ניהול משא ומתן מקביל במכרז ציבורי: הפרת חובת תום הלב

האם ניהול משא ומתן מקביל במכרז ציבורי מהווה חוסר תום לב? כן, ניהול משא ומתן מקביל בסתר במהלך מכרז ציבורי ולאחר כריתת החוזה עם הזוכה פוגע בחובת הגילוי וההגינות, ויוצר זכות לפיצויים לצד הפגוע, בדומה לפיצויים בגין הפרת חוזה.

פסק דין מכונן של בית המשפט העליון מגדיר את גבולות חובת תום הלב על רשות מנהלית. לפיכך, חובת תום הלב חלה הן בשלב המשא ומתן הטרום-חוזי במכרז ציבורי. לפיכך, והן בשלב קיום החוזה שנחתם בעקבותיו. המאמר יפרט את פסק הדין ואת המשמעויות המשפטיות שלו.

העובדות שהובילו להליך

במסגרת הסכמי קמפ דייויד, מדינת ישראל נדרשה לפנות את שדות התעופה «איתם» ו«עציון» שבסיני. לכן פרסמה המדינה מכרז לפירוק מבנים בשתי השטחים והקמתם מחדש בנבטים. בנוסף, המשיבות זכו במכרז וקיבלו צו תחילת עבודה בשדה איתם.

לאחר תחילת העבודה המדינה הודיעה על ביטול חלק העבודה הקשור לאיתם. עם זאת, בטענה שהיא מסתמכת על סעיף בחוזה המאפשר לה להפסיק עבודה. במקביל, המדינה ניהלה משא. ומתן חשאי עם כוח רב-לאומי (כר״מ) לשם מכירת מבנה חדר האוכל באיתם.

בסיומו של המשא ומתן נמכר המבנה לכר״מ בתמורה כספית משמעותית. כתוצאה מכך, המשיבות תבעו פיצויים בגין נזקי הביטול. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע שהמדינה פעלה שלא בתום לב גם בשלב המשא. ומתן וגם בחוזה.

השאלה המשפטית המרכזית וטענות הצדדים

האם ניהול משא ומתן מקביל סתרי במהלך מכרז ציבורי ובתקופה שלאחר החוזה מפר את חובת תום הלב לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי)? בנוסף, האם השימוש בזכות חוזית להפסקת עבודה מהווה פטור מחובת תום הלב?

טענות המדינה

המדינה טענה שהיא רשאית להפסיק עבודה על פי סעיף 50 בחוזה, ולפי הלכת מילר נגד שר התחבורה היא יכולה להשתחרר מחוזה במקרה של אינטרס חיוני. היא טענה שהפסקת העבודה מוצדקת ואינה נוגעת לחוסר תום לב.

טענות המשיבות

המשיבות טענו שהמדינה פעלה בחוסר תום לב לאורך כל הדרך. לעומת זאת, הן הדגישו שהסתרת המשא ומתן עם הכר״מ מהווה הפרה של חובת הגילוי בחלק הטרום-חוזי והחוזי. לכן, הן דורשות פיצויים מלאים, כולל הפסד רווח.

ההכרעה ונימוקי בית המשפט

השופט ת' אור, בהסכמת השופטים ברק וגולדברג, קבע שהמדינה אכן פעלה שלא בתום לב. לדוגמה, הוא התייחס לשלב הטרום-חוזי ולשלב החוזי כאחד. הערעור נדחה, והמדינה נדרשה לשלם למשיבות הוצאות ערעור של 5,000 ש״ח.

עקרונות חובת תום הלב במכרזים ובחוזים

• חובת גילוי מהותיות: חובת תום הלב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים) מחייבת גילוי עובדות מהותיות. מכרז ציבורי יוצר ציפייה לגיטימית שהזוכה יבצע את העבודה בפועל.
• הפרת ההגינות והשוויון: משא ומתן מקביל עם גורם חיצוני, ללא גילוי, מפר את ההגינות והשוויון המוטלים על רשות מנהלית.
• סעיף הפסקת עבודה: בית המשפט קיבל כי סעיף חוזי להפסקת עבודה אינו פותר את חובת תום הלב. הוא נועד לשינוי נסיבות בלתי צפוי, ולא לכיסוי מצג תחילה.
• החלת תום הלב בחוזה: המדינה המשיכה לנהל משא ומתן סתרי, ולכן פעלה שלא בתום לב גם בעת הפעלת זכות הפסקת העבודה.

גובה הפיצויים

הבית הראשון הסתמך על עדויות ומסמכים אמינים כדי להעריך רווח צפוי. לדוגמא, בית המשפט תקן חישוב וודא שהפיצוי משקף את ההפסד המלא. ולא רק את הפיצוי המצומצם המוגדר בסעיף ההפסקה.

משמעות מעשית של ניהול משא ומתן מקביל במכרז ציבורי

פסק הדין משמש כאבן יסוד בפסיקה הישראלית בנושא תום הלב של רשויות ציבוריות במכרזים. ובחוזים מנהליים. למשתתפים במכרז יש ציפייה שהמכרז יהיה "אמיתי". משמעות הדבר היא שהרשות צריכה להתחייב לשיתוף פעולה עם הזוכה ולא לנהל חלופה נסתרת.

הפסיקה מבהירה כי זכות חוזית להפסקת עבודה איננה חסינה מביקורת תום לב. הפעלתה במצב של חוסר גילוי או כוונה נסתרת עלולה להפוך את ההפסקה להפרת חוזה מלאה.

ההשלכות כוללות חובת שקיפות מלאה של הרשויות בכל שלבי המכרז וההתקשרות. ניהול משא ומתן מקביל עלול ליצור עילה לפיצויים משמעותיים. מציעים במכרזים צריכים להיות ערניים ולפנות לייעוץ משפטי במקרים של חשד לחוסר תום לב.

שאלות ותשובות