בית המשפט העליון קבע כי פעילות ביטחונית שגרתית אינה מהווה התרשלות כל עוד המדינה פועלת בסבירות. כאשר תובע טוען לקיומם של אמצעים חלופיים להפחתת האבק, עליו להוכיח כי הם מעשיים ואינם פוגעים בצורך הביטחוני. בהיעדר הוכחה כזו ובהיעדר תביעה בעילה חוקתית מפורשת, המדינה פטורה מתשלום פיצויים.
חקלאים רבים בישובי ספר מתמודדים עם מציאות ביטחונית מורכבת המשפיעה ישירות על שגרת יומם. לפיכך, ועל פרנסתם. סוגיית נזקי אבק משביל הטשטוש מעוררת מתח מתמיד בין האינטרס הציבורי המובהק לבין הגנה על רכוש הפרט. במאמר זה ננתח את פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין קיבוץ מלכיה.
ונלמד מה נדרש להוכיח בתביעות נזיקין מול כוחות הביטחון.
קיבוץ מלכיה החזיק במטע תפוחים פורה בשטח כולל של 650 דונם. בנוסף, מתוכם, שטח של 250 דונם השיק באופן ישיר לגדר הגבול הבינלאומית בין ישראל ללבנון.
לאחר שנת 1967 סלל צה״ל שביל ביטחוני מיוחד המיועד לחשיפת עקבות של חודרים לשטח המדינה. עם זאת, רכב צבאי נסע על השביל מספר פעמים ביום. וגרר מתקן שגרף את האדמה לאורך שני קילומטרים.
כתוצאה מפעילות גרירה זו עלו ענני אבק כבדים שכיסו את עצי הפרי. כתוצאה מכך, האבק גרם לירידה משמעותית ביבול המטע ובאיכות הפרי. הקיבוץ והמדינה ניהלו מגעים ממושכים למציאת פתרונות טכניים לאורך שנות השבעים והשמונים.
למרות הניסיונות, המגעים לא הבשילו להסכמות מעשיות. לעומת זאת, הצדדים ניסו לטעת שדירת ברושים שתחסום את האבק, אך הניסיון נכשל בשטח. לפיכך פנה הקיבוץ לערכאות משפטיות בתביעה כספית בסך 10 מיליון שקלים.
ההליך המשפטי: ע״א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ' מדינת ישראל
ההליך התנהל בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. לדוגמה, במסגרת ע״א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ' מדינת ישראל. פסק הדין ניתן ביום 19.08.2004 על ידי הנשיא אהרן ברק. בהסכמת השופטת דורית ביניש והשופטת מרים נאור.
בערעור זה תקף הקיבוץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת שדחה את תביעתו. לדוגמא, בית המשפט המחוזי קבע אומנם כי הנזק בפועל עמד על כשליש מהסכום הנתבע. אך דחה את הטענה בדבר התרשלות המדינה.
התביעה התמקדה בעוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. כלומר, השופטים נדרשו לבחון האם דרך הפעלת רכב הטשטוש הצבאי חרגה מסטנדרט ההתנהגות של המדינה הסבירה בנסיבות העניין.
שימו לב: בית המשפט הבהיר כי פעולת מנע שגרתית אינה חוסה תחת חסינות ״פעולה מלחמתית״ לפי סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב-1952.
האם קיימת התרשלות בביצוע נזקי אבק משביל הטשטוש?
במוקד הדיון המשפטי עמדה שאלת ההתרשלות בדרך הפעולה הצבאית. אולם, שני הצדדים הסכימו כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית וכי נגרם נזק כלכלי למטע.
המערער טען כי המדינה יכלה לנקוט שורה של אמצעי זהירות פשוטים. אמנם, בית המשפט בחן בקפידה את החלופות שהוצעו:
-
הפחתת תדירות הנסיעות היומיות על גבי הציר הביטחוני.
-
הררטבת שביל העפר במים באופן רציף לפני המעבר.
-
הצבת יריעות בד ייעודיות לאורך המטעים לחסימת האבק.
-
הפחתת מהירות נסיעת הרכב הצבאי לטווח הנמוך מ-25 קמ״ש.
בית המשפט פסק כי חלק מהאמצעים, כמו צמצום נסיעות או הרטבת הקרקע. ואולם, פוגעים ביכולת המבצעית לזהות עקבות חודרים. לגבי אמצעים אחרים, המערער לא הוכיח תשתית עובדתית מספקת להיתכנותם הטכנית.
בנוסף לכך, הקיבוץ לא הציג ראיות בנוגע להשלכות האטת הרכב על מצבת כוח האדם הביטחונית. לפיכך קבע בית המשפט כי המדינה לא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה.
ההבחנה בין שיטות המשפט בפיצוי ללא אשם
השופטים הדגישו את הקושי המוסרי והכלכלי כאשר הפרט נושא לבדו במחיר הביטחון של כלל הציבור. יחד עם זאת, הנשיא ברק הציג סקירה השוואתית מעמיקה:
השוואת מודלים משפטיים לפיצוי בגין נזקי פעילות שלטונית שיטת המשפט בסיס הפיצוי המוכר דרישת הוכחת אשם או התרשלות הדין המקומי (פקודת הנזיקין) עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 חובה להוכיח התרשלות וסטייה מרמת סבירות המשפט הגרמני מעין הפקעה או נטל עודף מיוחד (Aufopferung) פיצוי ללא צורך בהוכחת אשם של הרשות המשפט הצרפתי אחריות מנהלית עקב סיכון לא שוויוני אחריות מוחלטת בגין פגיעה לא מידתית בפרט.
בית המשפט העליון הותיר בצריך עיון את האפשרות להכיר בעילה חוקתית של ״הטלת נטל עודף״. מאידך, מכיוון שהתובע לא טען לעילה מנהלית או חוקתית בכתב התביעה. בית המשפט נמנע מהכרעה בסוגיה זו.
אזהרה: תביעה נזיקית המנוהלת אך ורק בעילת רשלנות תלויה לחלוטין בהוכחת אשם. אם לא תטענו לעילות חלופיות, בית המשפט לא יעניק סעד מיוזמתו.
מה עושים בעת פגיעה מפעילות ביטחונית שוטפת?
-
תיעוד מקיף ובזמן אמת. צלמו את הנזקים החקלאיים, ערכו רישום יומיומי של מעברי כוחות הביטחון, ושמרו ראיות על שינוי איכות היבול.
-
הזמנת חוות דעת מומחים. שכרו אגרונום מוסמך להערכת הנזק ושמאי מקצועי לכימות הירידה בהכנסות המטע ביחס לשנים קודמות.
-
בחינה הנדסית של אמצעים חלופיים. גבשו הצעה טכנית מבוססת המראה כיצד ניתן להקטין נזקי אבק משביל הטשטוש מבלי לפגוע ביעילות הביטחונית.
-
פנייה מוקדמת לגורמי הביטחון. נהלו התכתבות סדורה מול משרד הביטחון וצה״ל בדרישה למזעור המטרד בטרם הגשת תביעה כספית.
-
בניית עילת תביעה רחבה. נסחו כתב תביעה הכולל עוולות נזיקיות לצד טענות מנהליות וחוקתיות בדבר הטלת נטל בלתי שוויוני על הפרט.
שאלות ותשובות
האם המדינה חסינה מתביעות נזיקין בגין פעילות ביטחון שוטפת?
המדינה אינה נהנית מחסינות אוטומטית. מצד שני, סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) מעניק פטור רק בגין פעולה מלחמתית מובהקת. פעולות מנע שגרתיות לאורך הגבול נבחנות לפי עוולת הרשלנות הרגילה.
מדוע דחה בית המשפט העליון את תביעת קיבוץ מלכיה?
בית המשפט קבע כי הקיבוץ לא הוכיח התרשלות בדרך ביצוע הפעילות הצבאית. לסיכום, הקיבוץ לא הניח תשתית ראייתית לכך שהאמצעים החלופיים שהציע היו ישימים. יעילים ולא פוגעים בביטחון המדינה.
מה נדרש מחקלאי להוכיח בתביעה על נזקי אבק משביל הטשטוש?
על החקלאי להוכיח קיומה של דרך פעולה חלופית סבירה. לאור, עליו להראות באמצעות מומחים. כי החלופה מפחיתה את ענני האבק באופן ממשי ואינה מסכנת את האינטרס הביטחוני שביסוד הפעילות.
האם ניתן לקבל פיצוי על פגיעה ברכוש גם ללא הוכחת רשלנות?
בפסק דין זה השאיר בית המשפט שאלה זו בצריך עיון. עקרונית קיימת אפשרות להעלות טענות בעילות מנהליות וחוקתיות של נטל עודף. אך הדבר מחייב תשתית עובדתית ומשפטית מתאימה כבר מראשית ההליך.
מדוע לא התקבלה הדרישה להאטת מהירות הרכב הצבאי?
בית המשפט ציין כי מהירות הנסיעה עמדה על 25 עד 30 קמ״ש בלבד. הקיבוץ לא הציג ראיות לגבי השפעת ההאטה על מצבת כוח האדם הצבאית. ועל משך הסיורים בגזרה כולה.
פסק הדין בעניין קיבוץ מלכיה ממחיש את המורכבות הראייתית בתביעות נזיקין נגד רשויות הביטחון. הנשיא ברק, בהסכמת השופטות ביניש ונאור. פסק כי אשר על כן הערעור נדחה ללא צו להוצאות. תוצאה זו מדגישה.
כי בתי המשפט מעניקים משקל כבד לשיקולים ביטחוניים מול נזקי רכוש של הפרט. נפגעים מפעילות שלטונית נדרשים להכין תשתית מדעית, הנדסית ומשפטית מקיפה טרם פנייה לערכאות.
