בית הדין הארצי לעבודה קבע כי עובדת שהתפטרה בשל מצב בריאותי זכאית לפיצויי פיטורים גם ללא אישור רופא תעסוקתי, כאשר החישוב ייעשה לפי השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים. הפסיקה מתמקדת באירוע של שולמית פרץ, בה נקבע על פי נסיבות התיק וזכויות העובדת בעקבות תאונת עבודה.
במאמר זה נדון בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה בתיק דב״ע נז/3-57. לפיכך, שבה דחה ערעור של מעסיקה על פסק דין שחייב אותה בפיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה בשל מצב בריאותי. העיקרון המרכזי בפסק הדין מתבסס על השכר הממוצע ב-12 החודשים שקדמו לסיום העבודה. תחת השכר האחרון, כאשר מדובר בעובד בשכר שעתי והיקף עבודתו משתנה.
רקע משפטי
בית הדין הארצי לעבודה התמודד עם סוגיה מורכבת הנוגעת לחישוב פיצויי הפיטורים של עובדת שהתפטרה בעקבות מצב בריאותי. בנוסף, הסוגיה שעלתה במקרה זה היא האם התפטרות מטעמי בריאות מזכה בפיצויי פיטורים. ובאילו נסיבות חישוב הפיצויים יתבצע על פי השכר הממוצע ולא לפי השכר האחרון.
נסיבות המקרה
המשיבה, שולמית פרץ, הועסקה אצל סנונית הדגמות וקידום מכירות מ-1993 עד 1994. עם זאת, שבה עסקה בהדגמת מוצרים קפואים וסידור סחורה קפואה. בעקבות תאונת עבודה בינואר 1994, חלה הרעה במצבה הבריאותי. והמשיבה טענה כי אינה יכולה להמשיך ולעבוד בתנאים שדרשו עמידה ממושכת ותנאי קור.
היא תבעה פיצויי פיטורים, דמי הבראה ופדיון חופשה בטענה להתפטרות מטעמי בריאות.
פסק הדין והנימוקים
בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים. כתוצאה מכך, קבעו השופטים שאין הכרח באישור רופא תעסוקתי מאחר והוגשו מסמכים רפואיים המעידים על מצבה הבריאותי. נבחנה גם שאלת העבודה החלופית שהוצעה לה. אך זו כללה אף היא תנאים דומים לעבודה הקודמת ולכן נקבע כי אינה מתאימה.
החלטה נוספת קבעה את אופן חישוב הפיצויים לעובדים שעתיים בעלי היקף עבודה משתנה. לעומת זאת, בחישוב הפיצויים, במקום להסתמך על השכר האחרון, נעשתה היקשרות לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים. ושימוש בשכר הממוצע של 12 החודשים האחרונים, תוך התעלמות מתקופות העדרות מוצדקות עקב תאונת העבודה.
השפעות פסק הדין ויישומו
פסק הדין מבהיר שהמתפטרים בטעמי בריאות יכולים להוכיח את זכאותם לקבלת פיצויים באמצעות מכלול המסמכים. לדוגמה, והתנאים, ולאו דווקא באמצעות אישור רפואי ייעודי. בנוסף, הגדרת השכר הממוצע כבסיס לחישוב הפיצויים מעניקה גישה מאוזנת לעובדים שעתיים שהיקף עבודתם משתנה.
היבטים נוספים לחישוב פיצויים
בעת בחינת חישוב פיצויים לעובדים בשכר שעתי. לדוגמא, יש להביא בחשבון קריטריונים נוספים כמו ימי חופשה מצטברים וימי היעדרות. עובדת שעבודתה נפסקה באמצע החודש, חישוב ההיעדרות מחייב דיוק עבור החודשים הקודמים. על פי התחשיב שנערך בפסק הדין.
נכללות השעות שנעדרו בשל תאונת העבודה בקביעת ממוצע חודשי של כ-119 שעות. כלומר, תוך חישוב שנתי כולל.
מסגרת מערכות הכוללת
על מעסיקים לשקול היטב את הזכויות. אולם, והחובות כלפי עובדים שנמצאים במצבי בריאות המונעים את המשך עבודתם בתנאים הקיימים. מקרים בהם עובד נדרש לשנות תפקיד באופן מתמיד. יש לקחת בחשבון את השלכות המצב על תנאי העבודה והזכויות החוקיות של העובד.
שאלות ותשובות
מהי השאלה המשפטית המרכזית בפסק הדין?
השאלה המרכזית היא האם התפטרות מטעמי בריאות ללא אישור רופא תעסוקתי מזכה בפיצויי פיטורים.
כיצד נקבע חישוב הפיצויים במקרה זה?
החישוב נקבע לפי השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של העבודה ולא לפי השכר האחרון.
מהו חישוב פדיון החופשה ודמי ההבראה בפסק הדין?
פדיון החופשה ודמי ההבראה חושבו לפי ימי החופשה שיוצגה לעובדת. אמנם, ובחישוב מחדש שהוביל לסכומים גבוהים יותר מהפסיקה האזורית.
מה קבע בית הדין בנוגע לפיצויי הלנה?
בית הדין הפחית את פיצויי ההלנה להפרשי הצמדה וריבית. ואולם, שהם אינם ״עונש״ אלא שמירת ערך הסכום.
כיצד מוטלת האחריות על המעסיקים לפצות עובדים?
מוטלת האחריות על מעסיקים לקחת בחשבון את מצב העובד ולמצוא פתרונות שימנעו את הצורך להתפטר.
מה המסר של פסק הדין לעובדים שעתיים?
המסר הוא שניתן לקבל פיצויי פיטורים גם במקרים של היקף עבודה משתנה על פי ממוצע. ולא השכר האחרון.
מה עושים במקרה של התפטרות בשל מצב בריאותי
- בדיקה רפואית יסודית. יש לפנות לרופא משפחה או מומחה לצורך בדיקה ותיעוד ברור של מצב הבריאות.
- תיעוד המסמכים הרפואיים. להחזיק עותקים מאושרים של כל המסמכים הרפואיים שיכולים להעיד על המצב הבריאותי.
- פנייה לייעוץ משפטי מקצועי. להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה להבנה עמוקה על הזכויות והאפשרויות העומדות לרשותך.
- הודעה מסודרת למעסיק. יש למסור הודעה מסודרת למעסיק על ההתפטרות ולספק את המסמכים המתאימים.
- בדיקה וניהול חישובי פיצויים. לוודא שקיימת הבנה נכונה של שכר החישוב המתאים לפיצויים שעתידים להתקבל על פי הפסיקה האחרונה.


