ביטול פסק בוררות: כיצד התנהגות הצדדים משפיעה על התוצאה

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה בקשה לביטול פסק בוררות שחייב חברת זכיינות. לפיכך, ומנהלה לשלם 200,000 ש״ח. הבורר הורה על תשלום לרוכש זיכיון אשר נטש את פעילותו לאחר קריסת החברה. המקרה ממחיש כיצד התנהגות הצדדים במהלך הבוררות עשויה להרחיב את סמכות הבורר.

התנהגות כזו חוסמת טענות ביטול מאוחרות. בנוסף, פסק הדין מדגיש את חשיבות הניסוח של הסכם הבוררות וההתנהלות בפועל.

מר יצחק רובינשטיין חתם על הסכם זכיינות עם המרכז הארצי ללקויות התפתחות ולמידה 2007 בע״מ. עם זאת, הוא עשה זאת באמצעות מנהלה, מר אורן אור מור. במסגרת ההסכם שילם רובינשטיין 100,000 ש״ח עבור הזכות להקים סניף בפתח תקווה.

החברה קרסה תוך חודשים ספורים. כתוצאה מכך, רובינשטיין טען כי מור הציג לו מצגי שווא והטעה אותו. בעקבות זאת, הוא הגיש תביעה להשבת כספו. הצדדים חתמו על הסכם בוררות ומינו בורר מוסכם.

הבורר קיבל את תביעתו של רובינשטיין נגד החברה ונגד מור. לעומת זאת, הוא דחה תביעה שכנגד שהגישו מור והחברה בסך כ-4 מיליון ש״ח. לאחר שבקשת רשות ערעור על פסק הבוררות נדחתה, מור והחברה הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות.

טענות לביטול פסק הבוררות

מור והחברה טענו כי הבורר לא הוסמך לדון בטענות נגד החברה. לדוגמה, לטענתם, הסכם הבוררות הפורמלי נחתם רק בין רובינשטיין למור אישית. הם העלו שורה של טענות לביטול פסק הבוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, הכוללות:

• היעדר הסכם בוררות בר-תוקף כלפי החברה.

• הבורר לא מונה כדין לדון בטענות נגד החברה.

• חריגה מסמכות הבורר מעבר לנושא המרמה האישי.

• אי מתן הזדמנות נאותה למור לטעון טענותיו.

• הבורר לא נימק את פסק הדין כראוי.

• הבורר לא פסק בהתאם לדין.

• קיומן של עילות לביטול פסק דין סופי, לרבות שיהוי וטענות לחוסר תום לב.

הכרעת בית המשפט ונימוקיו לדחיית בקשת ביטול פסק בוררות

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בתיק הפ״ב 25767-06-16, בהרכב כב' השופטת י. לדוגמא, שבח, דחה את בקשת הביטול על כל עילותיה. הוא קבע כי לשון הסכם הבוררות הסמיכה את הבורר לדון ״בכל המחלוקות שביניהם. ובין מי מטעמם או מי שבשליטתם״.

לכן, היא כללה גם את הטענות כלפי החברה שבשליטת המנהל.

בית המשפט הדגיש כי הצדדים לבוררות יכולים להרחיב בהתנהגותם את היקף סמכויות הבורר. כלומר, מור עצמו ניהל את ההגנה גם בשם החברה. הוא הגיש כתבי טענות משותפים, ואף העלה טענות הנוגעות לחברה בתביעה שכנגד שהגיש. בבחינת חלופות ליישוב סכסוכים, כדאי להכיר את ההבדלים בין גישור לבוררות בישראל: השוואה משפטית מקיפה ליישוב סכסוכים אזרחיים.

התנהלות זו סתרה מכל וכל את הטענה המאוחרת. אולם, כי הבורר לא הוסמך לדון בעניינה של החברה. בית המשפט קבע כי מדובר בהעלאת טענות סותרות המהווה השתק שיפוטי. הוא מצא כי אין בסיס לטענות הביטול הנוספות שהועלו, כולל טענת השיהוי.

השתק שיפוטי והרחבת סמכות הבורר בהתנהגות

פסק הדין מציג עקרונות חשובים בנוגע להשתק שיפוטי והרחבת סמכויות בורר. אמנם, העלאת טענות סותרות בהליכים משפטיים שונים פוגעת בטוהר ההליך השיפוטי. היא גם פוגעת באמון הציבור בבתי המשפט. בית המשפט ציין כי הלכה פסוקה קובעת שגם צד שלא חתם פורמלית על הסכם בוררות.

יכול להיחשב כצד לו.

הכרה זו נובעת מהתנהלותו בפועל או מקרבת העניין שלו. בהקשר של חברות, סמכות הבורר יכולה להתרחב לחברה שבשליטתו המלאה של צד להסכם. ואולם, זה קורה כאשר נעשה שימוש לרעה בהפרדה באישיות המשפטית. בית המשפט העליון קבע כי יש למנוע מצדדים לחמוק מהשתתפות בהליך בוררות בטענות פורמליסטיות.

משמעות פסק הדין והמלצות לצדדים בבוררות

פסק הדין מבהיר לצדדים להסכם בוררות מספר נקודות קריטיות. יחד עם זאת, לשון הסכם בוררות רחבה, יחד עם התנהלות בפועל המשלבת גורמים נוספים בהליך. עשויה להרחיב את סמכות הבורר. זה חל גם מעבר לצדדים הפורמליים החתומים על ההסכם.

צד שהתנהל בבוררות כאילו ההסכם חל גם עליו, לא יוכל לטעון בדיעבד. מאידך, טענה זו לא תישמע לאחר מתן פסק דין לרעתו. הוא לא יוכל לטעון כי הבורר חרג מסמכותו.

לפיכך, מומלץ לצדדים המעורבים בהליך בוררות לנקוט בצעדים הבאים:

• בדיקה יסודית של הסכם הבוררות: ודא כי הסכם הבוררות משקף במדויק את הצדדים המעורבים ואת היקף סמכות הבורר.

• התנהלות עקבית: הקפד על התנהלות עקבית לאורך כל הליך הבוררות. אל תעלה טענות הסותרות את עמדתך הקודמת.

• ייצוג משפטי מקצועי: קבל ייעוץ וייצוג משפטי הולם כדי להבטיח את זכויותיך ולהימנע מטעויות פרוצדורליות.

סיכום: חשיבות ההתנהלות בבוררות

פסק הדין בהליך הפ״ב 25767-06-16 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. מצד שני, מדגיש את החשיבות המכרעת של התנהלות הצדדים במהלך הליך בוררות. הוא קובע כי התנהגות זו עשויה להרחיב את סמכות הבורר ולהכשיל טענות לביטול פסק בוררות. גם אם ההסכם הפורמלי נראה מצומצם יותר.

בית המשפט דחה את בקשת הביטול של מנהל החברה. לסיכום, הוא אישר את פסק הבוררות אשר חייב את החברה ומנהלה לשלם 200,000 ש״ח לרוכש הזיכיון. במקרה כזה, קבלת ייעוץ משפטי מקצועי לפני ובמהלך הליך בוררות היא חיונית.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.