כן, בית המשפט מוסמך להורות על שידור חי של דיונים בעלי עניין ציבורי מיוחד. סמכות זו מעוגנת בסעיף 70(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ״ד-1984. במסגרת ההליכים נגד ביטול עילת הסבירות, בחן בית המשפט העליון לקיים שידור ישיר של הדיון וביקש את עמדת הצדדים. מדובר ביישום עקרון פומביות הדיון ברמה הגבוהה ביותר.
עקרון פומביות הדיון מהווה אבן יסוד בשיטה המשפטית. כאשר מדובר בסוגיות חוקתיות כבדות משקל, שאלת השקיפות מקבלת משנה תוקף. במקרים אלה, בית המשפט שוקל להנגיש את הדיון לכלל האזרחים. המהלך מאפשר לציבור לחזות בהליך המשפטי ללא תיווך. במסגרת עתירות אלו, נבחנה האפשרות לקיים שידור ישיר של הדיון בפני הרכב רחב במיוחד.
סעיף 70(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ״ד-1984. לפיכך, קובע את הכלל הבסיסי לגבי צילום ושידור מדיונים משפטיים. החוק אוסר כעיקרון על צילום באולם בית המשפט ועל שידור הדיון. יחד עם זאת, המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת מפורש להתיר זאת.
השופטים מפעילים סמכות זו במשורה ובזהירות רבה.
לפיכך, כאשר בית המשפט שוקל להתיר שידור, עליו לאזן בין אינטרסים מנוגדים. בנוסף, מצד אחד עומד עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת. מנגד עומדים טוהר ההליך המשפטי ומניעת הפיכת האולם לזירה תקשורתית. בנוסף לכך, השופטים בוחנים את הסכמת בעלי הדין או התנגדותם למהלך.
הקריטריונים המרכזיים שבית המשפט שוקל כוללים מספר היבטים:
-
חשיבות ציבורית: מידת העניין הציבורי וההשפעה הרוחבית של ההכרעה על כלל האזרחים.
-
הגנה על עדים ובעלי דין: מניעת פגיעה בפרטיותם או הרתעת עדים ממסירת עדות אמת.
-
שמירה על סדר הדין: מניעת הפרעות לניהול התקין והמכובד של הדיון באולם.
הרקע לעתירות: בג״ץ 2412/23 ובג״ץ 2466/23
ההחלטה הדיונית ניתנה במסגרת עתירות חוקתיות בעלות משמעות היסטורית. עם זאת, העתירה הראשונה, בג״ץ 2412/23, התנועה למען הגישה איכות השלטון בישראל. העתירה המקבילה, בג״ץ 2466/23, ח הגישה״כ עודד פורר. סיעת ישראל ביתנו בכנסת ה-25 ומפלגת ישראל ביתנו.
המשיבים בהליך היו הכנסת, ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה.
בעתירות אלו תקפו העותרים תיקון לחוק יסוד: השפיטה. כתוצאה מכך, התיקון שלל מבתי המשפט את הסמכות לדון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים. כתוצאה מכך, התעוררה שאלה חוקתית תקדימית בדבר סמכות בית המשפט לבטל חוק יסוד. הדיון נקבע בפני הרכב נדיר של אחד עשר שופטים.
בראש ההרכב ישבה כבוד הנשיאה א' חיות. לעומת זאת, עמה ישבו כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופטים י' עמית, נ' סולברג, ד' ברק ארז. ע' ברון, ד' מינץ, י' אלרון, י' וילנר, ע' גרוסקופף ו-א' שטיין.
הבקשה לקיים שידור ישיר של הדיון בעתירות
לקראת מועד הדיון, שנקבע ליום 28.9.2023, פנתה קבוצת אזרחים לבית המשפט. בראש הקבוצה עמדה ניצן שפיר יחד עם עשרה מבקשים נוספים. המבקשים הגישו בקשה רשמית להתיר שידור ישיר של הדיון בעתירות. הם נימקו את הבקשה בחשיבות הציבורית העצומה של הסוגיה החוקתית העומדת על הפרק.
מעבר לכך, המבקשים טענו כי הציבור כולו מושפע מתוצאות ההליך. לדוגמה, לשיטתם, פומביות מלאה תגביר את אמון הציבור במערכת המשפט. מנגד, הליך כזה מציב אתגרים דיוניים מורכבים בפני השופטים והצדדים.
שימו לב: בקשה לשידור דיון אינה מוגשת רק על ידי כלי תקשורת. גם אזרחים וגופים בעלי עניין רשאים לעתור לקבלת היתר מיוחד לשידור לפי חוק בתי המשפט.
החלטת כבוד הנשיאה א' חיות והרכב השופטים
ביום 03.09.2023 ניתנה החלטתו הדיונית של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. כבוד הנשיאה א' חיות, יחד עם שאר שופטי ההרכב, קיבלה את הבקשה לבחינה מעשית. בית המשפט הודיע לצדדים כי הוא בוחן בחיוב אפשרות לקיים שידור ישיר של הדיון הקבוע ליום 28.9.2023.
בשל כך, הורה בית המשפט למשיבים ולעותרים להגיש את עמדתם המפורשת. לדוגמא, ההרכב קבע כי ככל שיש למי מהצדדים הסתייגות מקיום השידור. עליו להודיע על כך עד ליום 19.9.2023. החלטה זו אפשרה לצדדים – ובהם הכנסת.
ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה – להעלות נימוקים ענייניים טרם קבלת החלטה סופית.
בית המשפט פעל באופן שקול ומידתי. כלומר, הוא שילב בין הרצון לפתיחות מרבית לבין שמירה על זכות הטיעון של בעלי הדין בנושא הדיוני.
השוואת שיקולים בהתרת שידור ישיר של הדיון
ההכרעה בסוגיית השידור הישיר דורשת איזון עדין בין תפיסות שונות של צדק והליך הוגן. הטבלה הבאה מציגה את השיקולים המרכזיים שבית המשפט שוקל בבואו להתיר שידור חי של דיונים:
השוואת שיקולים בעד ונגד שידור חי של דיון בבית המשפט העליוןהשיקול המרכזינימוקים התומכים בשידורנימוקים המסתייגים משידוראמון הציבורשקיפות מלאה מונעת דיסאינפורמציה ומחזקת אמון.חשש מהצגת דברים מקוטעת או הוצאתם מהקשרם.התנהלות הדיוןחשיפת הטיעונים המשפטיים המקצועיים כהווייתם.חשש מהשפעה על אופן הטיעון ופנייה לקהל בחוץ.זכות הציבור לדעתהכרעות בעלות השפעה לאומית נוגעות לכל אזרח.אולם בית המשפט פתוח לציבור גם ללא מצלמות.
שלבים בהגשת בקשה לשידור דיון משפטי
בעלי דין או גורמים בעלי עניין המבקשים להביא דיון לידיעת הציבור הרחב נדרשים לפעול לפי סדר פעולות מוגדר. להלן השלבים המרכזיים במיצוי הליך זה:
-
איתור העילה והעניין הציבורי. על המבקש להראות כי ההליך חורג מעניינם הפרטי של הצדדים ומעלה סוגיה בעלת חשיבות עקרונית.
-
ניסוח בקשה בכתב. יש להגיש בקשה מנומקת הנשענת על סעיף 70(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984.
-
קבלת תגובות הצדדים. בית המשפט מורה לצדדים האחרים להביע את עמדתם ולהציג הסתייגויות אם קיימות כאלו.
-
החלטה שיפוטית וקביעת תנאים. השופטים מכריעים בבקשה וקובעים מגבלות טכניות ומהותיות להבטחת תקינות השידור.
אזהרה: שידור או צילום של דיון משפטי ללא היתר מפורש מבית המשפט מהווה עבירה פלילית לפי חוק בתי המשפט. אין להקליט או לשדר מהאולם ללא צו שיפוטי כדין.
שאלות ותשובות
האם כל אזרח יכול לצפות בדיון כאשר מתקיים שידור ישיר של הדיון?
כן. כאשר בית המשפט מאשר שידור חי, השידור מועבר לרוב בפלטפורמות פתוחות. כגון אתר הרשות השופטת וכלי התקשורת. המטרה היא להנגיש את הדיון לכל אדם המעוניין בכך ללא תשלום.
מאיזה מקור חוקי שואב בית המשפט סמכות להתיר שידורים חיים?
הסמכות מוקנית לבית המשפט בסעיף 70(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984. סעיף זה מאפשר לשופטים לחרוג מאיסור הצילום הכללי בהתאם לשיקול דעתם.
מדוע בית המשפט קצב לצדדים מועד להודיע על הסתייגויות?
בית המשפט מקפיד על זכות הטיעון ועל הליך הוגן. מתן אפשרות לצדדים להסתייג מבטיח שכל טענה בדבר פגיעה אפשרית בהליך תישקל בכובד ראש לפני מתן ההחלטה הסופית.
באילו סוגי מקרים נוטה בית המשפט לאשר שידור חי?
בתי המשפט מתירים שידורים חיים בעיקר בדיונים חוקתיים בעלי השפעה לאומית רחבה. עתירות עקרוניות ומשפטים פליליים בעלי פרופיל ציבורי יוצא דופן. במקרים אלה, משקל זכות הציבור לדעת גובר על החששות הדיוניים.
סיכום והמשמעות המעשית
החלטת בית המשפט העליון בעניין בג״ץ 2412/23 ובג״ץ 2466/23 מדגימה את החשיבות העצומה של שקיפות בהליכים חוקתיים הרי גורל. האפשרות לקיים שידור ישיר של הדיון משקפת את רצון בית המשפט לפתוח את שעריו בפני הציבור הרחב. פתיחות זו מקדמת אמון ומאפשרת בחינה בלתי אמצעית של ההליך.
