הגנה מן הצדק בהליך פלילי: כל מה שצריך לדעת על הזכות

הגנה מן הצדק בהליך פלילי: יישום עקרונות של צדק והגינות

הגנה מן הצדק בהליך פלילי היא כלי משפטי ייחודי. הוא מאפשר לבית המשפט לבטל כתב אישום או לעכב הליכים פליליים. לפיכך, גם כאשר קיימות ראיות נגד הנאשם, ניתן להשתמש בו. השימוש נועד להבטיח הליך הוגן ולמנוע עוול. בנוסף, הוא פועל במקרים בהם ההליך הפוגע בתחושת הצדק וההגינות.

המסגרת הנורמטיבית של הגנה מן הצדק בהליך פלילי

הגנה מן הצדק בהליך פלילי הוא נושא מרכזי בתחום זה. ההגנה הוכרה לראשונה על ידי בית המשפט העליון בפרשת יפת (ע״פ 2910/94). עם זאת, בית המשפט קבע כללי השתק. כלל זה מאפשר ביטול הליך פלילי במקרים קיצוניים וחריגים. הוא נועד לרסן את עוצמת הרשות החוקרת כאשר היא פועלת בצורה בלתי חוקית.

בפרשת בורוביץ (ע״פ 4855/02) בית המשפט העליון חיזק את הכלל. הוא קבע שהגנה מן הצדק עשויה לקום כאשר ההליך הפוגע בתחושת הצדק וההגינות. לעומת זאת, בית המשפט דורש בחינה קפדנית של הפגמים והפגיעה.

שלבי בחינת הטענה

בית המשפט קבע בתהליך תלת-שלבי. ראשית, הוא מזהה פגמים שנפלו בהליך וקובע את עוצמתם. שנית, הוא בוחן האם קיומו של ההליך, למרות הפגמים, פוגע בחוש השׁפט וההגינות. שלישית, הוא שוקל אפשרויות ריפוי לפני שמחליט על ביטול כתב האישום.

• זיהוי פגמים: בית המשפט מצביע על הפגמים ומעריך את חומרתם.
• בחינת פגיעה חריפה: בית המשפט משווה בין חומרת העבירה, עוצמת הראיות, והפגיעה בזכות ההגנה של הנאשם.
• אפשרויות ריפוי: בית המשפט מחפש אמצעים מתונים שיכולים לתקן את הפגמים מבלי לבטל את ההליך.

סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ״ב-1982, קלט את דוקטרינת ההגנה לחקיקה. הוא מאפשר להעלות טענה מקדמית. כי "הגשת כתב האישום עומדת בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית". בית המשפט העליון ממשיך ליישם את המבחנים שנקבעו בבורוביץ גם לאחר חקיקת הסעיף.

פרטי ההליך: מדינת ישראל נ' אבי ויקטור בן דרור ואחרים

במקרה ת״פ (ירושלים) 49529-12-11, הנאשמים טענו להגן על עצמם בעזרת הגנה מן הצדק בהליך פלילי. הם עלו בטענות מקדמיות נגד כתב אישום בגין עבירות הקשורות לקרטל מים. הנאשמים כללו חברות מים ואנשים פרטיים.

טענות נאשמים 10-11: האזנות סתר ואי מניעת עבירה

הנאשם טען כי הרשות החוקרת אפשרה במודע המשך ביצוע העבירות. הוא טען כי הרשות אספה ראיות באמצעות האזנות סתר, במקום למנוע את העבירות. לפיכך, הוא חשב שהכתבים "נפחו". בנוסף, הוא טען שהרשות הפרה את סעיף 3 לפקודת המשטרה (תשל״א-1971) המחייבת מניעת פשע.

טענות נאשמים 12-13: מחדל בעניין תוכנית החסינות

הנאשם 12, מר יצחק ג'רבי. טען כי הרשות לא הודיעה לו על קיומה של תוכנית החסינות. הוא סבר שהרשות מנעה ממנו להגן על עצמו. בנוסף, הוא ציין שהרשות התעלמה מפניותיו במשך עשור.

מה שהקשה עליו לבחור בין ציות לתכתיבי השוק לבין חיסול עסקו.

הכרעת בית המשפט ונימוקיו לדחיית טענות ההגנה מן הצדק

בית המשפט המחוזי, בראשות השופט עודד שחם, דחה את כל טענות ההגנה. הוא בחן את הטענות של כל קבוצה בנפרד וקבע כי התנאים להחלת ההגנה אינם מתקיימים.

דחיית טענות נאשמים 10-11

השופט קבע שלרשות החוקרת יש מרחב שיקול דעת רחב. עם זאת, הוא ראה את האזנות הסתר כצעד לגיטימי. הן אפשרו חשיפה של חשודים נוספים וגילו עבירות חדשות. לכן, בית המשפט ראה את האזנות כצעד נדרש ולא פגם.

הוא הדגיש כי האזנות אושרו על ידי בית המשפט במקביל לחקירה. בנוסף, השופט ציין כי טענת האי-מניעה היא מלאכותית, מכיוון שהרשות קיבלה אישור לביצוע האזנות.

דחיית טענות נאשמים 12-13

בית המשפט קבע כי הרשות אינה מחויבת ליידע כל פונה על תוכנית החסינות. הוא ציין כי התוכנית איננה זכות יסוד של החשוד, אלא יוזמה של הרשות. בנוסף, הוא הבהיר שמר ג'רבי נחשב לתובע ולא לחשוד.

לכן, בית המשפט דחה את הטענה כי מחדלי הרשות גרמו לפגיעה חמורה בתחושת הצדק. הוא קבע כי אין קשר ישיר בין המחדלים למעורבותו של מר ג'רבי בעבירות.

המשמעות המעשית והשלכות הפסיקה

הפסיקה מדגישה את האופי המוגבל של הגנה מן הצדק בהליך פלילי. היא קובעת שהכלי ישמש רק במקרים קיצוניים שבהם הפגיעה בתחושת הצדק היא חריפה ובלתי נסבלת. בנוסף, הפסיקה מחזקת את האינטרס הציבורי בהעמדה לדין של עבריינים. לפיכך, היא משמרת את האיזון העדין בין אכיפת החוק לבין הגנת זכויות הפרט.

מסקנה חשובה היא שהצורך בהתנהלות נכונה מול רשויות החקירה גבוה. כאשר מתעוררת חשש למעורבות בעבירה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.

מתי לפנות לייעוץ משפטי?

פנייה לעורך דין פלילי לחקירה, כתב אישום ומעצר היא צעד חיוני בכל שלב של חקירה פלילית. הוא יכול לבצע את הפעולות הבאות:

• ליווי בחקירה: עורך הדין מסביר את הזכויות של הנחקר ומוודא שמימושן, כולל זכות להימנע מהפללה עצמית והזכות לייעוץ משפטי.
• בחינת טענות מקדמיות: עורך הדין בודק אפשרות להעלות הגנה מן הצדק בהליך פלילי או טענות אחרות.
• ייצוג בבית המשפט: עורך הדין מייצג את הנאשם לאורך כל ההליך ומקפיד על שמירת זכויותיו.
• שקילת הסכמים: עורך הדין בוחן אפשרות להגיע להסכמים עם הרשות, לדוגמה במסגרת תוכניות חסינות או הסדרי טיעון.

לסיכום, פסק הדין בתיק ת״פ (ירושלים) 49529-12-11 מדגיש את החשיבות של שמירה על עקרונות הצדק וההגינות. עם זאת, הוא מבהיר כי הגנה מן הצדק בהליך פלילי היא כלי חריג המשמש רק במקרים קיצוניים. בית המשפט קבע שאין פגם מהותי בהתנהלות הרשות שמצדיק ביטול כתב האישום.

1. אספו את חומר החקירה במלואו: טענת הגנה מן הצדק נבנית מהתיק עצמו. בקשת עיון בחומר החקירה היא הצעד הראשון, ובלעדיה הטענה נשענת על השערות.

2. מפו את הפגם המדויק: אכיפה בררנית, שיהוי חריג, הבטחה שלטונית שהופרה, אמצעי חקירה פסולים או פגיעה ביכולת ההגנה. פגם מוגדר חזק מטענה כללית על חוסר הגינות.

3. בדקו את חלופת השימוע: בעבירות שבהן קיימת זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום, שלב זה הוא ההזדמנות המוקדמת להציג את הפגם. פירוט בנושא: שימוע לפני הגשת כתב אישום.

4. העלו את הטענה במועד: הטענות המקדמיות מוגשות בפתח המשפט. איחור מחייב הסבר, ולעיתים סוגר את הדלת.

5. הציגו סעד חלופי: בית המשפט בוחן אמצעי ריפוי לפני ביטול. הצעה מנומקת לסעד מתון מגדילה את הסיכוי שהטענה תתקבל ולו בחלקה.

6. בחנו במקביל מסלולים אחרים: סגירת תיק בהסדר או מסלולים חלופיים עשויים להתאים יותר מטענה מקדמית. ראו הסדר מותנה בהליך פלילי וסגירת תיק.

7. אל תוותרו על קו ההגנה לגופו: טענה מקדמית שנדחתה אינה מסיימת את המשפט, והתיק ממשיך משם. ההיערכות לשלב ההוכחות נעשית במקביל ולא אחרי.

שאלות ותשובות נפוצות על הגנה מן הצדק