בית המשפט העליון קבע כי ככלל אין להקדים מתן סעד הצהרתי בטרם התבררו עובדות התביעה העיקרית. בית המשפט אינו מסתפק בטענות כתב התביעה של הצד השלישי לצורך קביעת חובת השיפוי. לפיכך, בירור הכיסוי יידחה בדרך כלל עד להכרעה במחלוקת המהותית כדי למנוע קביעות סותרות.
ניהול תביעה נגד בעל מקצוע מעמיד אותו במצוקה אישית וכלכלית קשה. לפיכך, במצבים אלה, שואף המבוטח לקבל סעד הצהרתי על כיסוי ביטוחי כדי להבטיח מראש גב כלכלי מחברת הביטוח. עם זאת, פנייה מוקדמת מדי לערכאות עלולה להיתקל במחסום דיוני מורכב. מאמר זה מנתח את פסיקת בית המשפט העליון בעניין חברת אשד.
ומציג את המשמעויות המעשיות עבור מבוטחים.
סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981 מסדיר את מהות ביטוח האחריות. עם זאת, לפי סעיף זה, המבטח מתחייב לשפות את המבוטח בשל חבות כספית כלפי צד שלישי. מתן סעד הצהרתי הוא סעד מן היושר, המסור לשיקול דעת בית המשפט.
בנוסף לכך, בתי המשפט בוחנים האם מתן הצהרה מוקדמת ימנע התדיינות כפולה או דווקא יסרבל את ההליך. כתוצאה מכך, שלוש שאלות משפטיות מרכזיות דורשות הכרעה בתביעות מעין אלו:
-
קביעת עצם קיומה של חבות מצד המבוטח כלפי הצד השלישי.
-
בירור האם החבות נופלת לגדר הסיכונים המכוסים בחוזה הביטוח.
-
בחינת חריגים לפוליסה או פטורים סטטוטוריים הפוטרים את המבטחת מתשלום.
לפיכך, בירור מוקדם של שאלת הכיסוי, בטרם הובררה האחריות, מעורר קשיים מעשיים רבים. לעומת זאת, בתי המשפט מעדיפים לברר שאלות אלו בסדר הגיוני שאינו יוצר כפל התדיינות.
השתלשלות ההליך המשפטי בפרשת אשד נגד המגן
ההליך המשפטי התברר במסגרת ע״א 3182/02 אשד (1980) מהנדסים ויועצים תעשיה ניהול. לדוגמה, ומכון בע״מ נ' המגן חברה לביטוח בע״מ ואח'. ההרכב כלל את השופטים ד' דורנר, א' ריבלין וא' פרוקצ'יה. פסק הדין ניתן ביום 25.12.2003.
חברת אשד התקשרה בשנת 1998 בהסכם עם חברת ישראליפט לפיתוח מערכת תוכנה ממוחשבת. לדוגמא, אשד רכשה פוליסת אחריות מקצועית אצל חברת הביטוח המגן. בעקבות מחלוקת מקצועית, ביטלה ישראליפט את ההסכם ופתחה בהליך בוררות נגד אשד.
חברת המגן סירבה להעניק כיסוי ביטוחי וטענה כי התביעה עוסקת בהפרה מכוונת של חוזה. כלומר, בעקבות כך, הגישה אשד תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת אשד על סמך ניסוח כתב התביעה בבוררות בלבד.
ההבחנה בין חובת הגנה לחובת שיפוי בפוליסה
השופט אליעזר ריבלין הדגיש בפסק דינו הבחנה מושגית מכרעת בדיני ביטוח. אולם, קיימת הפרדה ברורה בין חובת ההגנה של המבטחת לבין חובת השיפוי הכספי בפועל. מבחנים שונים לחלוטין חלים על כל אחת מחובות אלו.
חובת ההגנה נבחנת בעיקר על פי לשון כתב התביעה שהגיש הניזוק. לעומת זאת, חובת השיפוי נקבעת בהתאם לעובדות שמוכחות בפועל בסיום המשפט. אמנם, בית המשפט העליון הסתמך על פסיקה אמריקאית שהגדירה הבחנה זו בצורה חדה.
כתוצאה מכך, חברת ביטוח אינה יכולה להסתמך רק על ניסוח כתב התביעה כדי לחמוק מחובת שיפוי. ואולם, כתב תביעה עשוי לכלול טענות מופרזות שאינן משקפות את המציאות העובדתית לאשורה.
שימו לב: כתב תביעה מנוסח על ידי בעל דין בעל אינטרס מובהק, ולכן אינו מהווה הוכחה מספקת לשלילת כיסוי פוליסה.
החלטת בית המשפט העליון לגבי כיסוי ביטוחי
בית המשפט העליון קיבל את הערעור של חברת אשד וביטל את פסק הדין המחוזי. השופטים קבעו כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר שלל את הכיסוי הביטוחי בשלב מוקדם. השופט ריבלין קבע כי לא היה מקום להכריע בשאלת הכיסוי על סמך כתב התביעה בלבד.
עם זאת, בית המשפט העליון סירב להעניק לאשד סעד הצהרתי פוזיטיבי בעת הנוכחית. השופטים הבהירו כי יש להמתין לסיום הליך הבוררות בין אשד לבין ישראליפט. בירור מקביל בבית המשפט עלול היה להוביל לממצאים סותרים ולפגיעה ביעילות ההליך המשפטי.
בנוסף לכך, השופט ריבלין בחן את סוגיית ההתיישנות לפי סעיף 15 לחוק ההתיישנות, תשי״ח-1958. השופט ציין כי תביעת אשד טרם התיישנה, ולכן זכויותיה נשמרות להמשך הדרך. בית המשפט דחה את הבקשה להגשת ראיות נוספות, ולא הטיל צו להוצאות.
אזהרה: ניהול תביעה מקבילה נגד המבטחת עלול לחשוף את המבוטח לקביעות עובדתיות מזיקות בהליך הנזיקין העיקרי.
מה עושים כאשר המבטחת מתנערת מאחריות מקצועית
מבוטחים רבים עומדים חסרי אונים מול מכתב דחייה שרירותי מחברת הביטוח. להלן הצעדים המומלצים לפעולה נכונה מול המבטחת:
-
מסירת הודעה מיידית. הודיעו למבטחת בכתב על כל אירוע או דרישה מצד צד שלישי ללא שיהוי.
-
בדיקת תנאי הפוליסה. בדקו היטב את הגדרת מקרה הביטוח, החריגים ותקופת הביטוח הרלוונטית.
-
דרישת ייצוג משפטי. עמדו על קבלת הגנה משפטית במימון המבטחת, גם כאשר קיימת מחלוקת על חובת השיפוי.
-
הגשת הודעת צד שלישי. שקלו לצרף את המבטחת כצד להליך העיקרי אם סדרי הדין מאפשרים זאת.
-
מעקב אחר מרוץ ההתיישנות. ודאו כי תקופת ההתיישנות אינה חולפת בעת ניהול ההליך מול הצד השלישי.
פעולות אלו מסייעות בגיבוש חזית משפטית איתנה מול המבטחת. יתרה מכך, תיעוד מלא של הפניות ישרת את המבוטח בשלבים מאוחרים יותר.
שאלות ותשובות
האם מותר לתבוע סעד הצהרתי על כיסוי ביטוחי מייד עם דחיית הדרישה?
מבוטח רשאי להגיש תביעה כזו. אך בית המשפט ייטה לדחות את הבירור אם עובדות המקרה טרם הוכרעו. השופטים מעדיפים להמתין לממצאי התביעה העיקרית.
מה ההבדל בין חובת הגנה לבין חובת שיפוי?
חובת הגנה מחייבת מימון ייצוג לפי טענות כתב התביעה. לעומת זאת, חובת שיפוי עוסקת בתשלום הנזק בפועל על פי ממצאים עובדתיים מוכחים.
כיצד משפיע הליך בוררות מקביל על בירור הכיסוי?
הליך בוררות מקביל מייצר חשש מפני פסיקות סותרות בין הבורר לבין בית המשפט. לפיכך, בית המשפט מעדיף לעצור את הדיון בכיסוי עד לסיום הבוררות.
האם מרוץ ההתיישנות נעצר בזמן ההמתנה לפסק הדין?
סעיף 15 לחוק ההתיישנות מעניק הגנה מסוימת כאשר תביעה קודמת נדחתה ללא הכרעה לגופו של עניין. עם זאת, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מדויק כדי לא לאבד זכויות.
סיכום והמלצות מעשיות לניהול תביעות ביטוח
פסק הדין בפרשת אשד מהווה תמרור אזהרה חשוב עבור מבוטחים ומבטחים כאחד. בית המשפט העליון קיבל את ערעור אשד וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. אך נמנע ממתן הצהרה גורפת על כיסוי. המסקנה המרכזית היא.
כי אין להכריע בשאלת השיפוי על יסוד טענות בלתי מבוססות של תובע חיצוני.
ההחלטה מתי וכיצד לפעול מול חברת הביטוח מחייבת אסטרטגיה משפטית מתוחכמת. טעויות בעיתוי הגשת התביעה עלולות לחשוף את העסק לסיכונים כספיים ניכרים. מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום הביטוח לצורך בחינת נסיבות המקרה והגנה מיטבית על הזכויות.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. בהתאם, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
