האם הסכמת הקורבן בסחר בבני אדם משמשת כמסגרת משפטית למען ההגנה? הסכמת הקורבן בסחר בבני אדם אינה משחררת את המורשע מאחריות פלילית, וזאת על פי החלטת בית המשפט העליון.
בפסקה זו נסקור את ההלכה שנקבעה בתיק בש״פ 11367/03 ויטלי מורדכוביץ' נ' מדינת ישראל. לפיכך, וכן נציג כיצד נוגעת ההחלטה לשאלות העומדות בפני עורכי דין המייצגים חשודים בעבירות סחר בבני אדם.
פרטי המקרה – בש״פ 11367/03 ויטלי מורדכוביץ' נ' מדינת ישראל
בית המשפט העליון בירושלים דן בערעור שהגיש ויטלי מורדכוביץ' נגד החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. בנוסף, העותר הורשע בעבירות של סחר בבני אדם לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין. וכן באשמת קיום קשר, זיוף בנסיבות מחמירות והבאת אדם לידי עיסוק בזנות.
לפי כתב האישום. עם זאת, העותר סגר עם סוכן משטרתי סמוי על זיוף תעודות זהות ומכר שתי נשים, קריסטינה ווולריה. למטרה של העסקתן בזנות. לאחר מכן העביר את הנשים לחזקת הסוכן וקיבל תשלום נוסף.
טענות ההגנה – תוכנית מרמה והיעדר כוונה להעסקה ממושכת
הסנגור טען כי העותר יזם תוכנית מרמה שבה הנשים מתכננות לברוח מהרוכש מיד לאחר העסקה. בנוסף, הוא טען כי הסכמת הקורבן בסחר בבני אדם מבטלת את התגבשות העבירה, מאחר שהנשים הסכימו לשיתוף הרווחים.
לצד זאת, העורך טען כי העדר אלימות מצדיק שחרור לחלופת מעצר.
הכרעת בית המשפט העליון – משמעות הסכמת הקורבן
- החוק אינו דורש כוונה שהקורבן יעסוק בזנות לאורך זמן; די במודעות שהקונה רוכש את האדם למטרה זו.
- הסכמת הקורבן או שיתוף הפעולה שלו אינם משנים את יסודות העבירה.
- העסקה אינה חייבת להיות חוזה אזרחי תקף; מרמה אינה מסלקת את המאפיין של מכר.
- חלוקת הרווחים בין הנשים אינה מעניקה כל הגנה משפטית לעובר.
החלטת בית המשפט הדגישה כי מסוכנות מובנית קיימת גם ללא אלימות פיזית. כתוצאה מכך, ולכן יש לשמר את המעצרים עד תום ההליכים.
מסוכנות מובנית והצדקה לשמירת מעצר
השופטת ביניש ציינה. לעומת זאת, כי המסוכנות הטבועה בעבירות סחר בבני אדם מחייבת שמירת מעצר עד לסיום ההליך. בנוסף, היא הדגישה שהחשש להימלטות גבוה עקב קשרים בחו״ל ויכולת זיוף מסמכים.
השלכות מעשיות למי שמייצג חשוד
- בחינת חומר הראיות הראשוני ובדיקה מדוקדקת של המסמכים.
- ניתוח מהימנות העדויות והדגמת סתירות אפשריות.
- הערכת עילות המעצר והמסוכנות על פי פסקי דין עדכניים.
- הכנת מפקחים מתאימים לחלופת מעצר במידת האפשר.
- הגשת ערר במקרים של טעות משפטית משמעותית.
שאלות נפוצות
האם הסכמת הקורבן בסחר בבני אדם מבטלת את הפליליות של המעשה?
לא. לדוגמה, בית המשפט העליון קבע במפורש כי רצון הקורבן אינו רלוונטי ליסודות העבירה.
האם טענה של מרמה כלפי הקונה יכולה לשנות את האשמה למרמה בלבד?
המשפט קבע כי ברגע שהמוכר מודע למטרת הקונה – העסקת האדם בזנות – העבירה מתגבשת. לדוגמא, גם אם המטרה היא מרמה זמנית.
מדוע בית המשפט מסרב לשחרר לחלופת מעצר ללא אלימות?
הסיכון הציבורי גבוה והחשש להמשך פעילות פלילית ממושכת מצדיק שמירת המעצרים.
מה משקל החשש להימלטות בהחלטות מעצר?
קשרים משפחתיים בחו״ל ויכולת זיוף מסמכי זהות מגבירים משמעותית את החשש. כלומר, ולכן בתי המשפט נוטים לשמר מעצר עד תום ההליך.
