צו ירושה מול צו קיום צוואה: הבדלים, הסברים וטיפים

אחרי פטירה של בן משפחה מגיע הרגע שבו הבנק מסרב לשחרר כספים, לשכת רישום המקרקעין מסרבת לרשום דירה על שם היורשים, וחברת הביטוח מבקשת "מסמך שמוכיח מי היורש". המסמך הזה הוא צו ירושה או צו קיום צוואה. הבלבול בין השניים הוא אחת הטעויות היקרות ביותר במשפחות, כי הגשת הבקשה הלא נכונה מחזירה את התיק להתחלה ולעיתים גם גוררת סכסוך מיותר בין אחים. הסבר מסודר של שני הצווים, ההליך, המועדים והמלכודות מופיע כאן.

מהו צו ירושה ומתי הוא נדרש

צו ירושה הוא החלטה של הרשם לענייני ירושה, הקובעת מי יורשי המנוח ומה חלקו של כל אחד בעיזבון. הצו אינו מחלק נכסים ספציפיים ואינו קובע מי יקבל את הדירה ומי את החשבון: הוא קובע שברים, כלומר אחוזים מהעיזבון כולו. את החלוקה בפועל עושים היורשים בהסכמה ביניהם, או באמצעות פנייה לבית המשפט כשאין הסכמה.

צו ירושה נדרש בכל מקרה שבו המנוח לא הותיר צוואה כלל, וגם כשהצוואה שהותיר אינה מכסה את כל רכושו. אם צוואה מתייחסת רק לדירה, יתרת הרכוש תתחלק לפי הוראות החוק, ואז יידרשו שני הצווים במקביל.

מהו צו קיום צוואה

צו קיום צוואה הוא אישור רשמי לכך שהצוואה שהוגשה היא צוואתו האחרונה של המנוח, שהיא ערוכה כדין ושאין מניעה לבצע אותה. הצו הופך את המסמך הפרטי למסמך שגופים חיצוניים מחויבים לכבד. בלעדיו הצוואה היא נייר שאין לו תוקף מול בנק, מול רשם המקרקעין או מול קופת גמל.

חוק הירושה מכיר בכמה צורות של צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה של אדם הנוטה למות. לכל צורה יש דרישות צורניות משלה, וסטייה מהן היא הבסיס הנפוץ ביותר להתנגדות. המקור לפסילה שחוזר שוב ושוב הוא מעורבות של אדם שנהנה מהצוואה בעריכתה, למשל בן שהסיע את ההורה לעורך הדין, ישב בפגישה והוא גם הזוכה העיקרי.

טבלת השוואה בין שני הצווים

איך מתחלק העיזבון כשאין צוואה

סדר היורשים בחוק בנוי במעגלים. בן או בת הזוג נוטלים תחילה את מיטלטלי משק הבית המשותף ואת מכונית הנוסעים, ולאחר מכן מחצית מיתרת העיזבון כאשר יש למנוח ילדים או הורים. המחצית הנותרת מתחלקת בין הילדים בחלקים שווים, וילד שנפטר לפני המוריש מוחלף בצאצאיו. בהיעדר בן זוג, ילדים והורים עוברת הירושה למעגל הבא של קרובי המשפחה.

ידועים בציבור נחשבים לבני זוג לעניין ירושה כאשר חיו חיי משפחה במשק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר. ההכרה אינה אוטומטית: היא מחייבת הוכחה, ולכן בקשות כאלה מגיעות פעמים רבות להכרעה שיפוטית.

שלבי ההגשה של הבקשה

1. איסוף המסמכים. פרטי כל היורשים לרבות מספרי זהות וכתובות, ובבקשה לצו קיום צוואה גם הצוואה המקורית עצמה ולא צילום. תעודת פטירה אינה נדרשת כאשר למנוח תעודת זהות ישראלית; כשאין לו תעודת זהות ישראלית יש להמציא תעודת פטירה מאומתת כדין.
2. מילוי הבקשה ותצהיר. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה במחוז מגוריו של המנוח, בצירוף תצהיר מאומת של המבקש ואישור על תשלום האגרה.
3. הודעה ליתר היורשים. יש להודיע לכל היורשים הידועים על הגשת הבקשה. השמטת יורש היא פגם שמחזיר את התיק אחורה.
4. פרסום ותקופת התנגדות. הרשם מפרסם הודעה על הבקשה ברשומות ובעיתון כדי לאפשר לכל מי שרואה עצמו נפגע להתנגד. סעיף 67 לחוק הירושה מחייב לקבוע זמן שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות, והמועד המדויק נקוב בהודעת הפרסום עצמה. התנגדות אפשרית כל עוד לא ניתן הצו.
5. בדיקת האפוטרופוס הכללי. עותק מהבקשה מועבר לאפוטרופוס הכללי, שרשאי להביע עמדה, בייחוד כשמעורבים קטינים או אנשים שמונה להם אפוטרופוס.
6. קבלת הצו ומימושו. בהיעדר התנגדות ניתן הצו ונשלח למבקש, וממנו ואילך אפשר לפנות לבנקים, לחברות הביטוח וללשכת רישום המקרקעין.

התנגדויות ומתי התיק עובר לבית המשפט

כל עוד הבקשה אינה שנויה במחלוקת, היא נשארת אצל הרשם לענייני ירושה והטיפול בה מנהלי במהותו. ברגע שמוגשת התנגדות, התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה והופך להליך משפטי לכל דבר, עם כתבי טענות, ראיות ולעיתים חוות דעת רפואיות על כשירות המצווה. מסלול דומה חל כשאחד הצדדים אינו כשיר משפטית, כשהאפוטרופוס הכללי מתערב, או כשהמנוח היה תושב חוץ.

ההבדל בין המסלולים הוא דרמטי מבחינת זמן ועלות. תיק שנפתח אצל הרשם ומסתיים אצלו הוא הליך קצר וזול יחסית. תיק שהתגלגל לבית המשפט נמשך זמן רב, ובמקרים לא מעטים שווי ההוצאות מתקרב לשווי הרכוש שעליו רבים.

מה עושים עם הצו אחרי שהתקבל

הצו הוא נקודת הפתיחה של החלוקה ולא סופה. רישום זכויות במקרקעין על שם היורשים מתבצע בלשכת רישום המקרקעין או ברשות מקרקעי ישראל בהתאם לסוג הזכות, ודורש את הצו בנוסח מאושר. חשבונות בנק, קרנות פנסיה וקופות גמל משוחררים כל אחד לפי נהליו, ובקופות גמל ובביטוחי חיים ייתכן שקיימת הוראת מוטבים הגוברת על העיזבון.

בישראל אין מס ירושה, וקבלת נכס בירושה אינה אירוע מס בפני עצמה. השאלה מתעוררת בשלב המכירה, ואז נדרשת בחינה של חבות מס שבח ושל תנאי הפטור החלים על דירת מגורים שהתקבלה בירושה. יורשים שמעדיפים חלוקה שונה מזו שנקבעה בצו יכולים לערוך ביניהם הסכם לחלוקת העיזבון, ובלבד שהחלוקה נעשית מתוך נכסי העיזבון עצמם.

כאשר הצוואה קיימת ותקפה, הליך הוצאת צו קיום צוואה הוא הנתיב היחיד לממש אותה, וכל ניסיון לעקוף אותו בהסכמות פנימיות בלבד לא יחייב צדדים שלישיים. במקביל, העברת דירה בירושה על שם היורשים כרוכה בבדיקת מצב הרישום ובקיומן של הערות אזהרה או משכנתה, והיבטי המס במכירת נכס שהתקבל בירושה משפיעים ישירות על השאלה מתי כדאי למכור ומי מבין היורשים ימכור.

שאלות ותשובות