בית המשפט העליון קבע כי חוק פיצוי לנפגעי פוליו חל רק על מי שלקה לראשונה במחלה בתוך גבולות המדינה. לפיכך, החמרה מאוחרת של המחלה בישראל (תסמונת פוסט-פוליו) אינה מעניקה זכאות לפיצוי הייעודי לפי חוק זה. עם זאת, נפגעים אלה זכאים למצות את זכויותיהם במסלולים הרגילים של הביטוח הלאומי, כגון קצבת נכות כללית וקצבת ניידות.
שאלת הזכאות לקבלת פיצוי לנפגעי פוליו מעסיקה עולים רבים אשר חלו בילדותם במדינות מוצאם. מאמר זה בוחן את גבולות הזכאות המשפטית בהתאם להכרעת בית המשפט הגבוה לצדק. הקוראים ילמדו על הפרשנות המשפטית של החוק, על הזכויות החלופיות העומדות לרשותם, ועל הדרכים הנכונות למיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי.
ביום 19.3.2007 קיבלה הכנסת את חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז-2007. לפיכך, מטרת החוק הוגדרה באופן מפורש בסעיף 1 שבו.
לפי סעיף זה, החוק נועד לפצות נפגעי פוליו שלקו במחלה בישראל. בנוסף, בדרך זו ביקש המחוקק לבטא את מחויבותה של המדינה כלפיהם.
בנוסף, סעיף 2 לחוק מגדיר במדויק את המונח נפגע פוליו לצורך קבלת התגמולים. עם זאת, ההגדרה כוללת מספר תנאים מצטברים:
-
הנפגע הוא תושב ישראל בעת הגשת התביעה.
-
האדם לקה במחלת שיתוק ילדים בתוך גבולות המדינה.
-
רופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים קבעו לו נכות עקב המחלה.
המחוקק הגדיר את מחלת הפוליו כמחלת שיתוק ילדים, לרבות החמרה מאוחרת שלה. כתוצאה מכך, החמרה זו מוכרת בעולם הרפואי בתור תסמונת פוסט-פוליו.
בג״ץ 273/10 דוד אלמיזרק וחנניה אלמילך נגד המוסד לביטוח לאומי
בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק עמדה עתירתם של שני תושבים. לעומת זאת, שמות העותרים: 1. דוד אלמיזרק 2. חנניה אלמילך.
המשיבים בהליך היו בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, המוסד לביטוח לאומי והיועץ המשפטי לממשלה. לדוגמה, פסק הדין ניתן ביום 02.09.2011.
העותר הראשון נולד בשנת 1954 ועלה לארץ בשנת 1966. לדוגמא, העותר השני נולד בשנת 1959 ועלה ארצה בשנת 1964.
שני העותרים לקו במחלת הפוליו בילדותם בעודם שוהים מחוץ לישראל. לאחר עלייתם ארצה, חלה החמרה משמעותית במצבם הבריאותי עקב תסמונת פוסט-פוליו.
שימו לב: תסמונת פוסט-פוליו גורמת לעיתים קרובות לירידה תפקודית פתאומית, שנים רבות לאחר שהחולה הסתגל למצבו הרפואי הראשוני.
בעקבות ההחמרה, פנו השניים אל המוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל הכרה לפי החוק. כלומר, ועדה רפואית דחתה את בקשתם, וגם הוועדה לערעורים נקטה באותה עמדה.
בהמשך לכך, דחו גם בית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה את תביעותיהם. לפיכך, פנו העותרים בעתירה עקרונית לבית המשפט העליון.
טענות הצדדים בעניין פיצוי לנפגעי פוליו
העותרים טענו כי פרשנות תכליתית מחייבת להכליל אותם במעגל הזכאים. אולם, לשיטתם, המונח מחלת הפוליו כולל במפורש גם את תופעת הפוסט-פוליו.
מכיוון שהם לקו בתסמונת הפוסט-פוליו בעת שחיו בישראל, הם ראו עצמם כמי שלקו במחלה בארץ. אמנם, העותרים השוו זאת לחוקים סוציאליים אחרים:
-
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט-1959, המתייחס להחמרת מצב.
-
חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד-1994, המעניק פיצוי רחב לנפגעים.
לעומת זאת, המוסד לביטוח לאומי והיועץ המשפטי לממשלה התנגדו לעמדה זו. הם הדגישו כי לשון החוק ברורה לחלוטין ודורשת הידבקות ראשונית בישראל.
בנוסף, המשיבים הדגישו את השיקול התקציבי המשמעותי. פריצת גבולות החוק הייתה עלולה להטיל על הקופה הציבורית עלויות של מאות מיליוני שקלים.
הכרעת בית המשפט ונימוקי השופטים
השופט י' עמית כתב את פסק הדין העיקרי. בהסכמת המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופט ס' ג'ובראן. בית המשפט בחן את הסוגיה בשלושה נתיבים פרשניים שונים.
ראשית, במישור המילולי, הביטוי לקה במחלה מצביע על אירוע נקודתי של התפרצות ראשונית. ביטוי זה אינו מתאר תהליך הדרגתי של החמרה מאוחרת.
שנית, במישור התכלית הסובייקטיבית, נבחנה ההיסטוריה החקיקתית של החוק. במהלך הדיונים בכנסת, הוסיף המחוקק במכוון את המילה בישראל כדי לתחום את גבולות האחריות.
שלישית, במישור התכלית האובייקטיבית, נקבע כי החוק אינו מבוסס על אחריות נזיקית של אשם. המדינה נטלה מחויבות ציבורית בגלל כשלים במערך החיסונים המקומי בלבד.
אזהרה: החמרה רפואית בלבד בתוך גבולות המדינה אינה הופכת אדם לזכאי לפי חוק הפוליו, אם מקור המחלה הראשוני היה בחוץ לארץ.
לבסוף, שופטי ההרכב הכריעו פה אחד לדחות את העתירה. בית המשפט פסק: אשר על כן, דין העתירה להידחות ובנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין. ללא צו להוצאות.
השוואת מסלולי תביעה בביטוח לאומי לנפגעי פוליו
נפגעי פוליו רבים אינם מודעים להבדלים בין החוק הייעודי לבין מסלולי הנכות הרגילים. הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים בין המסלולים.
השוואה בין תביעה לפי חוק נפגעי פוליו לבין תביעות במסלול נכות כללית קריטריון להשוואה חוק פיצוי לנפגעי פוליו קצבת נכות כללית וניידות מקום ההידבקות הראשוני ישראל בלבד אין מגבלה גיאוגרפית סוג הפיצוי המשולם מענק חד-פעמי וקצבה חודשית ייעודית קצבה חודשית לפי דרגת נכות ואי-כושר התחשבות בהכנסות מעבודה הפיצוי משולם ללא מבחן הכנסות קיימת תקרת הכנסות לבדיקת אי-כושר זכאות להטבות ניידות זכאות מקבילה לפי הכללים הרגילים זכאות מלאה בהתאם למגבלת התנועה.
משכך, חולים שאינם זכאים לפי החוק המיוחד יכולים לממש זכויות משמעותיות במסלול הנכות הכללית. הביטוח הלאומי מעניק קצבאות אלו ללא תלות במקום ההידבקות.
מה עושים לאחר דחיית תביעה לפיצוי לנפגעי פוליו
אם המוסד לביטוח לאומי דחה תביעה להכרה כנפגע פוליו, חשוב לפעול בצורה שקולה. מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
-
בדיקת מכתב הדחייה הרשמי. יש לקרוא בקפידה את הנימוק ולבדוק האם הדחייה נבעה מהיעדר הוכחה להידבקות בארץ.
-
איתור תיעוד היסטורי מוקדם. אם יש ספק לגבי מקום ההידבקות, מומלץ לאתר רישומים רפואיים מתקופת הילדות ותיעוד על מועד העלייה.
-
הגשת תביעה לנכות כללית. כדאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות רפואית עקב תסמונת הפוסט-פוליו והפגיעה בכושר העבודה.
-
מיצוי זכויות במחלקת ניידות. מומלץ להגיש בקשה לבדיקה במשרד הבריאות לצורך קביעת מוגבלות בניידות וקבלת קצבה חודשית.
-
בחינת זכאות לשירותים מיוחדים. חולים הזקוקים לעזרת הזולת בפעולות היום-יום יכולים להגיש תביעה לקצבת שר״ם.
כפועל יוצא מצעדים אלה, ניתן להבטיח רשת ביטחון כלכלית יציבה. קצבאות אלו מסייעות במימון הטיפולים הרפואיים וההתאמות הנדרשות בחיי היום-יום.
שאלות ותשובות
האם אדם שעלה כתינוק וחלה מיד בישראל זכאי לפיצוי לפי החוק?
כן, כל עוד ההידבקות הראשונית והתפרצות המחלה התרחשו בתוך גבולות המדינה. האדם ייחשב נפגע פוליו לפי החוק. עליו להציג מסמכים רפואיים המעידים על מועד ההתפרצות ביחס למועד עלייתו.
האם תסמונת פוסט-פוליו מוכרת כנכות לצורך קצבת נכות כללית?
בהחלט כן. המוסד לביטוח לאומי בוחן את הירידה התפקודית ואת הליקויים הרפואיים שנגרמו עקב התסמונת. וקובע אחוזי נכות בהתאם למצב הנוכחי.
האם ניתן לערער על החלטה השוללת זכאות לקבלת פיצוי לנפגעי פוליו?
ניתן לערער על החלטת הרופא המוסמך בפני ועדה רפואית לעררים. על החלטת הוועדה לעררים ניתן להגיש ערעור בשאלה משפטית לבית הדין לעבודה.
מדוע המדינה מסרבת לפצות את מי שחלה בחוץ לארץ?
בית המשפט קבע. כי החוק נועד לבטא מחויבות ציבורית כלפי מי שנפגע בשל כשלי מערך החיסונים המקומי. המדינה אינה נושאת באחריות על אירועים בריאותיים שהתרחשו מחוץ לשטחה.
האם נפגע שחלה בחו״ל יכול לתבוע תגמולי ניידות?
כן, הסכם הניידות אינו מבחין בין מי שחלה בארץ לבין מי שחלה בחוץ לארץ. הזכאות לגמלת ניידות ולהלוואה עומדת נקבעת אך ורק לפי מידת הפגיעה בכושר ההליכה.
פסיקת בית המשפט העליון בבג״ץ 273/10 קיבעה את ההלכה שלפיה פיצוי לנפגעי פוליו שמור למי שחלו בגבולות המדינה בלבד. למרות הקושי האנושי הכרוך בהחמרת המחלה, עולים שלקו בפוליו בחו״ל אינם זכאים לפיצוי הייעודי. יחד עם זאת, עומדת לרשותם האפשרות לפנות למסלולים הרגילים של הביטוח הלאומי כדי להבטיח את מלוא זכויותיהם.
