רשות ערעור על הרשעה במעשים מגונים: החלטת בית המשפט

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש ארז סמיונוב. לפיכך, שהורשע במעשים מגונים בקטין ובהטרדה מינית. ההחלטה ברע״פ 3610/15, ארז סמיונוב נ' מדינת ישראל, שניתנה ביום 08.06.2015. מדגישה את העקרונות המנחים למתן רשות ערעור ב״גלגול שלישי״.

מדובר במקרים חריגים בלבד המצדיקים דיון נוסף בפני הערכאה הגבוהה ביותר.

הליך רשות הערעור ב״גלגול שלישי״

מערכת המשפט הישראלית בנויה על שלוש ערכאות עיקריות: בית משפט השלום. בנוסף, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. כאשר עניין נידון והוכרע כבר בשתי ערכאות קודמות. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון מכונה ״גלגול שלישי״. כפי שמוצג במאמר דחיית ערעור על הרשעה: פסק דין תקדימי, בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון מכונה ״גלגול שלישי״.

אמות המידה למתן רשות ערעור במקרים אלה הינן קפדניות מאוד.

בית המשפט העליון מדגיש כי רשות ערעור תינתן במקרים מצומצמים. עם זאת, מקרים אלה כוללים התעוררות של שאלה משפטית כבדת משקל או רחבת היקף. בעלת השלכות החורגות מעניינם הספציפי של הצדדים. בנוסף, רשות ערעור ניתנת במקרים בהם קיים חשש לעיוות דין חמור או לאי-צדק מהותי שנגרם למבקש.

פרטי המקרה: הרשעה במעשים מגונים והטרדה מינית

ארז סמיונוב, המבקש בהליך רע״פ 3610/15, הורשע בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. כתוצאה מכך, הוא עבד כמוכר בחנות נוחות כאשר צפה בסרט פורנוגרפי יחד עם קטין. בית המשפט קבע כי המבקש שפשף את ידו באיבר מינו של המתלונן. המבקש חזר על מעשה זה פעם נוספת. בית המשפט העליון נדרש לשאלה האם יש להכניס לתיק ראיות על עדות בדבר מעשים דומים, כפי שנדון במאמר עדות על מעשים דומים: קבילות, חשיבות והשלכות.

עוד עלה מכתב האישום כי המבקש הציע לקטין סכום כסף. לעומת זאת, תחילה 400 שקלים ולאחר מכן 2,000 שקלים, בתמורה למעשה מין אוראלי. בית משפט השלום הרשיע את המבקש בשתי עבירות של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל״ז-1977. ובעבירה של הטרדה מינית לפי סעיפים 3(א)(3) ו-5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח-1998. כמו כן, נוכח חומרת העבירות, אנו ממליצים לעיין במאמר "הכרעה בעבירות מין ילדים: חשיבות עדויות קורבנות" הכרעה בעבירות מין ילדים: חשיבות עדויות קורבנות.

הליכים קודמים שהובילו לבקשת רשות הערעור

לאחר הרשעתו בבית משפט השלום, ארז סמיונוב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. לדוגמה, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש. ואישר את פסק הדין של בית משפט השלום. פסיקה זו הובילה את סמיונוב להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הוא ביקש שהעליון ידון מחדש בעניינו.

טענות המבקש: מחדלי חקירה ומהימנות עדות

במסגרת בקשת רשות הערעור, טען ארז סמיונוב כי נגרם לו עיוות דין חמור. לדוגמא, לטענתו, מחדלי חקירה פגעו קשות ביכולתו להגן על עצמו. המבקש הדגיש את העובדה שגורמי החקירה לא פעלו באופן אקטיבי כדי להשיג את תיעוד מצלמות האבטחה מהחנות. תיעוד אשר לטענתו היה יכול להוכיח את חפותו.

מחדל תיעוד מצלמות האבטחה

בית משפט השלום אכן קבע כי החוקרים כשלו חמורות בכך שלא פעלו במהירות להשיג את קלטות מצלמות האבטחה. תיעוד זה נשמר לזמן קצוב ונמחק באופן אוטומטי. למרות מחדל זה, בית משפט השלום דחה את הבקשה לזיכוי.

בית המשפט קבע כי אין מדובר במקרה קיצוני המצדיק זיכוי בשל פגיעה בזכותו של הנאשם למשפט הוגן.

מהימנות העדויות ודחיית בקשת רשות הערעור

לפיכך, בית משפט השלום ייחס מהימנות גבוהה לעדותו של הקטין המתלונן. אמנם, הוא קבע כי עדותו הייתה עקבית, מפורטת והביעה את תחושותיו באופן אמין. לעומת זאת, בית משפט השלום לא מצא את עדותו של המבקש אמינה. בית המשפט המחוזי אישר קביעות אלו.

הוא ציין שהמתלונן, ולא המבקש, היה זה שיזם את בדיקת מצלמות האבטחה.

נימוקי בית המשפט העליון לדחיית בקשת רשות ערעור

כבוד השופט א' שהם קבע כי בקשת רשות הערעור אינה עומדת באמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור ב״גלגול שלישי״. הוא הדגיש כי הבקשה התמקדה בעיקר בעניינם הקונקרטי של הצדדים. היא לא העלתה שאלה משפטית כבדת משקל או רחבת היקף.

העדר שאלה משפטית כבדת משקל

בית המשפט העליון קבע כי המקרה אינו מציג שאלה משפטית כבדת משקל. יחד עם זאת, הוא גם לא מציג שאלה בעלת השלכות החורגות מעניינם הספציפי של הצדדים. המקרה לא כלל עיוות דין חמור או אי-צדק מהותי שנגרם למבקש. בית המשפט רואה את תפקידו בפיקוח על יישום החוק ולא בדיון חוזר בעובדות שכבר נבחנו.

הבקשה כ״מקצה שיפורים״

השופט שהם ציין כי הבקשה לרשות ערעור הועתקה בשינויי נוסח קלים מהודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון רואה בהתנהלות כזו ניסיון ל״מקצה שיפורים״. מטרה זו אינה מצדיקה היענות לבקשת רשות ערעור.

היא מחטיאה את מטרתו של הליך זה, המיועד למקרים חריגים בעלי חשיבות ציבורית.

מדיניות הענישה והיקף ההתערבות

בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הולם למעשיו של ארז סמיונוב. מצד שני, מתחם זה נע בין 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט שקל לחומרה ולקולה מספר גורמים. הוא התחשב בפגיעה הצפויה למבקש מבחינה כלכלית.

כמו כן, הוא לקח בחשבון את התמשכות ההליכים בתיק ואת מחדל החקירה בנוגע למצלמות האבטחה.

העונש שהוטל על ארז סמיונוב

לאחר שקלול כל הגורמים. לסיכום, בית משפט השלום גזר על המבקש 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בנוסף, הוא הטיל 6 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט גם חייב את המבקש בפיצוי למתלונן בסך 2,500 שקלים.

בית המשפט המחוזי החליט שלא להתערב בעונש זה. לאור, בקובעו כי הוא הולם ונקבע בהתאם לתיקון 113 לחוק.

החשיבות לא לסטות ממדיניות הענישה

בית המשפט העליון אישר את קביעת הערכאות הקודמות בנוגע לעונש. בהתאם, בית המשפט העליון אינו נוהג להתערב בשיקולי ענישה של הערכאות הנמוכות. התערבות כזו תתבצע רק במקרים יוצאי דופן. מדובר במקרים שבהם העונש חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת והראויה בעבירות דומות. בנושא זה קראו גם: חומרת העונש באינוס טרמפיסטית: ניתוח פסק דין עקרוני.

במקרה זה, בית המשפט לא מצא סטייה כזו.

השלכות פסק הדין: הדגשת אמות מידה לערעור

פסק הדין ברע״פ 3610/15 מדגיש את המסר העקבי של בית המשפט העליון. למעשה, הוא מבהיר כי הליך רשות הערעור אינו דרך לדיון מחודש בעובדות שכבר נדונו. הוא גם אינו דרך להעלות טענות שכבר נבחנו ונדחו על ידי הערכאות הקודמות.

הדחייה של בקשת רשות ערעור בתיק זה משמשת דוגמה לאופן שבו בית המשפט העליון שומר על מעמדו. ראשית, הוא מפקח על סוגיות עקרוניות ומשפטיות רחבות היקף. בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור שלישית בכל מקרה ומקרה. הוא מקפיד על כך שרק מקרים העונים לקריטריונים מחמירים אכן יגיעו לשולחנו.

סיכום: בקשת רשות הערעור של ארז סמיונוב על הרשעה במעשים מגונים בקטין נדחתה על ידי בית המשפט העליון ברע״פ 3610/15. בית המשפט קבע כי המקרה אינו עומד באמות המידה הנדרשות לדיון ב״גלגול שלישי״. הוא לא הציג שאלה משפטית כבדת משקל. בנוסף, הוא לא העלה חשש לעיוות דין מהותי.

ההחלטה מדגישה את חשיבותן של ערכאות הערעור הקודמות. ואת שיקול הדעת המצומצם של בית המשפט העליון בתיקים אלו. מקרים מעין אלו מדגישים את החשיבות של ייעוץ משפטי מקצועי. הוא נדרש כבר בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי.

שאלות ותשובות נפוצות על רשות ערעור בפלילים