ריקון מיכל האמוניה: מתווה בית המשפט העליון וצו הסגירה

החלטת בית המשפט העליון בנושא ריקון מיכל האמוניה במפרץ חיפה

מה קבע בית המשפט העליון בנוגע להמשך פעילותו של מיכל האמוניה במפרץ חיפה. לפיכך, בית המשפט אישר עקרונית את הצו המורה על הפסקת הפעילות וסגירת המתקן. אך יחד עם זאת העניק למפעל ארכה אחרונה לריקון מיכל האמוניה עד ליום 31.7.2017. ההחלטה איזנה בין עקרון הזהירות המונעת והגנה על שלום הציבור לבין צורכי המשק והעובדים.

סוגיית הפעלתם של מתקנים תעשייתיים מסוכנים בסמוך לריכוזי אוכלוסין מעוררת שאלות כבדות משקל. לפיכך, מצד אחד ניצב הצורך המובהק לשמור על חיי אדם ובריאות הציבור מפני קטסטרופה פוטנציאלית. לעומת זאת, אינטרסים כלכליים, רציפות אספקה למשק ופרנסתם של עובדים רבים עומדים בצד השני. כאשר מתקן פועל ללא היתרי בנייה כדין ובאין רישיון עסק תקף, המתח המשפטי מגיע לנקודת רתיחה.

ההליך ריקון מיכל האמוניה מציג בדיוק את נקודת המפגש המורכבת הזו בין דיני איכות הסביבה לבין דיני רישוי עסקים. במאמר זה נסקור את פסיקתו של בית המשפט העליון בהליך רע״פ 2841/17 חיפה כימיקלים בע״מ נ' עיריית חיפה, נבחן את הרקע העובדתי שהוביל לצו הפסקת פעילות, נציג את הטענות המרכזיות ואת השיקולים שהנחו את השופטים, וכן נלמד כיצד עקרון הזהירות המונעת מכריע במחלוקות סביבתיות. בנוסף, נדון בהשלכות המעשיות על ניהול סיכונים תעשייתי.

רקע עובדתית – פעילותו של מיכל האמוניה

חברת חיפה כימיקלים בע״מ הפעילה במשך עשרות שנים את מסוף האמוניה הלאומי בנמל חיפה. בנוסף, מדי חודש הגיעה אל המסוף אונייה שנשאה כ-16 אלף טון אמוניה. והחומר הוזרם ישירות למיכל ענק שבאזור. המיכל שימש כמאגר מרכזי לתעשיות דשנים, מזון, כימיה ומערכות קירור שונות ברחבי המדינה.

אולם, אמוניה היא גז רעיל ומסוכן לבריאות האדם. עם זאת, מיקום המיכל בסמוך לחצי מיליון תושבי האזור עורר לאורך השנים חשש כבד מאסון המוני. פגיעה במיכל כתוצאה ממלחמה. תקלה או רעידת אדמה עלולה לגרום לנזקים קשים ביותר; לפי הערכות שמרניות.

אירוע כשל היה פוגע באלפי בני אדם.

אזהרה: הפעלת עסק הכולל חומרים מסוכנים ללא רישיון עסק או ללא היתר רעלים תקף חושפת את מנהלי החברה לאחריות פלילית אישית, לצד סנקציות מנהליות וצווי סגירה מיידיים.

ההליך המשפטי – צו שיפוטי לפי חוק רישוי עסקים

המיכל פעל במשך שנים ארוכות ללא היתר בנייה כדין. כתוצאה מכך, וכן ללא רישיון עסק תקף לפי חוק רישוי עסקים, תשכ״ח-1918. בשל מחדלים אלה, העירייה הגישה כתב אישום פלילי נגד החברה בשנת 2011. עם התקדמות הדיונים, העירייה ביקשה להורות על הפסקת פעילות המיכל וריקונו המלא.

בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה נעתר לבקשה. לעומת זאת, והוציא צו שיפוטי להפסקת פעילות לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים. ערעור שהגישה החברה לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה. והמחוזי קבע כי המערך מעמיד את הסביבה בסיכון בלתי קביל בשגרה ובחירום.

בהמשך, החברה פנתה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע הצו. לדוגמה, להלן שלבי הדיון שהביאו להחלטת העליון:

• הגשת כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון בשנת 2011.
• מתן צו להפסקת פעילות וריקון המיכל בבית המשפט לעניינים מקומיים בפברואר 2017.
• דחיית ערעור החברה בבית המשפט המחוזי ואיסור על כניסת אוניות נוספות.
• הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון לצד בקשות חוזרות לעיכוב ביצוע.

עקרון הזהירות המונעת וסמכות בית המשפט לפי סעיף 17

הסוגיה המרכזית שנדונה בפני בית המשפט העליון נגעה לאיזון הראוי בהליכי ביניים. לדוגמא, סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח-1918, מסמיך להוציא צו סגירה עוד בטרם הרשעה. הלכת מיאו (רע״פ 4384/13) קובעת שהסמכות נועדה למנוע פגיעה ממשית באינטרס ציבורי כבד משקל.

כאשר קיים סיכון ממשי לשלום הציבור, צו הפסקת פעילות הוא כלי חיוני ומתבקש. עם זאת, כבוד השופט ח' מלצר הדגיש את מעמדו של עקרון הזהירות המונעת: אי-ודאות מדעית אינה מצדיק הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות כאשר מדובר באיום אסון חמור ובלתי הפיך.

הכרעת בית המשפט העליון במתווה ריקון מיכל האמוניה

כבוד השופט ח' מלצר (בהסכמת השופטים נ' סולברג וא' שהם) דן בבקשת ערעור והחליט. כלומר, כי המיכל מהווה סיכון שאינו קביל. יחד עם זאת, השופטים בחנו את מצוקת עובדי החברה ואת צורכי המפעלים התלויים באספקת הגז.

בית המשפט העניק למפעל ארכה אחרונה ליישום ריקון מיכל האמוניה עד ליום 31.7.2017. אולם, במסגרת אותה ארכה, השופט התיר חד-פעמית הבאת אונייה נוספת לצורכי התארגנות. בתנאי שהחברה תתחייב שלא תבקש מילוי נוסף ותשלים את הפינוי במלואו.

במקביל, בית המשפט חויב את גורמי הממשלה להציג חלופות יבוא בטוחות. אמנם, נבדקו אפשרויות כגון יבוא במכולות מיוחדות (״איזו-טנקים״) והזרמת חומצה חנקתית חלופית. לבסוף, בית המשפט דחה את בקשות ההצטרפות של צרכנים תעשייתיים שונים. אך שמר על זכותם לנקוט הליכים אזרחיים נפרדים נגד החברה.

שלבים מעשיים להתמודדות עם צווי הפסקת פעילות ברישוי עסקים

• מיפוי מיידי של דרישות הבטיחות. פנו מיד ליועצי בטיחות ולרגולטור המוסמך כדי לאתר את הליקויים המדויקים במתקן.
• הכנת תוכנית פינוי מבוקרת. הציגו לבית המשפט לוח זמנים ריאלי ומגובה בחוות דעת הנדסיות לפריקה בטוחה של החומרים.
• בחינת חלופות אספקה. התארגנו מבעוד מועד למעבר לאמצעי אחסון קטנים, מודולריים ומאושרים שאינם מסכנים את הציבור.
• פנייה מהירה לערכאות. בקשו ארכות התארגנות תוך לקיחת אחריות מלאה, ולא על ידי הכחשת הממצאים המדעיים והבטיחותיים.

שאלות ותשובות

סיכום והשלכות להמשך

החלטת בית המשפט העליון בפרשת חיפה כימיקלים סימנה נקודת מפנה משמעותית בדיני איכות הסביבה. וברישוי עסקים. בית המשפט הבהיר כי לא יאפשר הפעלת מתקנים מסוכנים ללא רישיונות מתאימים בלב אוכלוסייה אזרחית. יישום עקרון הזהירות המונעת מחייב את התעשייה לקבל שהגנה על חיי אדם קודמת לאינטרסים מסחריים.

עם זאת, מתן הארכה מדודה הוכיח. כי בתי המשפט נוהגים באחריות ובמידתיות כלפי צורכי המשק והעובדים.

ניהול נכון של רישוי ובטיחות מחייב היערכות מקצועית רציפה כדי למנוע צווי סגירה פתאומיים.