בית המשפט העליון קבע כי מניעת פגישת אסיר עם עורך דין פוגעת בזכות יסוד חוקתית. לפיכך, מחוקק המשנה אינו מוסמך להגביל זכות זו באמצעות תקנות בלבד. פגיעה מעין זו מחייבת הסמכה מפורשת, ברורה ומפורטת בחקיקה ראשית של הכנסת.
פסק הדין המכונן בתיקי בג״צ 1437/02 ובג״צ 3168/02. לפיכך, האגודה לזכויות האזרח בישראל ולשכת עורכי הדין בישראל נ' השר לביטחון פנים. ושירות בתי הסוהר (פורסם ביום 10.2.2004), עסק בסוגיה עקרונית זו. עתירות אלו תקפו את חוקיותה של תקנה 29(ב) לתקנות בתי הסוהר, התשל״ח-1978.
בית המשפט העליון בחן האם הסמכה מנהלית כללית מספיקה כדי לאפשר מניעת פגישת אסיר עם עורך דין. בנוסף, פסיקה זו שינתה את מערך האיזונים בין צורכי הביטחון לבין זכויות האדם של הכלואים.
שתי העתירות אוחדו בפני הרכב השופטים אליעזר ריבלין, מרים נאור ואסתר חיות. עם זאת, העותרים טענו כי התקנה פוגעת קשות בזכות הייצוג של כלואים. מנגד, המשיבים ביקשו להגן על שלום הציבור וביטחון המדינה מפני ניצול לרעה של מפגשים משפטיים.
תקנה 29 עברה מספר גלגולים לאורך השנים:
-
הנוסח המקורי (1978): קבע כי פגישות ייערכו ביחידות, אלא אם תנאי הביטחון אינם מאפשרים זאת.
-
הנוסח השני (2001): הגביל את החיסיון בטווח שמיעה אם קיים חשד ממשי לביצוע עבירה.
-
הנוסח השלישי (2002): קבע בסעיף 29(א) כי פגישה מקצועית תיערך ללא נוכחות אדם אחר בטווח שמיעה. לעומת זאת, סעיף 29(ב) הסמיך את נציב שירות בתי הסוהר או מנהל בית הסוהר להורות על מניעת הפגישה או הפסקתה, אם התעורר חשד ממשי לביצוע עבירה ביטחונית או מסכנת חיים.
המשיבים טענו כי סעיף 132(17) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב-1971, מעניק להם סמכות מספקת. כתוצאה מכך, סעיף זה מסמיך את השר להתקין תקנות לניהולם הטוב של בתי הסוהר. ולמשמורתם הבטוחה של אסירים.
השאלה המשפטית: גבולות סמכותו של מחוקק המשנה
השאלה המרכזית שעמדה להכרעה הייתה האם רשות מנהלית יכולה להגביל זכות יסוד ללא הסמכה בחוק ראשי. לעומת זאת, האם מניעת פגישת אסיר עם עורך דין יכולה להישען על סעיף סל כללי בפקודה. נוסף על כך. בית המשפט נדרש לשאלה האם שיפור המצב ביחס לנוסחים קודמים מעניק חסינות לתקנה החדשה מפני ביקורת שיפוטית.
שימו לב: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו דורש כי פגיעה בזכות יסוד תיעשה בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי דעת הרוב
בית המשפט העליון פסק ברוב דעות לבטל את תקנה 29(ב). לדוגמה, השופטת אסתר חיות כתבה את חוות הדעת העיקרית, ואליה הצטרף השופט אליעזר ריבלין. השופטת מרים נאור נותרה בדעת מיעוט.
מעמדה של הזכות לייצוג משפטי
השופטת חיות הבהירה כי הזכות לקבלת שירות משפטי ולהיוועצות בעורך דין היא זכות יסוד חוקתית. לדוגמא, זכות זו נגזרת מן האוטונומיה האישית ומן הזכות להליך הוגן. יתרה מכך, חשיבותה מתעצמת במיוחד כאשר מדובר באסיר או בעציר המצויים בבידוד מן העולם החיצון.
השופטת חיות הדגישה כי המבחן של ״חשד ממשי״ אינו ודאות. בשל כך, המנגנון עלול לפגוע גם באסירים שמטרת פגישתם תמימה ולגיטימית לחלוטין. כתוצאה מכך, הפגיעה בזכות אינה רק תוצאה עקיפה אלא פגיעה ממשית הדורשת בחינה חוקתית קפדנית.
היעדר הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית
השופט אליעזר ריבלין הדגיש. כלומר, כי שלטון החוק מחייב הרשאה ברורה מן הכנסת בטרם פגיעה בחירויות הפרט. לפיכך, סעיף 132(17) לפקודה, הכולל ביטויים כלליים על ״ניהול תקין״. אינו מספק בסיס חוקי למניעת המפגשים.
כמו כן, השופט ריבלין ציין. אולם, כי עובדת היותה של התקנה מיטיבה ביחס לעבר אינה פוטרת אותה מעמידה בכללי פסקת ההגבלה.
דעת המיעוט של השופטת נאור
השופטת מרים נאור סברה כי יש לדחות את העתירות. אמנם, לגישתה, פגישה שנועדה לתכנון עבירה אינה חוסה תחת חסיון עורך דין לקוח. מכיוון שכך, מניעת פגישה כזו אינה פוגעת בזכות יסוד מוגנת אלא מונעת ניצול לרעה של הדין. יחד עם זאת.
דעת הרוב הכריעה כי עצם הסיכון לפגיעה באסירים תמימים מחייב הסדרה בחוק ראשי.
בית המשפט הורה על בטלות התקנה. עם זאת, השופטים השהו את תוקף הביטול לתשעה חודשים כדי לאפשר למחוקק להסדיר את הסוגיה בחוק.
השוואה בין עמדת הרוב לדעת המיעוט בבג״ץ 1437/02נושא הבחינה דעת הרוב (השופטים חיות וריבלין)דעת המיעוט (השופטת נאור)מהות הזכות הנפגעת זכות יסוד חוקתית להיוועצות ולהליך הוגן. פגישה עבריינית אינה מוגנת בזכות ההיוועצות. מקור ההסמכה הנדרש הסמכה מפורשת ומפורטת בחקיקה ראשית בלבד. די בהסמכה הכללית לניהול בתי הסוהר בפקודה. תוצאה אופרטיבית בטלות התקנה עם השהיית תחולה לתשעה חודשים. דחיית העתירות והותרת התקנה על כנה.
המשמעות המעשית: זכויות, חובות והשלכות
פסק הדין הציב תמרור אזהרה ברור בפני רשויות השלטון. ואולם, מניעת פגישת אסיר עם עורך דין אינה יכולה להתבצע בהחלטה מנהלית פנימית ללא גב של חוק מפורש. בעקבות פסק הדין, נדרשה הכנסת לקבוע מנגנונים בחקיקה ראשית, תוך קביעת עילות מוגדרות. דרגי אישור בכירים וביקורת שיפוטית מהירה.
ההשלכות המרכזיות כוללות:
-
חיוב שימוע מנהלי: הרשות מחויבת לתת הזדמנות לעורך הדין להשמיע את טענותיו.
-
קציבת זמנים: הגבלת פגישה אינה יכולה להיות בלתי מוגבלת בזמן.
-
זכות פנייה לערכאות: האסיר זכאי לעתור לבית המשפט המחוזי במסגרת עתירת אסיר.
אזהרה: שלילת מפגש עם פרקליט עלולה לפגוע בזכויות קריטיות של כלוא, לרבות בהליכי מעצר, ערעור ומשפט פלילי.
מה עושים במקרה של מניעת פגישה בבית הסוהר
-
דרישת החלטה מנומקת בכתב. על עורך הדין לדרוש באופן מיידי את נימוקי מנהל בית הסוהר בכתב.
-
קיום הליך שימוע דחוף. יש לעמוד על זכות השימוע בפני הגורם המוסמך לפני כניסת ההחלטה לתוקף.
-
הגשת עתירת אסיר דחופה. במידה וההחלטה נותרת בעינה, יש להגיש ללא דיחוי עתירה לבית המשפט המחוזי.
-
פנייה לביקורת שיפוטית. בית המשפט יבחן את רמת החשד הראייתי ואת מידתיות ההחלטה.
שאלות ותשובות
האם מותר לסוהר להאזין לשיחה בין אסיר לעורך דינו?
החוק והתקנות אוסרים באופן מוחלט על האזנה לשיחה מקצועית. יחד עם זאת, הפגישה חייבת להתקיים מחוץ לטווח שמיעה של כל אדם אחר. אם כי מותר להציב סוהר בטווח ראייה בלבד לשמירה על הביטחון.
מתי שירות בתי הסוהר רשאי למנוע מפגש כזה כיום?
כיום מניעת פגישת אסיר עם עורך דין אפשרית רק מכוח הוראות מפורשות בחוק. מאידך, הרשות חייבת להציג תשתית ראייתית מוצקה, לבצע שימוע ולהגביל את משך המניעה לתקופה מוגדרת בחוק.
האם איסור הפגישה מונע פגישה עם כל עורך דין?
ככלל, הגבלה לפי פקודת בתי הסוהר מתייחסת לעורך דין מסוים שלגביו קיים החשד הקונקרטי. האסיר שומר בדרך כלל על זכותו להיוועץ בעורך דין אחר. למעט מקרים ביטחוניים מיוחדים המוסדרים בדינים אחרים.
מה הצעד המשפטי היעיל ביותר נגד החלטת שלילה?
הצעד המרכזי הוא הגשת עתירת אסיר דחופה לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר. בית המשפט מוסמך לבחון את החומר החסוי ולקבוע אם ההחלטה התקבלה בסמכות ובסבירות.
סיכום
הלכת בג״ץ בעניין תקנה 29(ב) מהווה עמוד תווך בהגנה על זכויות האדם של אסירים ועצורים. פסק הדין הבהיר כי שום שיקול ביטחוני או מנהלי אינו מצדיק עקיפה של חקיקת הכנסת. מניעת פגישת אסיר עם עורך דין מחייבת בסיס חוקי מוצק, מידתיות והקפדה על הליך הוגן. כאשר מתעוררת פגיעה בלתי מוצדקת בזכות ההיוועצות.
קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מיידי ולנקיטת הליכים מתאימים בפני בית המשפט.
