כן, בית הדין מוסמך לתקן טעות סופר בפסק דינו כאשר נפלה שגגה בניסוח ההוצאות. כאשר תאגיד או קיבוץ מיוצג בהליך על ידי עובד שכיר ולא באמצעות עורך דין חיצוני, אין מקום לחייב את הצד שכנגד בשכר טרחת עורך דין ובתוספת מע״מ. במקרים אלה, הערכאה השיפוטית מוחקת את רכיבי שכר הטרחה והמס ומשאירה חיוב בגין הוצאות משפט בלבד.
פסיקת הוצאות לקיבוץ או לכל מעסיק אחר מעוררת לא אחת שאלות מורכבות בדבר אופן חישוב ההוצאות. לפיכך, בעלי דין רבים אינם מודעים להבדל המהותי שבין החזר הוצאות משפט כלליות לבין שכר טרחת עורך דין בתוספת מע״מ. כאשר ערכאה שיפוטית כוללת רכיבים אלה באופן אוטומטי, עומדת לצדדים האפשרות לפעול לתיקון ההחלטה.
מאמר זה בוחן את המשמעות של ייצוג עצמי או ייצוג באמצעות עובד שכיר בהליכים משפטיים.
ומסביר כיצד ניתן לתקן טעויות בניסוח החיובים הכספיים.
בתי הדין לעבודה פוסקים הוצאות בהתאם לשיקול דעתם הרחב. עם זאת, קיימת הבחנה ברורה בין שני רכיבים שונים של תשלום:
-
הוצאות משפט: סכומים שנועדו לכסות אגרות, נסיעות, הפסד ימי עבודה והוצאות מנהליות של בעל הדין.
-
שכר טרחת עורך דין: תשלום שנועד לשפות את בעל הדין על שירותים משפטיים שקיבל מעורך דין מייצג.
-
תוספת מס ערך מוסף: רכיב שנלווה לשכר הטרחה של עורך דין פרטי החייב בדיווח מע״מ.
לפיכך, כאשר בעל דין אינו שוכר שירותי עורך דין חיצוני. בנוסף, הוא אינו נושא בעלויות שכר טרחה ומע״מ. כתוצאה מכך, הטלת חיובים אלה על הצד שהפסיד מהווה פגם המצדיק התערבות ותיקון.
פרטי ההליך: ע״ע 772/07 תמר אסתר נ' קיבוץ כנרת
בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים התברר ערעור במסגרת ע״ע 772/07. עם זאת, המערערת, תמר אסתר, ניהלה הליך משפטי נגד המשיב, קיבוץ כנרת. ההליך התקיים בפני מותב נרחב בראשות כבוד הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ. השופט שמואל צור, נציג העובדים מר יצחק שילון ונציג המעבידים מר חיים בנימיני.
בפסק הדין המקורי מיום 1.12.2008, בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור של העובדת. כתוצאה מכך, בית הדין קבע. כי המערערת תישא בהוצאות משפט. ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש״ח בתוספת מע״מ לטובת הקיבוץ.
החלטה זו יצרה קושי מעשי ומשפטי, שכן הקיבוץ לא שכר עורך דין לצורך הדיון בערעור.
בקשת המערערת והסכמת הקיבוץ בבית הדין הארצי
בעקבות פסק הדין, המערערת הגישה בקשה לתיקון טעות סופר. לעומת זאת, המערערת ביקשה מבית הדין למחוק את המילים ״ושכר טרחת עורך דין״. וכן למחוק את המילים ״בתוספת מע״מ״. המערערת ביססה את בקשתה על העובדה שהקיבוץ יוצג על ידי עובד שכיר שלו.
ולא באמצעות עורך דין חיצוני.
בתגובה לבקשה, קיבוץ כנרת נהג בהגינות והסכים לתיקון הטעות המבוקשת. עם זאת, הקיבוץ הבהיר בתשובתו כי הוא עומד על עצם פסיקת ההוצאות שנפסקו לזכותו. לדוגמה, הקיבוץ טען כי הוא זכאי לשיפוי בגין הוצאות המשפט שנגרמו לו עקב ניהול הערעור.
הכרעת בית הדין הארצי: פסיקת הוצאות לקיבוץ ללא רכיבי שכר טרחה
ביום 18.12.2008 נתן בית הדין הארצי לעבודה החלטה בבקשה. לדוגמא, בית הדין קיבל את בקשת המערערת במלואה, לאור הסכמת המשיב. בהתאם לכך, בית הדין תיקן את פסקה 12 לפסק הדין המקורי.
בית הדין קבע את הנוסח המתוקן של סעיף סוף דבר בזו הלשון:
-
סוף דבר – הערעור נדחה.
-
המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך 3,500 ש״ח.
-
סכום זה ישולם בתוך 30 יום. כלומר, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.
בנוסף, בית הדין קבע כי אין צו להוצאות בגין הבקשה עצמה. החלטה זו השאירה את סכום ההוצאות על כנו. אך הסירה לחלוטין את חיוב המע״מ ואת הגדרת הסכום כשכר טרחת עורך דין.
שימו לב: תיקון טעות סופר אינו מהווה ערעור על גובה ההוצאות שנפסקו, אלא כלי ממוקד לתיקון שגגות טכניות ומהותיות בניסוח סעיפי החיוב.
השוואת רכיבי החיוב לפני התיקון ולאחריו
ההבדל בין נוסח פסק הדין המקורי לבין הנוסח המתוקן ממחיש את חשיבות הבדיקה הדקדקנית של פסיקת ההוצאות:
השוואת חיוב ההוצאות בעניין תמר אסתר נ' קיבוץ כנרת רכיב החיוב לפני התיקון (1.12.2008)לאחר התיקון (18.12.2008)הגדרת החיוב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין הוצאות משפט בלבד תוספת מע״מ מחלה תוספת מע״מ על הסכום ללא תוספת מע״מ כלל סכום החיוב הבסיסי3,500 ש״ח3,500 ש״ח עילת התיקון נוסח שגרתי שגוי ייצוג על ידי עובד שכיר של הקיבוץ
מה עושים כאשר נפלה טעות סופר בחיוב הוצאות?
-
בדיקת אופן הייצוג בתיק. יש לוודא האם הצד שזכה בהוצאות יוצג בפועל על ידי עורך דין חיצוני, או שמא פעל בעצמו או באמצעות עובד שכיר.
-
בחינת נוסח פסק הדין. יש לקרוא בקפידה את סעיף סוף דבר ולבדוק האם נפסקו שכר טרחה ומע״מ ללא הצדקה עובדתית.
-
פנייה אל הצד שכנגד. מומלץ לפנות לצד השני ולבקש את הסכמתו לתיקון הטעות באופן מוסכם, בדיוק כפי שנהגו הצדדים במקרה של קיבוץ כנרת.
-
הגשת בקשה מסודרת לערכאה שפסקה. יש להגיש בקשה לתיקון טעות סופר לבית המשפט או לבית הדין שנתן את פסק הדין, תוך פירוט העובדות המדויקות.
אזהרה: החוק קובע מועדים קבועים וקצרים להגשת בקשה לתיקון טעות בפסק דין. שיהוי בהגשת הבקשה עלול להוביל לדחייתה על הסף ולחיוב בתשלום שגוי.
חשיבות הדיוק בפסיקת הוצאות לקיבוץ ולתאגידים
תאגידים, חברות וקיבוצים בוחרים לעיתים קרובות להופיע בערכאות שיפוטיות ללא עורכי דין חיצוניים. בחירה זו נעשית כדי לחסוך בעלויות ייצוג. עם זאת, כאשר תאגיד זוכה בהליך. הוא אינו זכאי לפיצוי בגין שכר טרחה שלא שילם מעולם.
מעבר לכך, חיוב במע״מ עלול ליצור עיוות כספי נוסף. אדם פרטי או עובד שנאלץ לשלם מע״מ אינו יכול לקזז סכום זה כמס תשומות. לכן, פסיקת הוצאות לקיבוץ ללא שכר טרחה. ומע״מ מגנה על בעל הדין מפני תשלומים בלתי מוצדקים.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין שכר טרחת עורך דין לבין הוצאות משפט?
שכר טרחת עורך דין משפה את בעל הדין על התשלום ששילם למייצג בעל רישיון עריכת דין. לעומת זאת, הוצאות משפט מכסות עלויות נלוות כגון אגרות, נסיעות. בזבוז זמן והוצאות משרדיות של בעל הדין עצמו.
מדוע בית הדין מחק את חיוב המע״מ במקרה של קיבוץ כנרת?
בית הדין ביטל את המע״מ מכיוון שהקיבוץ יוצג על ידי עובד שכיר שלו. ולא על ידי עורך דין חיצוני. מע״מ נלווה רק לחשבונית מס שמוציא עורך דין עבור שירותיו המשפטיים. ולכן לא היה מקום להוסיפו.
האם ניתן לפסוק הוצאות משפט לבעל דין שמייצג את עצמו?
כן, בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות משפט גם לצד שאינו מיוצג. סכום זה נועד לפצות על הזמן, המאמץ והטרחה שהשקיע בעל הדין בניהול ההליך המשפטי.
כיצד יש לפעול אם פסק הדין כולל שכר טרחה עבור צד שלא יוצג על ידי עורך דין?
במצב כזה, יש להגיש בקשה מנומקת לתיקון טעות סופר לערכאה שנתנה את פסק הדין. רצוי לפנות תחילה לצד שכנגד כדי לקבל את הסכמתו מראש ולייעל את ההליך.
מה הייתה התוצאה הסופית בהליך ע״ע 772/07?
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הערעור נדחה. בית הדין קיבל את בקשת המערערת. ותיקן את פסק הדין כך שהיא תשלם לקיבוץ הוצאות משפט בסך 3,500 ש״ח בלבד. ללא שכר טרחת עורך דין וללא תוספת מע״מ.
