לא תמיד. בית המשפט קבע כי חובת הגילוי אינה בלתי מוגבלת. כאשר חברה העבירה לבעל מניות מיעוט את מלוא המידע הרלוונטי הנחוץ לקבלת החלטת השקעה מושכלת, כולל באמצעות חדר מידע מפוקח, בעל המניות אינו זכאי להמשיך ולדרוש מסמכי עבודה פנימיים נוספים ללא הצדקה קונקרטית.
פסק דין בתביעה של בעלת מניות מיעוט וד״ר לשעבר בחברת ביוטכנולוגיה, שטענה לקיפוח בעקבות תיקון חד-צדדי בהסכם זכויות המשקיעים ולאי-קבלת מידע ומסמכים שהיא זכאית להם, מדגיש את גבולות חובת גילוי מסמכים לבעל מניות מיעוט. בית המשפט התמודד עם שאלת היקף חובת הגילוי של חברה כלפי בעל מניות מהותי וביחסי הכוחות בין קיפוח מיעוט לבין ניהול שוטף של הליכי גיוס הון. המאמר הבא מפרט את ההליך, את טענות הצדדים ואת ההכרעה המשפטית, ומסביר את המשמעויות המעשיות של פסק הדין.
גילוי מסמכים לבעל מניות מיעוט הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, התובעת, ד״ר תמר טננבוים. הקימה בשנת 2002 את חברת היל-עור בע״מ יחד עם אוניברסיטת בר אילן. היא שימשה כמנכ״לית וכדירקטורית בחברה עד לפיטוריה בחודש מאי 2011. חברת האם, BIO-OR INC, שבה התובעת החזיקה ב-5.18% מהמניות.
שימשה כזרוע ההחזקה הבלעדית של מניות היל-עור בע״מ.
בעלי המניות העיקריים בחברת האם, ובהם מר מורי ארקין. בנוסף, תיקנו את הסכם זכויות המשקיעים באופן חד-צדדי. הם העלו את סף ההגדרה של ״בעל מניות מהותי״ מ-5% ל-7.5%. ושינו את הדין החל על ההסכם מדין ישראלי לדין דלוור.
תיקון זה נעשה בסמוך למועד שבו התובעת פעלה להעלות את החזקותיה מעל רף 5% באמצעות מימוש אופציות.
טענות התובעת והנתבעים
התובעת טענה כי התיקון בהסכם הזכויות מהווה הפרת הסכם, חוסר תום לב וקיפוח מיעוט. עם זאת, היא עתרה לביטול התיקון ולגילוי מסמכים הנוגעים לפעילות החברה ולסבב גיוס הון עתידי. לטענתה, ללא מידע זה, לא תוכל לקבל החלטה מושכלת באשר להשתתפותה בסבב גיוס ההון. עוד היא ציינה כי ציפייתה הלגיטימית לקבלת מידע ומסמכים נפגעה.
מנגד, הנתבעים טענו כי התביעה הינה ניסיון לפגוע בחברה לאחר הפסקת ההתקשרות עם התובעת. כתוצאה מכך, הנתבעים אמרו כי מימוש האופציות על ידי התובעת נועד אך ורק לייצר כלים לפגוע בהם. הנתבעים טענו כי התיקון בהסכם הזכויות בוצע כדין. וכי התובעת לא נכנסה להגדרה של ״בעל מניות מהותי״ לאחר התיקון.
הם הביעו חשש שגילוי מסמכים נוספים ישמש את התובעת לפגיעה בחברה ולשיבוש גיוסי הון. לעומת זאת, כמו כן, הם טענו כי רבים מהמסמכים המבוקשים אינם קיימים או אינם רלוונטיים.
הסעדים הנתבעים ומהלך ההליך המשפטי
במסגרת התביעה העיקרית, התובעת עתרה לצו מניעה קבוע שיבטל את התיקון להסכם הזכויות. לדוגמה, היא ביקשה גם צו הצהרתי המאשר את זכותה לקבלת מסמכים מכוח היותה בעלת מניות מהותית. וכן צו עשה להעברת דוחות כספיים, דוחות חודשיים. פרוטוקולים מישיבות דירקטוריון ואישור ליצירת קשר עם רואי החשבון של החברה.
היא גם ביקשה מבית המשפט שיתיר לה לפצל את סעדיה ולהגיש תביעה כספית נגד הנתבעים.
במהלך ההליך, הנתבעים העמידו לרשות התובעת מסמכים רבים. לדוגמא, הם כוללים דוח הערכת שווי ודוחות כספיים. בנוסף לכך, הנתבעים הקימו חדר מידע שבו שהתה התובעת עם שני מומחים מטעמה למעלה מתשע שעות. בפתח דיון ההוכחות, הנתבעים הסכימו לבטל את התיקון להסכם הזכויות, מבלי לוותר על זכויותיהם העתידיות.
כתוצאה מכך, התייתרו עיקר הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה העיקרי.
ההכרעה ונימוקי בית המשפט לעניין גילוי מסמכים לבעל מניות מיעוט
השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קבע. כלומר, כי לאחר ביטול התיקון להסכם הזכויות והעברת המסמכים שפורטו בכתב התביעה לתובעת. התייתרו למעשה עיקר הסעדים שהיא ביקשה. באשר לבקשת הביניים לגילוי מסמכים נוספים, קבע השופט כי הנתבעות מילאו את המוטל עליהן כדין.
הנתבעות העבירו את מסמכי ההשקעה הרלוונטיים. אולם, הן אף הקימו חדר מידע נרחב. שבו עברה התובעת עם מומחים מטעמה על החומר הרלוונטי משך שעות ארוכות. בחקירתה הנגדית, התובעת לא הצליחה להצביע על מסמך קונקרטי וספציפי שהיה חסר לה.
ושהועבר למשקיעים אחרים.
בית המשפט התרשם כי החברה, ובפרט באי כוחה, פעלו בסבירות ובהגינות הנדרשות. אמנם, השופט ציין כי לא הוכח ניסיון מכוון להסתיר מידע מהותי מהתובעת על מנת למנוע ממנה השתתפות מושכלת בגיוס ההון. לפיכך, השופט דחה את התביעה העיקרית ואת בקשות התובעת להעברת מסמכים נוספים ולעיכוב סבב ההשקעה.
בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. ואולם, הוא ציין שהתביעה לא הייתה מופרכת כלל. היא אף הביאה בפועל, בהסכמה, לביטול הקיפוח שנגרם לתובעת מלכתחילה.
המשמעות המעשית: גילוי מסמכים לבעל מניות מיעוט
פסק הדין מבהיר כי חובת הגילוי של חברה כלפי בעל מניות מהותי. יחד עם זאת, בין אם מכוח הסכם זכויות משקיעים או מכוח דיני קיפוח המיעוט, אינה בלתי מוגבלת. כאשר בעל המניות קיבל את מלוא המידע הרלוונטי הנחוץ לקבלת החלטת השקעה מושכלת. כולל באמצעות חדר מידע מפוקח.
אין הוא זכאי להמשיך ולדרוש מסמכי עבודה פנימיים נוספים ללא הצדקה קונקרטית.
הפסיקה מדגישה כי תיקון חד-צדדי בהסכם משקיעים. מאידך, הפוגע בזכויות משקיע ספציפי. ומבוצע בסמוך למועד שבו הוא עומד לחצות סף המזכה אותו בזכויות נוספות. עלול לעלות כדי קיפוח מיעוט.
אולם, כאשר הנתבעות ביטלו את התיקון מרצונן, התייתר הצורך בהכרעה שיפוטית בסוגייה זו לגופה. מצד שני, יתרה מכך, פסק הדין מציין כי בהליכי קיפוח מיעוט. בית המשפט עשוי להימנע מפסיקת הוצאות משמעותיות נגד תובע שתביעתו נדחתה. כאשר עצם הגשתה תרמה בפועל להסרת הקיפוח הנטען.
שאלות ותשובות
האם בעל מניות מיעוט זכאי לכל מסמך מהחברה?
לא, זכותו של בעל מניות מיעוט לעיין במסמכי החברה אינה בלתי מוגבלת. לסיכום, בית המשפט קובע כי לאחר שהחברה העמידה לרשותו את המידע הרלוונטי הנחוץ לקבלת החלטה מושכלת. כולל באמצעות חדר מידע מפוקח. אין הוא זכאי לדרוש מסמכי עבודה פנימיים נוספים ללא הצדקה קונקרטית.
מהו ״קיפוח מיעוט״ בהקשר של גילוי מסמכים?
קיפוח מיעוט מתרחש כאשר בעלי השליטה בחברה נוקטים פעולות שפוגעות בזכויותיו או באינטרס הלגיטימי של בעל מניות המיעוט. בהקשר זה, תיקון חד-צדדי בהסכם משקיעים הפוגע בזכויות ספציפיות של בעל מניות מיעוט. לאור, במיוחד כאשר הוא מבוצע בסמוך למועד שבו בעל המניות עומד לצבור זכויות נוספות. עלול להיחשב כקיפוח מיעוט.
האם חובה להעביר מסמכים גם כאשר יש חשש לפגיעה בחברה?
חוק החברות מאפשר לחברה לסרב לבקשת עיון במסמכים אם יש חשש. בהתאם, כי הבקשה לא הוגשה בתום לב או שהחברה עלולה להיפגע מחשיפת המידע. עם זאת, בית המשפט בוחן את הנסיבות הספציפיות ואת הסבירות וההגינות שבהתנהלות החברה.
מהם הגורמים שבית המשפט שוקל בהחלטה על גילוי מסמכים?
בית המשפט שוקל מספר גורמים, כולל היקף המידע שכבר הועבר לבעל המניות. למעשה, סבירות דרישותיו של בעל המניות, האם הוא הצליח להצביע על מסמכים קונקרטיים חסרים. וכן את תום ליבם של הצדדים. בית המשפט גם מתחשב בהגיונם המסחרי של הליכי גיוס הון.
פעולה נכונה במצבי גילוי מסמכים לבעל מניות מיעוט
כדי לפעול בצורה נכונה במקרים של גילוי מסמכים לבעל מניות מיעוט, חשוב להכיר את הזכויות והחובות המוטלות על שני הצדדים. ראשית, על בעל מניות המיעוט להבין כי זכות העיון אינה מוחלטת. יש להגיש בקשות קונקרטיות למסמכים ספציפיים ורלוונטיים.
שנית, על החברה לפעול בשקיפות ובהגינות. ולהעמיד לרשות בעל המניות את המידע הנחוץ לקבלת החלטות מושכלות. הקמת חדר מידע, כפי שנעשה במקרה זה, עשויה להיות פתרון הולם. שלישית, כאשר מתעוררים סכסוכים.
ניסיון להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט הוא ברוב המקרים הפתרון המועדף. כפי שבית המשפט עודד במקרה הנדון. לבסוף, בכל מקרה של קיפוח מיעוט. עורך דין המתמחה בדיני תאגידים יכול לספק ייעוץ משפטי וללוות את התהליך.
סיכום
פסק הדין בהליך ת״א (תל-אביב-יפו) 25336-08-11 תמר טננבוים נ' BIO-OR INC ואח'. שניתן על ידי כב' השופט חאלד כבוב. מדגיש את האיזון הנדרש בין זכויות בעלי מניות מיעוט לבין הצורך בניהול תקין של חברות. בית המשפט קבע.
כי לאחר שהנתבעות ביטלו את התיקון המקפח בהסכם הזכויות והעבירו לתובעת מסמכים רבים. לא קמה לתובעת זכות לגילוי מסמכים נוספים. בית המשפט דחה את התביעה העיקרית ואת בקשות התובעת, תוך קביעה שכל צד יישא בהוצאותיו. לאור תרומת התביעה להסרת הקיפוח הראשוני.
המקרה מדגים את החשיבות של התנהלות הוגנת ושקופה מצד החברה. ואת הצורך של בעלי מניות מיעוט לדרוש מידע קונקרטי ורלוונטי.


