לפי הדין שחל בעבר, אישור לבית מרקחת חדש ניתן רק כשהפתיחה חיונית כדי להבטיח אספקה סדירה של תרופות, ולא די בכך שהיא נוחה לציבור. תחזית לגידול באוכלוסייה נחשבה שיקול ענייני, משום שתכנון נכון מונע מחסור עתידי. הגורם המחליט אינו כבול להמלצת רוב הוועדה המקצועית, והחלטה שנשענת על שיקול כשר מספיק אינה בטלה רק משום שנשקל לצידו גם שיקול פסול. כלל המרחק בין בתי מרקחת בוטל מאז, ולכן מי שמתכנן פתיחה היום צריך לבדוק את הדין העדכני.
המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לתת אישור פתיחת בית מרקחת חדש רק אם הוא קובע שהצורך “חיוני להבטחת הספקה סדירה של תרופות”. נוחות הציבור לבדה אינה מספיקה, אך גידול האוכלוסייה הצפוי נחשב לשיקול לגיטימי.
פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון (בג״צ 4870/90, 20.08.1991) נגע למקרה של רשת סופרפארם בנתניה. המקרה עסק ברצון לפתוח סניף בקניון השרון, במרחק של 500 מטר מבתי מרקחת קיימים. הסתדרות הרוקחים ורוקחים פרטיים התנגדו להחלטה.
ההחלטה נבנתה על שני גורמים מרכזיים: הצורך להבטיח אספקה סדירה של תרופות, וגידול האוכלוסייה הצפוי בעיר. שיקול נוחות הציבור נמצא בלתי מספק.
טענות העותרים ושיקולים שנבחנו
- העתירה טענה כי העותרים לא קיבלו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם.
- העתירה הצביעה על חריגה מהמלצת רוב הוועדה המקצועית.
- העתירה טענה ללחץ בלתי חוקי מצד שר הבריאות.
- העתירה טענה כי השיקול היה בלתי ענייני וחריג.
הוועדה המומחית משמשת גוף ייעוץ בלבד. המנהל הכללי אינו חייב לאמץ את המלצות הרוב, והוא יכול לבחור לשקול את דעת המיעוט. כך הוא פעל והוציא את אישור פתיחת בית מרקחת המבוקש.
ההבחנה בין “רצוי” ל-“חיוני”
בית המשפט העליון קבע שהמונח “חיוני” אינו כולל נוחות קנייה. אם הציבור אינו חווה חוסר סדירות באספקת תרופות, לא ניתן להצדיק אישור פתיחת בית מרקחת רק על סמך רצון נוחות. עם זאת, תחזית של גידול אוכלוסייה מהווה שיקול לגיטימי וחשוב.
ההכרעה השיפוטית ומשמעויותיה
בית המשפט קבע שהמנהל הכללי פעל כחוק וכי הוא זכאי לקבל החלטות עצמאיות. בנוסף, צוין שאם החלטה כוללת גם שיקול פסול, היא אינה מבוטלת כל עוד השיקול הכשר מספיק להצדיק את ההחלטה.
סיכום
פסק הדין בבג״צ 4870/90 יוצר תקדים משמעותי לגבי אישור פתיחת בית מרקחת. הוא מדגיש שהשיקול “חיוני” מתמקד באספקת תרופות, בעוד שנוחות הציבור אינה מספיקה לבדה. בנוסף, הוא מאשר כי תחזיות של גידול אוכלוסייה מהוות שיקול לגיטימי, ומאפשר למנהל לקבל החלטות עצמאיות גם במקרים של חוסר הסכמה ברוב הוועדה.
הערה: סעיף 20 לפקודת הרוקחים, שקבע את כלל המרחק ואת מבחן החיוניות, בוטל בחוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס׳ 3), התשנ״ג-1993. כיום אין בפקודה דרישת מרחק בין בתי מרקחת, ופסק הדין משקף את הדין שחל בשנת 1991.
שאלות ותשובות
מה נדרש כדי לקבל אישור לפתיחת בית מרקחת לפי הדין שחל בעבר?
לפי הדין שחל בעבר, אישור לבית מרקחת חדש ניתן רק כשהפתיחה חיונית כדי להבטיח אספקה סדירה של תרופות. תחזית לגידול באוכלוסייה נחשבה שיקול ענייני, משום שתכנון לטווח ארוך מונע מחסור עתידי.
האם נוחות הציבור מספיקה כדי להצדיק פתיחת בית מרקחת?
לא. נוחות קנייה או קיצור הדרך לבית המרקחת אינם צורך חיוני. רק כאשר חוסר סדירות באספקת התרופות גורם לציבור סבל ממשי, הנוחות יכולה להיכלל בשיקול החיוניות.
האם הגורם המאשר מחויב להמלצת רוב הוועדה המקצועית?
לא. הוועדה המקצועית משמשת גוף מייעץ בלבד, והגורם המוסמך רשאי להעדיף את דעת המיעוט ולקבל החלטה עצמאית, כל עוד הוא פועל בסמכות ומשיקולים ענייניים.
האם החלטה על אישור נפסלת אם נשקל בה גם שיקול פסול?
לא בהכרח. החלטה מנהלית אינה בטלה רק משום שנשקל בה גם שיקול פסול, אם השיקול הכשר מספיק לבדו כדי להצדיק אותה.
האם כלל המרחק בין בתי מרקחת חל גם היום?
לא. הסעיף בפקודת הרוקחים שקבע את כלל המרחק ואת מבחן החיוניות בוטל, וכיום אין בפקודה דרישת מרחק בין בתי מרקחת. מי שמתכנן לפתוח בית מרקחת היום צריך לבדוק את הדרישות העדכניות ולא להסתמך על ההלכה הישנה.
