במאמר זה נבחן מתי בית המשפט העליון מתיר צירוף נתבע זר לתביעה בישראל. ראשית, יש לבדוק האם התביעה נגד הנתבע המקומי הוגשה כהלכה. לאחר מכן, בית המשפט מפעיל שיקול דעת ומעריך את משקל התביעות. הוא בוחן האם התביעה המקומית נועדה רק לגרור את הנתבע הזר לדיון בישראל.
המתודולוגיה של צירוף נתבע זר בתביעה
בית המשפט העליון פיתח מתודולוגיה דו-שלבית. לפיכך, השלב הראשון בוחן אם התובע הגיש תביעה נגד הנתבע המקומי כהלכה. הוא מתייחס לדרישות פרוצדורליות ולתוכן העילה. אם דרישות אלו מתקיימות, עוברים לשלב השני.
בשלב השני, בית המשפט מפעיל שיקול דעת. בנוסף, הוא משקל את משקל התביעות. בנוסף, הוא בודק האם התביעה המקומית משמשת כלי לגרירת הנתבע הזר. כל ספק פועל לטובת הנתבע הזר.
פרטי ההליך – רקע עובדתי
חברת אטלנטיק, חברה ישראלית, סיפקה שירותי תכנון לחברת הספנות הספרדית Astilleros Y. עם זאת, Talleres Del Noroeste S.A. (אסטנו). אחרי שהזכות לקבלת האוניות עברה לחברת ״צים, חברת השיט הישראלי בע״מ״, אטלנטיק דרשה תשלום עמלה.
האסטנו הפנתה אותה לבעל האונייה – צים.
אטלנטיק הגישה תביעה נגד צים וחברת דמוס מריטיים קורפוריישן. כתוצאה מכך, במקביל, היא ביקשה היתר לצרף את האסטנו, הנתבעת הזר, לתביעה. הבקשה הוגשה לפי תקנה 467(8) של סדר הדין האזרחי (כיום תקנה 500(10)).
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. לעומת זאת, הוא ציין שהאסטנו היא הנתבעת המרכזית, בעוד צים היא נתבעת משנית.
החלק המשפטי – משמעות המונח "הוגשה כהלכה"
השאלה המרכזית הייתה כיצד לפרש את הדרישה שהתביעה נגד הנתבע המקומי "הוגשה כהלכה". לדוגמה, בית המשפט קיבל את הפירוש האנגלי של "properly brought". פירוש זה דורש שני תנאים: עילה אמיתית וכנה, והנתבע המקומי אינו משני ביחס לנתבע הזר.
אטלנטיק טענה שהמונח מתייחס רק לדרישות פרוצדורליות. בית המשפט דחה את הטענה. הוא חישב שהמונח כולל גם בחינה מהותית של התביעה.
החלטת בית המשפט העליון והנימוקים
בית המשפט העליון קבע את המתודולוגיה הדו-שלבית. ראשית, הוא ביקש לוודא שהתביעה המקומית עומדת בדרישות הפרוצדורליות. שנית, הוא הפעל שיקול דעת ובדק את המשקל היחסי של התביעות.
במקרה של אטלנטיק, בית המשפט מצא שהעילה נגד צים אינה חזקה. הוא סיכם שהמטרה הייתה לגרור את האסטנו לדיון בישראל. לכן, הוא דחה את ערעור אטלנטיק והחזיר את החלטת בית המשפט המחוזי.
השלכות מעשיות של פסק הדין
פסק הדין יוצר כלל מחמיר. הוא מונע שימוש בתביעה משנית נגד נתבע מקומי כצעד טכני לצירוף נתבע זר. בתי המשפט בודקים את משקל התביעות והאם התביעה המקומית משמשת ככלי לגרירת הזר.
החשש הוא שהצגת נתבע זר עלולה לגרום להתנגשות סמכויות. לכן, כל ספק פועל לטובת הנתבע הזר. השיפוט נוטה להפעיל את הכלל בזהירות מרבית.
שאלות ותשובות
- מהי המטרה של תקנה 467(8) (כיום 500(10))? התקנה מאפשרת לבית המשפט להתיר הצגת כתב בי-דין לנתבע השוהה מחוץ למדינה, בתנאי שהנתבע הזר הוא בעל דין דרוש בתביעה שהוגשה כהלכה.
- מהם שני השלבים לבחינת בקשה לצירוף נתבע זר? ראשית, בודקים אם התביעה המקומית הוגשה כהלכה. שנית, מפעילים שיקול דעת על משקל התביעות והאם התביעה המקומית נועדה לגרור את הנתבע הזר.
- מהי המשמעות של "הוגשה כהלכה" בפסיקה? המונח כולל דרישות פרוצדורליות ובחינה מהותית. התביעה חייבת להיות בעלת עילה אמיתית ולא תביעת סרק.
- למה בית המשפט נוקט זהירות בצירוף נתבע זר? הצירוף מטיל עומס על המתדיין בחו"ל ועלול לגרום להתנגשות סמכויות. לכן, כל ספק נוטה לטובת הנתבע הזר.
- מה קרה במקרה של אטלנטיק נגד אסטנו וצים? בית המשפט העליון דחה את הערעור של אטלנטיק. הוא קבע שהתביעה נגד צים הייתה משנית, והמטרה הייתה לגרור את האסטנו לדיון בישראל.
