השאלה היא אם לבית דין משמעתי יש סמכות לפסוק לעורך דין שזוכה את הוצאות ההגנה, על חשבון הלשכה. גישת הרוב ראתה בהליך המשמעתי הליך בעל אופי מעין-פלילי, ולכן סברה שהטלת הוצאות על הגוף המאשים דורשת הוראה מפורשת בחוק, ושתיקת החוק אינה מספיקה. דעה אחרת גרסה שלכל גוף שיפוטי יש סמכות טבועה לפסוק הוצאות. מי שזוכה היום צריך לבדוק את נוסח החוק העדכני, ולא להסתמך רק על ההלכה הישנה.
בית הדין המשמעתי פסק כי אין לבית הדין סמכות להטיל הוצאות על הלשכה, ולכן עורך הדין הזוכה נושא את הוצאות ההגנה שלו. הרוב השווה את ההליך המשמעתי להליך פלילי, ולכן נדרשת הסמכה מפורשת בחוק כדי לפסוק הוצאות. היעדר ההסמכה משאיר את עורך הדין ללא שיפוי.
סוגיית חיוב לשכת עורכי הדין בהוצאות משפט מעסיקה עורכי דין רבים המנהלים הליכים משמעתיים מורכבים. הליך משמעתי גובה מעורך הדין מחיר אישי, מקצועי וכלכלי כבד. במאמר זה נסקור את פסיקת בית המשפט העליון בנושא. נלמד כיצד פירשו השופטים את החוק ומהן המשמעויות עבור עורכי הדין.
החוק והסמכויות של בית הדין המשמעתי
חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961, מסדיר את סדרי השיפוט המשמעתי. סעיף 69 מפרט את סמכויות הענישה של בית הדין, כולל אפשרות לחיוב הוצאות. בנוסף, החוק מתייחס למצב שבו בית הדין רשאי לחייב מתלונן, אם הוא הגיש תלונה בקלות ראש.
פרטי ההליך: על״ע 663/90 פלוני נ' הוועד המחוזי
הסוגיה הגיעה לבחינת בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לערעורי לשכת עורכי הדין. נדונו תיקים מאוחדים: על״ע 663/90, על״ע 691/90 ועל״ע 5154/91. ההליך נערך בין פלוני לבין הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו.
המערער עמד לדין משמעתי בשלושה הליכים שונים, ובכל אחד זכה להוכחת חפותו. בעקבות הזיכוי, ביקש העורך דין לחייב את הלשכה בהוצאותיו, אך בית הדין דחה את הבקשה בשל היעדר סמכות.
טענות הצדדים
- המערער דרש פיצוי מלא על שכר טרחתו והוצאות משפט.
- המערער ביקש בחלק מהתיקים לחייב גם את המתלוננת בהוצאות.
- הוועד המחוזי הצביע על היעדר מקור חוקי להטלת חיוב כספי על הלשכה.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי השופטים
בית המשפט העליון דחה את הערעורים ברוב דעות. השופט ש' לוין כתב את חוות דעת הרוב, והשופט מ' חשין הסכים עם עמיתו.
עמדת הרוב: אופי פלילי ודרישה להסמכה מפורשת
לוין השווה בין ההליך המשמעתי להליך פלילי. למרות שהוצאות ניתנות לגבייה באופן אזרחי, הסנקציה נושאת אופי מעין-פלילי. לפיכך, פסיקת הוצאות דורשת הסמכה מפורשת של המחוקק.
לוין הראה כיצד חוק העונשין, תשל״ז-1977, קובע תנאים לחיוב המדינה בהוצאות נאשם. מכיוון שהחוק לשכת עורכי הדין אינו כולל הוראה כזו, בית הדין אינו יכול לחייב את הלשכה.
דעת המיעוט של השופט א' ברק
ברק הציג עמדה עקרונית שונה. לדעתו, לכל רשות שיפוטית קיימת סמכות טבעית לפסוק הוצאות, והבסיס הוא עקרונות דיני נזיקין. למרות זאת, הוא הצטרף לתוצאת פסק הדין כחלק מהמיעוט.
השוואת עמדות השופטים
| סוגיה לבחינה | ש' לוין (רוב) | א' ברק (מיעוט) |
|---|---|---|
| סיווג ההליך המשמעתי | מעין-פלילי, דורש הסמכה חוקית | שיפוטי, כפוף לעקרונות נזיקיים |
| שתיקת החוק לגבי הלשכה | אין סמכות ללא חקיקה | שתיקה ניטרלית, מפנה לדין הכללי |
| קיומה של סמכות טבועה | אינה חלה באופי פלילי | קיימת לכל טריבונל שיפוטי |
המשמעות המעשית עבור עורך הדין
פסק הדין יוצר הלכה מחייבת השוללת פסיקת הוצאות נגד הלשכה. עורך דין שחפותו הוכחה נותר ללא שיפוי על הוצאותיו. בנוסף, בית המשפט הציע פתרון חלופי: אפשרות לתבוע נזיקין נגד גורמי הקובלנה.
אזהרה: תביעת נזיקין דורשת הוכחת רשלנות חמורה, והנטל המשפטי גבוה מאוד.
מה עושים לאחר זיכוי?
- קבל את הכרעת הדין המזכה. עורך הדין יבדוק את נימוקי הזיכוי.
- בחן את התנהלות המתלונן. בית הדין יכול לחייב מתלונן אם התלונה הייתה קנטרנית.
- אסוף אסמכתאות על הוצאות. ארגן קבלות ושכר טרחה ששולמו.
- בדוק אפשרות לתביעה נזיקית. נתח אם יש עילה רשלנית.
סיכום ההלכה המשפטית
פסק הדין על״ע 663/90 קבע הלכה ברורה לגבי סמכויות בתי הדין המשמעתיים. בית המשפט העליון דחה את הערעורים וקבע כי שתיקת המחוקק מונעת פסיקת הוצאות נגד הלשכה. פסיקה זו משאירה את עורכי הדין שזוכו במצב מורכב הדורש בחינת צעדים חלופיים. בכל מקרה של הליך משמעתי, מומלץ להיוועץ בעורך דין המומחה לאתיקה מקצועית.
שאלות ותשובות
האם בית הדין המשמעתי מוסמך להטיל הוצאות על הלשכה?
לא. בית המשפט העליון קבע שאין לבית הדין סמכות לחייב את הלשכה בהוצאות. ההנמקה הייתה שבהליך בעל אופי מעין-פלילי צריך הוראה מפורשת בחוק כדי להטיל הוצאות על הגוף המאשים. מאחר שנוסח החוק עשוי להשתנות עם השנים, מי שזוכה היום צריך לבדוק את הנוסח העדכני.
האם ניתן לדרוש הוצאות ממתלונן שהגיש תלונת שווא?
כן. סעיף 69 מאפשר לבית הדין לחייב מתלונן אם הוא הגיש תלונה בקלות ראש. זה המסלול שהחוק פותח במפורש, והוא תלוי בהתנהלות המתלונן ולא בעצם הזיכוי. כדאי לאסוף ראיות שמראות שהתלונה הייתה קנטרנית או חסרת בסיס.
מה ההבדל בין הליך משמעתי להליך אזרחי רגיל בעניין הוצאות?
בהליך אזרחי יש סמכות טבועה לפסוק הוצאות. לעומת זאת, בהליך משמעתי נדרשת הסמכה מפורשת בחוק. ההבדל נובע מאופי ההליך: ההליך המשמעתי קרוב יותר להליך פלילי, שבו המדינה אינה נושאת בהוצאות של מי שעמד לדין אלא אם החוק קובע זאת.
האם עורך דין שזוכה יכול לתבוע את הלשכה בבית משפט אזרחי?
כן. ניתן להגיש תביעת נזיקין בעילה של רשלנות, בכפוף להוכחת העילה. הנטל בתביעה כזאת כבד, כי צריך להראות שהגורם שהגיש את הקובלנה פעל ברשלנות של ממש, ולא רק שההליך הסתיים בזיכוי. לפני שמגישים, כדאי לשקול את הסיכוי מול העלות.
האם השופטים המליצו לשנות את המצב המשפטי?
כן. לוין וברק קראו למחוקק לתקן את החוק ולאפשר פסיקת הוצאות נגד הלשכה בסייגים מתאימים. ההמלצה הופנתה למחוקק, כי לגישת הרוב בית המשפט אינו יכול ליצור את הסמכות בעצמו.
ההלכה בפסק דין זה ניתנה לפני חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 26), התש"ס-2000. התיקון הוסיף את סעיף 69(א)(5א), המסמיך היום את בית הדין המשמעתי לחייב את הלשכה בהוצאות ההגנה של נאשם שזוכה, אם מצא שלא היה יסוד לקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת. לבחינת מקרה עכשווי יש לבדוק את הדין החל היום.


