העליון: איום בהעברת חייל לתפקיד זוטר מעבר לקו הירוק

העליון: איום בהעברת חייל לתפקיד זוטר מעבר לקו הירוק מקים קשר סיבתי להכרה במחלה נפשית כנכות צה״ל

פסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן ביום 12.05.2020 במסגרת רע״א 4949/18 (פלוני נ' משרד הבטחון, קצין התגמולים) בראשות כבוד השופט נ' הנדל, לצד השופטים י' אלרון וי' וילנר, עוסק בשאלת זכאותו של חייל משוחרר להכרה כנכה צה״ל בגין מחלה נפשית. המקרה מעורר מחדש את שאלת פרשנותה ויישומה של הלכת אביאן בכל הנוגע לדרישת נכות נפשית צה״ל קשר סיבתי אובייקטיבי, הנדרש בין השירות הצבאי לבין התפרצותן של מחלות קונסטיטוציונליות. לסוגיה זו חשיבות רבה עבור חיילים ומשוחררים התובעים תגמולי נכות בגין מחלות שהתפרצו על רקע אירועים בשירות שאינם צבאיים באופן מובהק. לעיון נוסף: נכות כללית: המדריך המלא לזכויות וייעוץ משפטי. להרחבה על התחום ניתן לפנות אל עורך דין משרד הביטחון.

רקע עובדתי: חייל ותיק מול איום בהעברה

נכות נפשית צה״ל קשר סיבתי הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, המבקש שירת בצה״ל 27 שנה בתפקידים שונים, ביניהם קצין רכב. בשנת 1997 נפצע בברכו והוכר כבעל נכות רפואית. בעקבות זאת, החל לשרת כנגד רכב ובהמשך כקצין רכב. בשנת 2003, לנוכח אילוצי כוח אדם, הוא השתבץ גם כנהג אוטובוס. בנושא זה קראו גם: תביעות נכות מעבודה: מדריך מלא לזכויותיך בביטוח לאומי.

המבקש התלונן כי הנהיגה מחמירה את פציעתו בברך וביקש להפסיק לנהוג. בנוסף, מפקדיו סירבו לבקשה. ועדה רפואית קבעה כי המבקש אינו כשיר לנהיגה. אולם, למרות האבחנה הרפואית, מפקדיו המשיכו לדרוש ממנו לנהוג ואף איימו כי אם יסרב.

הוא יועבר לתפקיד זוטר ביחידה אחרת מעבר לקו הירוק, הרחק ממשפחתו.

בעקבות העימות עם מפקדיו, המבקש התמוטט. לאחר מכן, אובחן כסובל מהפרעה דו-קוטבית. עם זאת, קצין התגמולים דחה את בקשתו להכיר במחלתו כקשורה לשירות. ועדת הערעורים קיבלה את הערעור, וקבעה כי המחלה נגרמה עקב השירות.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הפך את החלטת הוועדה. כתוצאה מכך, בית המשפט המחוזי קבע כי האירוע אינו חריג ביחס לשירות הצבאי.

השאלה המשפטית: אירוע חריג וקשר סיבתי למחלה נפשית

השאלה המשפטית שהתעוררה בתיק זה היא האם העימות בין המבקש למפקדיו. לעומת זאת, לרבות האיום בהעברתו לתפקיד זוטר מעבר לקו הירוק, מהווה ״אירוע חריג״. אירוע כזה נדרש לשם קיום היסוד האובייקטיבי של הקשר הסיבתי המשפטי לפי הלכת אביאן. קשר זה מהווה תנאי להכרה במחלה קונסטיטוציונלית כנובעת מהשירות הצבאי.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע. לדוגמה, כי בית המשפט המחוזי שגה בפרשנות הלכת אביאן וביישומה. השופט נ' הנדל, בהסכמת השופטים אלרון וילנר. קבע כי המקרה משתייך לסוג המקרים השני שהותווה בהלכת אביאן.

זהו אירוע חריג שאינו צבאי מובהק, אך הוא התרחש בקשר עם השירות.

בית המשפט העליון הדגיש כי החריגות נבחנת ביחס לשגרת השירות של החייל הספציפי. לדוגמא, החריגות אינה נבחנת ביחס לחייל ״ממוצע״ או למספר החיילים שחוו אירועים דומים. שירותו הארוך והתקין של המבקש, אל מול האיום הפתאומי בהעברה לתפקיד נחות ובריחוק ממשפחתו. מלמד על חריגות האירוע.

עוד נקבע כי מבחן ההשוואה בין החיים הצבאיים לאזרחיים רלוונטי רק לסוג המקרים השלישי. כלומר, מבחן זה אינו נדרש כאשר קיים אירוע חריג מזוהה, כמו במקרה זה. בית המשפט העליון הוסיף. כי האיום היה בעל אופי צבאי מובהק מבחינת תוכנו ומקורו במשמעת הצבאית.

לפיכך, בית המשפט קבע כי המבקש עומד בדרישת הקשר הסיבתי האובייקטיבי. אולם, מחלתו תוכר כנכות שנגרמה עקב שירותו הצבאי, בהתאם להחלטת ועדת הערעורים. בית המשפט חייב את משרד הביטחון, קצין התגמולים, בשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש״ח.

הלכת אביאן וקשר סיבתי במחלות קונסטיטוציונליות

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט-1959, מגדיר נכות שמזכה בתגמולים ככזו שנגרמה ״בתקופת שירותו ועקב שירותו״. אמנם, הדרישה ל״עקב שירותו״ יוצרת אתגר מיוחד במקרים של מחלות קונסטיטוציונליות. אלו מחלות המקננות רדומות בגופו של אדם מראשית חייו. הניסיון מלמד כי לרוב מדובר במחלות נפש, אך גם מחלות כמו סוכרת.

אוטם שריר הלב וטרשת נפוצה.

הלכת אביאן, שניתנה על ידי הרכב מורחב של שבעה שופטים. ואולם, קבעה מסגרת נורמטיבית לבחינת הקשר הסיבתי במקרים מורכבים אלו. המבחן כולל קשר סיבתי עובדתי, שרופאים מומחים קבע, וקשר סיבתי משפטי, שהוא מבחן נורמטיבי. הקשר הסיבתי המשפטי מחולק ליסוד סובייקטיבי וליסוד אובייקטיבי.

היסוד הסובייקטיבי בוחן את הפגיעה מנקודת מבטו של החייל הספציפי, תוך התייחסות לרגישותו הייחודית. יחד עם זאת, היסוד האובייקטיבי מתמקד בטיב הקשר בין השירות הצבאי לבין התפרצות המחלה. הוא דורש מידה מסוימת של הדיקות בין הגורם שהביא לפרוץ המחלה לבין השירות הצבאי.

המשמעות המעשית לפסק הדין על נכות נפשית צה״ל קשר סיבתי

פסק הדין מבהיר ומחדד את מבחני הלכת אביאן לסיווג מחלות קונסטיטוציונליות. מאידך, הוא מדגיש כי בסוג המקרים השני. שבו קיים אירוע חריג שאינו צבאי מובהק אך קשור לשירות. אין להשוות בין תגובת החייל הספציפי לתגובה הסטטיסטית של חיילים אחרים.

בנוסף, מבחן ההשוואה לחיים האזרחיים אינו רלוונטי לסוג מקרים זה.

הפסיקה מחזקת את הגישה הפרשנית הליברלית לחוק הנכים, המוגדר כחוק סוציאלי. מצד שני, על כן, היא מספקת כלי ניתוח ברורים יותר לוועדות הערעורים. ולערכאות הדנות בתביעות עתידיות של חיילים. כל זאת, כאשר מחלתם פרצה בעקבות אירועים חריגים ביחס לשגרת שירותם האישית.

גם כשאין מדובר באירוע צבאי מובהק כגון קרב. לסיכום, פסק הדין מהווה נדבך חשוב בהגנה על זכויות נכי צה״ל. ומדגיש את החשיבות בהכרה בסבלם הנפשי של חיילים.

חשיבות הייעוץ המשפטי

עבור חיילים ומשוחררים המתמודדים עם מחלות נפשיות או פיזיות שפרצו במהלך שירותם הצבאי, פסק דין זה הוא בעל משמעות רבה. קביעת נכות נפשית צה״ל קשר סיבתי אינה תמיד פשוטה. לעיתים קרובות, קצין התגמולים דוחה בקשות להכרה בנכות. לכן, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.

עורך דין המתמחה בתחום משרד הביטחון יוכל לבחון את נסיבות המקרה באופן מעמיק. לאור, הוא יסייע באיסוף הראיות הנדרשות, בבניית קו טיעון משפטי מבוסס ובהגשת הערעורים המתאימים. ליווי משפטי נכון יכול להעלות באופן משמעותי את הסיכויים להכרה בזכאות לתגמולים. תגמולים אלו חשובים לצורך שיקום וטיפול במחלה, ומסייעים בשיפור איכות חייהם של הנפגעים.

שאלות ותשובות נפוצות על נכות נפשית צה"ל וקשר סיבתי

סיכום

פסק הדין של בית המשפט העליון ברע״א 4949/18 מהווה אבן דרך חשובה בהכרה בקשר הסיבתי בין אירועים חריגים בשירות הצבאי לבין התפרצות מחלות נפשיות. בית המשפט פסק כי איום בהעברת חייל לתפקיד זוטר מעבר לקו הירוק, גם אם לא מומש, יכול להיחשב כאירוע חריג המקים נכות נפשית צה״ל קשר סיבתי. קביעה זו מדגישה את חשיבות הבחינה הפרטנית של כל מקרה, תוך התחשבות בשגרת השירות הספציפית של החייל. היא מחזקת את הפרשנות הליברלית של חוק הנכים ומספקת כלים משפטיים ברורים יותר לוועדות הערעורים. על כן, חשוב מאוד שחיילים ומשוחררים הנפגעים ממחלות במהלך שירותם יכירו בזכויותיהם ויפנו לייעוץ משפטי מתאים.