החייאת חברה מחוקה: האם ניתן לקבל פטור מתשלום אגרות?

הליך של החייאת חברה מחוקה מתעורר לעיתים קרובות כאשר מתגלים נכסים הרשומים על שם החברה. בעלי מניות רבים מגלים כי על שם החברה רשומות זכויות במקרקעין. לצורך ביצוע עסקאות בנכסים אלה, עליהם להחזיר את החברה לחיים. עם זאת, רשם החברות מתנה את ביטול המחיקה בתשלום חובות אגרה שנצברו במשך עשרות שנים. סוגייה זו מעוררת שאלות משפטיות וכלכליות כבדות משקל. במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהליך הפ (מרכז) 48977-06-19 אוביטר בע״מ נ' רשם הח…16.08.2019.

פקודת החברות מסדירה את סמכותו של רשם החברות למחוק חברות שאינן פעילות. לפיכך, מחיקת חברה גוררת את פקיעת אישיותה המשפטית. כתוצאה מכך, החברה אינה יכולה לבצע פעולות משפטיות. לפיכך, היא אינה יכולה למכור מקרקעין או להעביר זכויות בנכסים.

סעיף 369 לפקודת החברות מאפשר לבית המשפט להורות על ביטול המחיקה. בנוסף, סעד זה מחזיר את החברה למרשם החברות כאילו לא נמחקה מעולם. יחד עם זאת, תקנות החברות (אגרות) התשס״א- 2001 קובעות חובת תשלום אגרות שנתיות. תקנה 5א(ד) לתקנות קובעת חריג יחיד:

• הגשת בקשה לביטול מחיקה לפי סעיף 369 לפקודה.

• מטרת ההחייאה היא ביצוע פעולה שהחברה חייבת לבצעה לפי דין.

• הבקשה אינה מוגשת לשם המשך פעילות עסקית רגילה.

• המצאת דוחות ומסמכים כנדרש בתקנות לרשם החברות.

שימו לב: הפטור מאגרה שנתית אינו אוטומטי. הנטל להוכחת תנאי הפטור מוטל כולו על מבקש ההחייאה.

פרשת אוביטר: עובדות המקרה והמחלוקת על חוב האגרות

חברת אוביטר בע״מ נרשמה בפנקס רשם החברות באוגוסט 1995. עם זאת, בנובמבר 1999 מחק רשם החברות את החברה. החברה לא שילמה את האגרות השנתיות החל משנת 1996. על שם החברה רשומים שני נכסי מקרקעין שנרכשו בשנת 1995.

מר יעקב נחמיה, בעל המניות, יזם את ההליך המשפטי. כתוצאה מכך, המבקש עתר להחייאת החברה לצורך טיפול בנכסי המקרקעין. רשם החברות לא התנגד עקרונית לביטול המחיקה. מנגד, דרש הרשם את תשלום מלוא חוב האגרות כתנאי מוקדם.

המבקשת טענה כי היא זכאית לפטור לפי תקנה 5א(ד) לתקנות. לעומת זאת, לדבריה, החברה לא ביצעה פעילות עסקית שוטפת במשך השנים. בנוסף, טענה המבקשת להתיישנות החוב מעבר לשבע שנים. בעל המניות הוסיף כי הרשם לא העניק שירות לחברה בתקופה זו.

התנאים למתן פטור מתשלום אגרה בעת החייאת חברה מחוקה

השופט יעקב שפסר, סגן הנשיאה, בחן את תנאי הפטור שבתקנות. לדוגמה, בית המשפט קבע כי מתן הפטור מבוסס על שני יסודות מרכזיים מצטברים:

• זהות מבקש ההחייאה: בית המשפט בוחן האם המבקש משתייך ל״מעגל הפנימי״ של החברה, כגון בעלי מניות ומנהלים האחראים למחדליה.

• מטרת ההחייאה: בחינה האם הפעולה המבוקשת מתחייבת לפי דין או מהווה פעולה רצונית וכלכלית.

בית המשפט מצא כי המבקש מחזיק במניות החברה מיום הקמתה. לדוגמא, על כן, בעל המניות משתייך באופן מובהק למעגל הפנימי. הוא נושא באחריות לתשלום חובות החברה לאורך השנים.

יתרה מכך, מטרת ההחייאה האמיתית הייתה מכירת המקרקעין. כלומר, פעולה זו מהווה פעולה מסחרית, רווחית ורצונית. פעולת מכירה אינה חובה המוטלת לפי דין. לפיכך, בית המשפט שלל את הזכאות לפטור מתשלום האגרות.

מדוע דחה בית המשפט את טענת ההתיישנות של בעלי המניות?

בעל המניות טען כי חובות אגרה מעבר לשבע שנים התיישנו. אולם, השופט יעקב שפסר דחה טענה זו באופן מוחלט. בית המשפט הבהיר את מעמדה המשפטי המיוחד של חברה מחוקה:

• מחיקת החברה מפקיעה את אישיותה המשפטית.

• רשם החברות מנוע מנקיטת הליכי גבייה נגד חברה מחוקה.

• מועד החייאת החברה נתון לשליטתו הבלעדית של בעל המניות.

• קבלת טענת התיישנות תאפשר לבעל המניות ליהנות מפרי מחדלו.

כתוצאה מכך, הרשם הוא הצד הנפגע מחלוף הזמן. אמנם, בעלי המניות אינם רשאים לנצל את השיהוי שהם עצמם יצרו. בית המשפט הדגיש את עקרון השוויון מול חברות המשלמות אגרות כחוק. מתן פטור במקרה זה היה יוצר מצב של חוטא נשכר.

אזהרה: בעלי מניות אינם יכולים להמתין שנים כדי לטעון להתיישנות אגרות. בתי המשפט דוחים טענות מסוג זה באופן עקבי.

שלבים מעשיים לפני ביצוע החייאת חברה מחוקה

כאשר שוקלים לבצע החייאת חברה מחוקה למימוש מקרקעין, יש לפעול לפי סדר פעולות מוגדר:

1. איתור נכסי החברה. יש להפיק נסח טאבו עדכני ולוודא את מהות הזכויות הרשומות.

2. בדיקת חובות ברשם החברות. יש לפנות לרשם לבירור מדויק של היקף חוב האגרות השנתיות.

3. הערכת כדאיות כלכלית. יש לשקלל את שווי המקרקעין אל מול עלויות האגרות והמיסוי.

4. הגשת תובענה לבית המשפט. יש להגיש המרצת פתיחה מנומקת בצירוף תצהיר בעל המניות.

5. קבלת עמדת רשם החברות. יש להמציא את כתבי בי-דין לרשם ולקבל את תגובתו.

6. סילוק החוב וביטול המחיקה. יש לשלם את האגרות ולרשום את ביטול המחיקה בפנקס.

שאלות ותשובות