דין מקום העוולה בתאונות דרכים בחו״ל: פסיקת בית המשפט

סוגיית ברירת הדין בתביעות נזיקין בעלות אלמנט בינלאומי מעוררת שאלות משפטיות ואנושיות מורכבות ביותר. לפיכך, מצב זה נוגע למטיילים רבים הנוסעים מעבר לים ונקלעים לאירועים תאונתיים קשים. במאמר זה נסקור את פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית דין מקום העוולה. נבחן את המשמעויות של שלילת חריג מקום המושב המשותף.

ונציג המלצות מעשיות לכל מי שמתכנן נסיעה ונהיגה בחוץ לארץ.

כללי ברירת הדין נועדו להכריע איזה דין מהותי יחול על סכסוך שבו מעורב גורם זר. בנוסף, בעבר שלטה במשפט גישה גמישה שבחנה את מירב הזיקות לאירוע. לעומת זאת, בפסק הדין המנחה בעניין ע״א 1432/03 ינון יצור. ושיווק מוצרי מזון בע״מ נ' קרעאן, אימץ בית המשפט העליון את הכלל המסורתי.

לפי כלל זה, הדין השולט בעוולה הוא דין מקום ביצועה (lex loci delicti).

כלל זה משרת מטרות יסוד של ודאות, יציבות, אחידות ומניעת בחירה מחושבת של ערכאות שיפוט. מעבר לכך, הכלל מכבד את הריבונות הטריטוריאלית של המדינה שבתחומה אירע המקרה. עם זאת, לצד הכלל נקבע חריג צר. המאפשר סטייה מטעמי צדק כאשר הקשר למקום ביצוע העוולה הוא מקרי לחלוטין.

בעקבות זאת, עלתה השאלה האם יש מקום להכיר בחריג נוסף כאשר לשני הצדדים מקום מושב משותף.

נסיבות ההליך: 4655/09 דנ״א נטע לי סקאלר נ' רוני יובינר 25.10.2011

הסוגיה הגיעה לדיון נוסף בהרכב מורחב של שבעה שופטים במסגרת דנ״א 4655/09 נטע לי סקאלר נ' רוני יובינר. כתוצאה מכך, קרנית ורביב שומרון. המקרה עסק בשלושה צעירים ישראלים ששהו בניו זילנד במסגרת טיול שלאחר שירותם הצבאי. המשיבים 1 ו-3 רכשו יחד רכב לצורך הטיול, ובהמשך צירפו אליהם את העותרת.

השלושה נהגו ברכב לסירוגין במהלך מסעם המשותף.

למרבה הצער, בעת שהעותרת נהגה ברכב, אירעה תאונה חזיתית בעת ניסיון עקיפה של משאית. כתוצאה מכך, המשיב 1 נפצע באורח קשה ביותר ונותר משותק. לעומת זאת, הנפגע הגיש תביעת פיצויים כנגד הנהגת, וזו שלחה הודעת צד שלישי לנוסע הנוסף. בניו זילנד קיים חוק סוציאלי מיוחד המעניק פיצוי ללא אשם באמצעות קרן ממלכתית.

אך הוא שולל לחלוטין הגשת תביעות נזיקין נגד הנהג המזיק.

שימו לב: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה-1975 הינו חוק בעל אופי טריטוריאלי מובהק, ותחולתו מותנית בקיומו של ביטוח חובה לשימוש ברכב בתחומי המדינה.

טענות הצדדים ושאלת מקום המושב המשותף

המשיב 1 טען כי ראוי להחיל על התביעה את המשפט המקומי של הצדדים. לדוגמה, לגישתו, היות שכל המעורבים הם אזרחים המתגוררים באותה מדינה. מוצדק לאמץ חריג המבוסס על הדין האירופי. בהתאם לכך, ביקש התובע לחייב את הנהגת בנזקיו לפי דיני הנזיקין הכלליים.

עמדה זו זכתה לתמיכה בערעור המקורי. לדוגמא, שבו נקבע בדעת רוב כי יש לאפשר את ניהול התביעה.

מנגד, העותרת טענה כי חובה להחיל את דין מקום העוולה, שהוא הדין הניו זילנדי. כלומר, לפי עמדתה, הדין הזר אינו מאפשר תביעה אישית נגד נהג הרכב. בנוסף, נטען כי שלילת הדין הזר תטיל על הנהגת חבות כספית עצומה ללא כל כיסוי ביטוחי. המבטחת קרנית הצטרפה לעמדה זו.

והדגישה את הקשר ההדוק בין משטר האחריות המוחלטת לבין חובת עריכת ביטוח מקומי.

• החלת דין מקום האירוע שומרת על עקרון הריבונות הטריטוריאלית של המדינה המארחת.

• היעדר ביטוח מותאם עלול להטיל מעמסה כלכלית כבדה ובלתי צפויה על נהגים.

• אימוץ חריגים רחבים עלול לערער את היציבות והוודאות המשפטית של דיני ברירת הדין.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי השופטים

בפסק הדין שכתב המשנה לנשיאה א' ריבלין, בהסכמת השופטים א' גרוניס, מ' נאור. אולם, ס' ג'ובראן וי' עמית, קיבל בית המשפט העליון את העתירה. בית המשפט קבע כי אין לאמץ את חריג מקום המושב המשותף בדיני הנזיקין. לפיכך, הדין החל על התאונה הוא הדין הניו זילנדי, השולל תביעה נזיקית נגד הנהגת.

השופטות ע' ארבל וא' חיות נותרו בדעת מיעוט.

בית המשפט הדגיש. אמנם, כי הציפייה הלגיטימית של אדם היא שהתנהגותו תיבחן לפי חוקי המקום שבו הוא פועל. כמו כן, בית המשפט בחן את חריג תקנת הציבור החיצונית ודחה את תחולתו. השופטים קבעו כי אין לפסול חוק סוציאלי זר רק מפני שהוא שונה מההסדר המקומי.

השופט א' גרוניס הצטרף לעמדת הרוב, ובית המשפט הורה על דחיית תביעתו של המשיב 1.

באשר לשאלה השנייה שהועמדה לדיון, הבהירו השופטים כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ואולם, תשל״ה-1975 אינו חל מחוץ לגבולות המדינה. אילו היה נקבע כי חל הדין המקומי. היה מקום לבחון את המקרה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולא לפי חוק הפיצויים.

תוצאה זו נובעת מהיותו של משטר הפיצוי ללא אשם תלוי במערך ביטוחי סטטוטורי סגור.

אזהרה: פוליסות ביטוח נסיעות סטנדרטיות מחריגות לרוב חבות כלפי צד שלישי בגין תאונות דרכים, ולכן נהיגה ברכב בחו״ל ללא כיסוי הולם חושפת את הנהג לאחריות אישית.

מה עושים לפני שנוהגים ברכב במדינה זרה

פסיקת בית המשפט ממחישה את החשיבות העצומה של היערכות מוקדמת. יחד עם זאת, והבנת הסיכונים המשפטיים הכרוכים בנהיגה מחוץ לגבולות המדינה. להלן הצעדים המומלצים לכל נוסע:

1. בדיקת הדין המקומי. מומלץ לברר מראש מהו משטר האחריות בתאונות דרכים במדינת היעד, והאם קיימת בה קרן סטטוטורית או משטר נזיקי רגיל.

2. רכישת כיסוי ביטוחי מורחב. יש לוודא כי הרכב השכור או הנרכש כולל ביטוח צד שלישי מלא ומקיף המכסה כל נזק גוף או רכוש שעלול להיגרם.

3. הסדרת ביטוח תאונות אישיות. כדאי לרכוש פוליסת ביטוח בריאות ונסיעות רחבה הכוללת פיצוי במקרה של נכות מתאונה בעת שהות מחוץ למדינה.

4. תיעוד מדויק של כל אירוע. במקרה של תאונה חלילה, יש לאסוף דוחות משטרה, פרטי עדים ומסמכים רפואיים מקומיים באופן מיידי.

שאלות ותשובות

סיכום והמלצות מעשיות

פסק הדין בדיון הנוסף ביסס באופן נחרץ את מעמדו של דין מקום העוולה ככלל המרכזי במשפט הבינלאומי הפרטי. בית המשפט סירב ליצור חריג המבוסס על מקום מושב משותף. ובכך העביר מסר ברור בדבר אחריותם של תיירים לכלכל את צעדיהם. כאשר מתכננים נסיעה, חיוני להסדיר ביטוחים מתאימים כדי להימנע ממצבים קשים ללא מענה כספי.

במקרה של פגיעה מורכבת בתאונה, מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע לבחינת נסיבות המקרה לעומקן.