשר סיבתי נבחנות לרוב בליווי עורך דין נזיקין לרשלנות ואחריות, שבוחן את מידת התרומה של כל צד לנזק שנגרם.
לתשומת לב: פסק דין זה ניתן בשנת 2003 ומנתח את חוק השומרים, התשכ״ז-1967, ואת סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] כפי שחלו במועד ההכרעה. העקרונות שנקבעו בו בדבר בחינת ״החזקה״ לפי היקף השליטה החוזית ממשיכים לשמש מצפן פרשני, אך יישומם למקרה קונקרטי מחייב בחינה עדכנית של ההסכם ושל הנסיבות.
הימנעות מטעויות נפוצות בהתקשרות עם חברות שמירה
כדי להימנע ממחלוקות עתידיות ומטעויות משפטיות, חשוב להקפיד על הנקודות הבאות בעת ניסוח הסכם שמירה:
-
הגדרת היקף השליטה: יש לפרט בהסכם השמירה את היקף השליטה המדויק המוענק לחברת השמירה על הנכס. אם חברת השמירה אינה מוסמכת לטפל בגידור או בתקינות אמצעי אבטחה, יש לציין זאת במפורש.
-
אחריות לתחזוקה: ההסכם צריך להבהיר מי אחראי לתחזוקת אמצעי האבטחה (מצלמות, גדרות, לחצני מצוקה וכדומה). אי הבהרה עלולה להוביל לחוסר ודאות משפטית בעת אירוע נזק.
-
תיעוד ליקויים: חברות שמירה ומזמיני שירותים צריכים לתעד כל ליקוי באמצעי האבטחה ולפעול לתיקונו באופן מיידי. אי תיעוד או אי טיפול בבעיות עלול להתפרש כרשלנות.
-
קשר סיבתי: במקרה של נזק, על התובע להוכיח קשר סיבתי ישיר בין התרשלות חברת השמירה לבין הנזק שנגרם. פסק הדין מראה כי לא תמיד קל להוכיח קשר כזה.
אזהרה: אל תניחו שעצם התקשרות עם חברת שמירה מטילה עליה אחריות מלאה לכל נזק. כפי שמלמד פסק הדין, בהיעדר הגדרה חוזית ברורה של היקף השליטה והאחריות, החברה עשויה לחוב רק ברשלנות, והוכחת הקשר הסיבתי מוטלת על התובע. ניסוח רופף של ההסכם עלול להותיר את מזמין השירות ללא כיסוי בעת פריצה או גניבה.
ניסוח מדויק של הסכמי השמירה ימנע מחלוקות מיותרות. כלומר, הוא יבטיח שכל הצדדים יבינו את זכויותיהם וחובותיהם.
מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?
הליכים משפטיים בתחום זה עלולים להיות מורכבים. אולם, הם דורשים הבנה מעמיקה של דיני חוזים, דיני נזיקין וחוק השומרים. אם נגרם לכם נזק כתוצאה מפריצה או גניבה במתחם המאובטח על ידי חברת שמירה. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.
עורך דין המתמחה בתחום יוכל לבחון את פרטי הסכם השמירה. אמנם, את נסיבות האירוע ואת הסיכויים להצלחת התביעה. הוא יסייע בהגשת תביעה מבוססת או בהגנה מפני תביעה, בהתאם לעניין.
אחריותה של חברת שמירה נגזרת מהיקף השליטה שהוגדר בהסכם ומנסיבות האירוע, ולא מעצם השמירה. לבחינת הסכם שמירה, תביעת שיבוב או הגנה מפני תביעה, פנו אל עורך דין משפט אזרחי לחוזים ותביעות או התקשרו לטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על אחריות חברת שמירה
מהו ״שומר שכר״ ומדוע ההגדרה חשובה?
שומר שכר הוא מי שמחזיק בנכס של אחר תמורת תשלום ונושא באחריות מוגברת לשלמותו לפי חוק השומרים, התשכ״ז-1967. כאשר חברת שמירה נחשבת שומר שכר, היא אחראית לנזק אלא אם נגרם בנסיבות שלא יכלה לצפות או למנוע. אם אינה שומר שכר, אחריותה מוגבלת לרשלנות בלבד.
מה קבע בית המשפט העליון ברע״א 270/01?
בית המשפט העליון קיבל את ערעור חברת השמירה וקבע כי חוק השומרים אינו חל בנסיבות המקרה, משום שלחברה לא הייתה שליטה מספקת בנכס לפי החוזה. אחריותה הוגבלה לרשלנות, והכלל ״הדבר מדבר בעדו״ נמצא בלתי חל, ולכן התביעה נדחתה.
לפי מה נקבע אם חברת שמירה ״מחזיקה״ בנכס?
הנשיא ברק הבהיר כי ״החזקה״ אינה מושג טכני-קנייני אלא מושג נורמטיבי הנבחן לאור תכלית החוק. השאלה היא האם היקף השליטה בנכס, כפי שהוא עולה מהחוזה בין הצדדים, מצדיק הטלת אחריות מוגברת של שומר שכר.
מהו הכלל ״הדבר מדבר בעדו״ ומדוע לא חל כאן?
הכלל שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין מאפשר להעביר את נטל ההוכחה לנתבע כאשר נסיבות האירוע מתיישבות יותר עם רשלנות מאשר עם זהירות סבירה. בפסק הדין נקבע שתנאי זה לא התקיים, ולכן הכלל לא הוחל על חברת השמירה.
מה חשוב לכלול בהסכם שמירה כדי למנוע מחלוקת?
מומלץ להגדיר במפורש את היקף השליטה של חברת השמירה בנכס, לקבוע מי אחראי לתחזוקת אמצעי האבטחה, ולתעד ליקויים וטיפול בהם. הגדרה מדויקת מונעת חוסר ודאות משפטית בעת אירוע נזק ומבהירה את חלוקת האחריות.
על מי מוטל נטל ההוכחה בתביעה נגד חברת שמירה?
כאשר האחריות מוגבלת לרשלנות, על התובע להוכיח שחברת השמירה התרשלה ושרשלנותה היא שגרמה לנזק, לרבות הקשר הסיבתי. פסק הדין ממחיש שהוכחת קשר סיבתי כזה אינה תמיד פשוטה.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
