האם חזרה מכתב אישום במסגרת הסדר טיעון מזכה בפיצוי על חזרה מכתב אישום באופן אוטומטי? התשובה היא שללא. בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את כל הנסיבות לפני פסיקת פיצוי, כדי למנוע דרישת פיצוי מכל הסדר טיעון.
הליכים פליליים מטילים משקל כבד על חיי הנאשמים. לפיכך , גם כאשר האישומים בוטלו או זוכו. לפיכך, רבים מבקשים פיצוי על הוצאות משפט ונזקים שנגרמו להם. בנוסף , פיצוי על חזרה מכתב אישום עשוי לכלול נזקים כספיים ובריאותיים.
פרטי ההליך – ע״פ 853/19 מרדכי (מורדי) מור נ' מדינת ישראל
ההליך התקיים בבית המשפט העליון, שבמסגרת ערעורים פליליים, בתיק 853/19. בנוסף, המערער, מרדכי מור, והמדינה פעלו כצדדים. פסק הדין ניתן בתאריך 07.11.2019 על ידי הרכב השופטים ח' מלצר, ע' פוגלמן וד' ברק-ארז. שכתבה את פסק הדין המרכזי.
רקע המקרה והטענות שהועלו
מרדכי מור הואשׂם יחד עם שותף באירוע אלים שכלל נשיאת נשק גנוב וסיכון לחיי אדם. לעומת זאת , הוא שהה במעצר של חמישה חודשים מאחורי סורג ובריח. עם זאת, ולאחר מכן שישה חודשים במעצר אלקטרוני. בהמשך , המדינה החזירה מכתב האישום נגדו במסגרת הליכי גישור.
והגישה כתב אישום מתוקן רק נגד השותף.
המערער תבע פיצוי של 140,000 ש״ח בטענה שאין יסוד לאשמתו וכי מתקיימות “נסיבות אחרות”. עם זאת , בית המחוז דחה את הבקשה, והמערער ערער על ההחלטה בביהמ"ש העליון.
השאלה המשפטית המרכזית
האם חזרה מכתב אישום במסגרת הסדר טיעון כולל, ללא קביעה פוזיטיבית של חפות, מקימה פיצוי על חזרה מכתב אישום לפי סעיף 80 לחוק העונשין? השאלה נבחנו בשתי עילות: “לא היה יסוד להאשמה” ו”נסיבות אחרות המצדיקות זאת”.
ההכרעה ונימוקי בית המשפט העליון
בית המשפט העליון דחה את הערעור. לפיכך , השופטת ד' ברק-ארז קבעה שאין מקום לפסוק פיצוי על חזרה מכתב אישום בנסיבות אלו.
העילה “לא היה יסוד להאשמה” לא קיבלה תוקף. כתוצאה מכך, המערער קיבל כי קיימות ראיות לכאורה בנוגע לנשיאת הנשק, והחזרת האישום נבעה מהסדר גישור. לא מקביעת חפות.
במסגרת “נסיבות אחרות”, בית המשפט בחן שלושה גורמים:
- אופן ניהול ההליך: המשטרה והתביעה פעלו ללא פגם משמעותי. המעצר נמשך בהסכמה ובקושי למצוא חלופה.
- אופי ביטול האישום: הביטול נעשה במסגרת הסדר טיעון כולל, ולא בעקבות קביעת חפות מוחלטת.
- נסיבות אישיות: המערער לא הציג הוכחות נזק כלכלי ישיר שנגרם מהמעצר; הקשיים כלכליים החלו לפני האירוע.
המשנה לנשיאה ח' מלצר ציין כי במקרים של מעצר ממושך שמסתיים בזיכוי מוחלט. לעומת זאת, קיימת נטייה לפסוק פיצוי. עם זאת , הוא הבדל בין מקרה זה למקרה של מרדכי מור.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין מדגיש כי פיצוי על חזרה מכתב אישום אינו נובע אוטומטית מהסדר טיעון. בנוסף, כל בקשה תיבחן לגופה, בהתאם למכלול הנסיבות.
המשפט מחייב בחינה של:
- האם הייתה פגמה משמעותית בניהול ההליך.
- האם הביטול נבע מחוסר אשמה או מהסדר משא ומתן.
- לפיכך, האם הנאשם נגרם לו נזק ממשי ובלתי ניתן לתיקון.
במקרים חריגים שבהם נוכח “עוול של ממש”, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי. לעומת זאת , במקרים שבהם הסדר הטיעון משקף איזון אינטרסים, פיצוי אינו מובטח.
שאלות ותשובות
האם כל ביטול אישום או זיכוי מזכים בפיצוי?
לא. פסק הדין מדגיש כי יש לבחון את העילות המפורטות בסעיף 80 לחוק העונשין.
מהן העילות המרכזיות לפיצוי על חזרה מכתב אישום?
העילות הן “לא היה יסוד להאשמה” ו”נסיבות אחרות המצדיקות זאת”. הראשונה דורשת רשלנות חמורה או זדון, והשנייה מאפשרת שיקול דעת רחב יותר.
האם הסכמה לראיות לכאורה משפיעה על פיצוי על חזרה מכתב אישום?
כן. קבלה של ראיות לכאורה מחזקת את הטענה כי היה יסוד לאשמתו. ומקטינה את הסבירות לקבלת פיצוי.
אילו שיקולים נבחנים בעילה “נסיבות אחרות”?
בית המשפט בוחן את אופן ניהול ההליך, את אופי ביטול האישום. ואת הנזקים האישיים של הנאשם.
האם נזקים כלכליים מבטיחים פיצוי?
נזקים כלכליים הם שיקול חשוב, אך יש להוכיח כי נגרמו ישירות מההעמדה לדין או מהמעצר. במקרה של מרדכי מור לא הוצגו הוכחות מספיקות.
סיכום
פסק הדין בע״פ 853/19 קובע עיקרון ברור: פיצוי על חזרה מכתב אישום אינו נובע אוטומטית מהסדר טיעון כולל. לפיכך, בתי המשפט יבדקו את כל הגורמים, כולל ניהול ההליך, אופי הביטול והנזקים בפועל, לפני פסיקת פיצוי.
ההחלטה משקפת את האיזון הנדרש בין זכויות הנאשם לאינטרס הציבורי. בכל מקרה , מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקצועי כדי להעריך את סיכויי ההצלחה בבקשת פיצוי.
